E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בא - יו"ד שבט - מ"ו שנה - תשנ"ו
רשימות
הערות ברשימות חוברת כ"א (גליון)
הת' לוי יצחק הכהן זרחי
תלמיד בישיבה

[בגליון ג' (תרצז) שי"ל לש"פ וישלח, ראיתי להעיר על כמה פרטים מהרשימה שי"ל לשבת הלז (חוברת כ"א), שלכאו' היו צריכים עיון, וביניהם:

א) מ"ש "ואח"כ נס מלבן ז' ימים" ~ שלכאו' מפרש"י לבראשית לא, כג משמע שלא נס כ"א ד' יום.

ב) מ"ש "ויום א' שלן על מעבר יבק" ~ שלכאו' יש יום א' חוץ מזה בו היה ויכוח לבן ויעקב, ומכיון דנחית ל"מיום ליום", לכאו' הו"ל למנות זה ג"כ.

ג) מ"ש (יג"ש יח' חדש ו) "עשרים (או כא) יום" ~ הכונה בזה.

ובגליון ד' הוספתי (עפ"י יש מקשים), עמ"ש (ג' עיבורין) "ושבועיים טומאת לידה של ראובן ושמעון" ~ דלפרש"י (עפ"י לקו"ש ח"ה ויחי ב הע' 9), לכו"ע עם שמעון נולדה תאומה, וא"כ, צ"ל עוד שבוע לטומאת נקיבה יתר על זכר (ס"ה ג' שבועות לטומאה).

ושם השגתי על המיישבים (א) הז' ימים על פי ביאור הריב"א בפרש"י (~ שהמגיד הלך ג' ימים להגיד ללבן ע"ד בריחת יעקב, ולבן חזר לביתו בג' ימים לראות אם הניחו התרפים, נמצא שיעקב אכן הלך ו' ימים, ובשביעי שהשיגו היה ז' ימים אמיתיים (ולא שהיה רק רחוק ז' יום)). וכן מה שמיישבים (ב) למה אינו מונה יום הויכוח, דתלוי ב'ספיקת רבינו' אם כפירוש הראב"ע והחזקוני אם כפשטות הכתובים. ובזה מבארים הוספת תיבות "או כא". וכן מה שמסיימים (ג) שמוכרח לומר דרש"י לא ס"ל שלוי היה י"ג שנה באותו היום אלא כפירוש התויו"ט (שהוא רק בקירוב).

ותמכתי יתידותי על פירוש רש"י ~ מכיון שהרשימה בנויה על פירוש המיוחס לרש"י שכ' והרוצה לחשוב יצא ויחשוב ~ במילא אין לומר שהיה רק יג"ש בקירוב, כפשוט. ואין מקום לחשוש לפירוש הראב"ע, וגם לפי כללי רש"י אין ללמוד כמו שביאר הריב"א. אלא צ"ל ליישב הז' ימים שבהרשימה, ז' ימים שנס היינו כולל הג' ימים שהכין א"ע בהג' ימים שלקח ללבן להגיע לבניו ~ והפי' ז' ימים שנשתהה בבריחתו, והטעם שאינו מונה יום הויכוח הוא משום דס"ל דמ"מ המגיד הלך קצת מהר והגיע בתחילת יום השלישי, ובאותו יום שהגיע השמועה נס חצי יום, ובו בלילה היה דבר ה' אליו, ולמחרת השיג את יעקב. וכמו שמדיוקא שמעון נולדה תאומה עם שמעון, כמו"כ הי' ז' ימי משתה לרחל. ובנוגע עשרים (או כא) יום י"ל: א) 'מספקא לי' בפי' ביום השלישי בהיותם כואבים כנזכר בגליון ב', או י"ל ב) הכוונה שנכנס ליום כ"א. ע"ש באריכות.]

ב. והנה, ראיתי משיגים על מה שכתבתי,ואמרתי לעצמי שאענה אותם. אבל מכיון שרבו פרטיו, בכדי שלא ישגה הקורא, אלקטם לאחד אחד, ואציגנו לפניך ותברכני נפשיך.

בתחילת דבריו כותב: לפי לקו"ש ח"י ע' 71 הע' 47 רש"י עה"ת לא ס"ל מהלימוד דאיש חרבו פי' שלוי היה בן יג"ש באותו היום, כ"א לפי' השני שבאבות (שיג"ש למצוות הל"מ). ומ"ש בנזיר יכול להיות כפי פי' הראשון דאבות (שמונה השנים שנשתהה בחזירתו מבית לבן). וממשיך, ולא עוד, אלא אפי' אינו מוכרח שהוא כפי פירש"י עהש"ס. ע"כ קומץ דבריו הראשונים.

והנה, אע"פ שהאמת אתם שאינו כפי פרש"י עה"ת, מ"מ אין כאן ראי' שאינו כפי פירוש רש"י על הש"ס. דהנה, זה שלפי פרש"י עה"ת ס"ל כפי' השני דאבות, אינו משום דס"ל שלא היה יג"ש, כ"א שאינו מוכרח עפ"י פשש"מ שהפי' של איש (או היתור) משמעותו שהיה יג"ש שנה. וגם יכול להיות שנולדו הראשונים לט' חדשים ועיבורי האמהות היו משולבים זב"ז כמ"ש בהרשימה, ולכן לא הביא רש"י דרשה זו בפי' עה"ת. אבל לאחר דגמירי שלוי היה יג"ש שנה, א"כ צ"ל שנולדו למקוטעין לפי פי' עה"ת ג"כ, דאף שאין ביהמ"ד בלא חידוש, מ"מ אפושי מחלו' לא מפשינן, ואין מקום לחדש מחלו' בדברי רש"י מכפי פי' עה"ת לפי' עהש"ס. ובא"כ, כל מה שיכולים לפרש בפי' עה"ת לבן חמש, רק זה יכולים לפרש בפי' עהש"ס ג"כ, אא"כ יש ראי' לדבר.

ולומר דלא ס"ל כפרש"י ג"כ לא חלק כ"כ, משום דראשית כל היה יכול להביא מב"ר (פ"פ, י') שהיו יג"ש. אלא מאי, י"ל דהטעם שהביא מפרש"י הוא משום דב"ר שם ליתא לתי' "גמירי". א"כ יש להקשות דלרש"י גופא מנלן שהיו יג"ש ~ הלא לפי קושייתם בפעם הא' שכתבו יוצא שהיו שבוע פחות מיג"ש (וכן הסיקו), ורש"י עהש"ס כתב "ולא בפחות". אלא דמה שנתרץ לרש"י יכולים לתרץ לחשבון הרשימה ג"כ.

[ואין לומר דע"פ פרש"י השני דאבות ראי' דרש"י משנה מפי' עה"ת, וגם שרבינו לא ס"ל כמותו ~ דכתב "כשתחשוב ב' שנים שעשה בבית אל", די"ל, דבפי' לאבות העיקר לבאר למה בן יג"ש למצוות, ולכן הביא איש איש מעונשים לבני יעקב שהיו יג"ש, ודא"ג כתב דאיך היו יג"ש ~ עפ"י חשבון, ~ ויש להקשות, דמ"מ הו"ל ליחס הרוב לסוכות ~ כמו שהקשה בנחמד למראה לב"ר ס"פ ס"ח ~

אבל לפי פי' בנזיר שבא לבאר מופלא הסמוך לאיש מדאו', פי' קודם כל איך יודעים בדיוק, כמה הוא איש בכדי לידע כמה הוא סמוך לאיש, דאילו לפי פי' באבות, יכול להיות שהיו רק סמוך לאיש ג"כ. ועוד, למה בנזיר כתב והרוצה לחשוב יצא ויחשוב, היה יכול לכתוב כשתחשוב ב' שנים שעשה בבית אל.]

ומ"ש דהמכוון דרש"י בנזיר הוא שלא היו פחות כמו בשמעון שהיה יותר מיג"ש ~ זהו כוחא ואטלולא, דהאם יאמרו שלפי רבינו הן שמעון והן לוי היו יג"ש ולא יותר?!

ג. ועכשיו נתרץ כל השגותיו בקיצור עכ"פ.

מ"ש שהמגיד הלך בהליכת אדם בינוני ג' ימים, ולבן חזר לביתו לג' ימים, ולמחרת השיג לבן את יעקב מכיון שלבן הלך לאט מאוד, לא הוסיף אור על ביאורו הראשון:

(א) לא תי' למה לבן לא מיהר לביתו לפחות מג' ימים.

(ב) א"כ, אין כל חידוש שלבן השיג את יעקב ביום א' ~ דהלא הלך לאט מאוד. ומה זה שאומרים "כל מה" שהלך יעקב בז' ימים כו'.

(ג) לפ"ז רק הול"ל נמצא יעקב הלך ו' ימים ובשביעי השיגו ~ ולמה כתב נמצא יעקב רחוק מלבן ו' יום.

(ד) בפשטות יעקב לא הלך כ"כ לאט, כיון שהיה בורח מלבן, ולכן כשיעקב אמר לעשו "ואני אתנהלה לאיטי", פרש"י שהיה משתמט מכיון שלא היה דעתו ללכת אלא עד סוכות.

ד. מ"ש שדוחק לפרש שהכוונה בכל מה שהלך היינו ריחוק, האם יותר נקל לפרש חסורי מחסרא והכי קאמר בפי' רש"י לבן חמש שלומד כפשוטו?

ה. מ"ש שיש מחלו' במדרש (ב"ר פע"ד, ו') אם מה שהלך לבן ביום אחד היה מה שהלך יעקב בג' או ז' ימים, הלא גם התם הפי' הוא כנ"ל ~ מה שהיה הולך לז' ימים. דלר' אבהו יעקב נס ממקום לבן ~ ולכן ביום השלישי שהוא שלישי לבריחה היינו בדיוק השיעור כמה היה רחוק מלבן. ולר' חייא בר אבא הוסיף ג' ימים הרחקה ~ וישם דרך שלשת ימים, ולכן היה ז' ימים. וא"כ, לא זכיתי להבין הראי' שלו מב"ר שלא היה ריחוק כ"א ימים ממש. (ולר' אבהו באמת היה צ"ל כל מה שהלך לד' ימים כמו שהקשה ביפ"ת לב"ר שם).

ומה שכתבו דיש ליישב יג"ש באו"א ג"כ,

~ ( אגב, אולי כאן המקום להעיר על אודות מ"ש במקום אחר, והיינו, דרצו ליישב באו"א היג"ש מיום ליום ע"פ מ"ש הרלב"ג שיעקב נס לי"ג יום, וע"פ מ"ש הגר"א יח"ח לג' עיבורין ולא חשיב הו' ימים של ג"פ ב' לירח הז'. דכיון שיש נפקותא של ו' ימים שוב הוי כמו הז' ימים דהרשימה וא"ש. ואנכי תמה הלזה יקרא חשבון? ~ הלא א"כ היה יג"ש וי"ב יום. דכמו שניתוספו ו' יום לפי' הרלב"ג, ניתוספו ו' יום לפי' הגר"א, וק"ל. ומה גם דלפי' הרלב"ג נשא יעקב את לאה מיד בבואו ללבן, וא"כ היה לוי בן כ' שנה, שעפי"ז יומתק מסקנת יוסף שהיה להם דין בנ"ח ~ מכיון שקראם הכתוב איש בהיותם בני כ' ~ וכמ"ש בהרשימה שי"ל לש"פ תולדות שבנ"ח נקראים גדול בהיותם בני כ', ואכ"מ.) ~

והיינו, לפי ר' אבהו שרק נס לג' ימים, ולפירוש רש"י לשמות ב', ג' שמשה שנולד למקוטעין היינו ו"ח ויום א', י"ל שראובן שמעון ולוי שנולדו למקוטעין נולדו לו"ח ויו"א, ואין אנו צריכים לומר שנס ז' ימים. וצ"ל, דהלא לר' אבהו חסרים ד' יום ורק מצאו מפרש"י ג' יום להשלים החשבון. וי"ל כנ"ל שלר' אבהו ג"כ צ"ל ד' יום (ג' שברח יעקב לפני ששמע לבן, ויום א' שהשיגו). אבל באמת יש להקשות ע"ז, ולומר דכמו שלר' חייא בר אבא היום שרדף לבן אחר יעקב היה יום הז' מכל מה שהלך יעקב, כמו"כ לר' אבהו יום הג' שנס היינו היום שרדף לבן ודלא כמ"ש בהיפ"ת.

ו. מ"ש דאין להקשות למה רדף לבן אחר יעקב לאחר שהקב"ה אמר לו (לא לרדוף) [השמר לך] ~ דהרי לבן כבר הלך ג' ימים לצורך זה ~ זהו רק לפי שיטתם. אבל כנ"ל דלבן לא הלך כ"א יום א' ותו לא. וא"כ אם כמו שכתבו שהקב"ה בא ללבן בהלילה קודם שהשיגו, כל הליכתו לאחר דבר ה' אליו.

ולא זכיתי להבין מ"ש "ועוד ועיקר" למה לא חזר יעקב לביתו. האם כוונתם לחזור ללבן כיון שלא ירע לא ~ הלא הקב"ה אמר לו שוב לארצך ולמולדתך. ואם כוונתם לחברון כבר אמרנו בגליון ג' בהע' ח' מלקו"ש ח"א פ' חיי שרה ע' 34 שהיה מהלך י"ז יום.

ז. מה שאמרו (לתרץ קו' ד') דלהוסיף שבועה לטומאת תאומת שמעון היינו רק לפי פרש"י עה"ת, אבל להמדרש דאי' "כמה בנות היו לו חדא הוות לו והלואי קברה כו'". וכן הביאו מב"ב קכ"א, א' דאין לומר שנולדה תאומה עם דינה, דא"כ עם בנימין נולדה תאומה ויש יותר מע' נפש, וא"כ מאותו הסיבה אין לומר שנולדה תאומה עם שמעון, דלכן כתבו שהרשימה אינו מתאים לפרש"י עה"ת שלומד מהריבוי ד'את' שנולדה תאומה עם שמעון לכו"ע ואפי' ר' נחמיה, והרשימה הוא כהמדרש וב"ב דלא היה לשמעון תאומה ~

~ נוסף לזה שעדיין לא תירצו האיך יתאים הרשימה לפי ר' יהודה, דאם גמירי שהיו יג"ש ולא פחות מה יאמר ר' יהודה ~

~ גם הכא הראו בקיאותם 'בשיטת רבינו', אבל לכאו' דלגו על הע' 35 (וגם הע' 39), שכ' שכמו לר' יהודה צ"ל שמתו כל התאומות קודם ירידתם למצרים, כמו"כ צ"ל לר' נחמי' בנוגע תאומות שמעון ובנימין.

ומ"ש שבב"ר אי' כמה בנות היו לו חדא הות לו והלואי קברה ~ אי"ז דעתו של ר' נחמי'. וכמו בלקו"ש ח"ה שם הע' 2 מציין "תנחומא באבער וישב יו"ד. יל"ש עה"פ. וראה גם ב"ר פפ"ד, כא ובמפרשים שם". וביל"ש שם [רמז קמג] אי': "ר' יהודה אומר לאחיותיהן נשאו השבטים, הה"ד ויקומו כל בניו וגו'. ר' נחמי' אומר כנעניות היו. ר' נחמן אומר על הדא דר' יהודה וכל בנותיו כמה בנות היו לו חדא הוות לו ולואי קברה אלא אין אדם נמנע לקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו". ורש"י עה"ת י"ל שהביא המימרא דר' נחמי' וסברת ר' נחמן (אין אדם נמנע וכו'), אבל לר' נחמי' אפי' להיל"ש יכול להיות שהיו ליעקב יותר מבת אחת. ובזה יומתק למה מציין לת"ב בראשונה ~ דקודם כל הביא שב"פ דר"י ~ ר"נ ~ אומר אין אדם נמנע. אבל שם לא כתוב בהדיא דפליג שלא היו תאומותיהם, כ"א כנעניות. ולכן ציין ליל"ש דאי' ר' נחמיה אומר כנעניות היו. ולאח"ז מביא מב"ר ומפרשיו. וכ' וראה גם בב"ר כו', מכיון, דלאחר שהביא מיל"ש אין לומר שב"פ דר"י בב"ר הוא ר' נחמי', כ"א ר' נחמן. וראה ביפ"ת לב"ר שם.

ח. ומ"ש שאין ליכנס לדוחק עצום לומר שנולדו התאומות יוצא דופן ~ זהו רק לרווחא דמילתא. ועיקר התי' הוא כמו שכתבנו דכמו שבן חמש יודע שהיה תאומה עם שמעון, כמו"כ יבין שלרחל היה ז' ימי משתה, ולכן בראותו הרש"י בנזיר בהיותו בן ט"ו, יבין ~ ע"פ החשבון של פשש"מ ~ שהיה יג"ש ולא פחות. ולדעת ר' יהודה שהיו ב' תאומות ~ א' עם ראובן וא' עם שמעון צ"ל דעכ"פ א' מהם היתה יוצא דופן. ואינו מן הנמנע שבין כ"ה ולדות (לדעת ר' יהודה) יהי' אחד מהם יוצא דופן (אף דזהו בולדות הראשונים), ~ ולא כמש"ש שנצריך ג' יוצאי דופן.

המורם מכל הנ"ל שאין ללמוד כמ"ש, אלא כמו שכתבנו לעיל בסוף החצאי ריבוע.

ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי,

ואת והב בסופה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות