E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בראשית - תש"ס
רשימות
"יהי רצון שתחדש" בין הברכה לאכילה [גליון]
הת' משה נתן הלוי פישער
תות"ל - 770

בהמשך להשקו"ט ע"ד מנהגנו באכילת התפוח מתוק בדבש בליל ר"ה, שאומרים היה"ר בין הברכה לאכילה, אף שהמג"א פסק וכן נקט אדה"ז שלכתחילה יאמר היה"ר אחר האכילה, שלא להפסיק בין הברכה לאכילה.

וכ"ק אדמו"ר במכתב מסביר טעם המנהג "כדי שיהי' היה"ר סמוך לברכת הפרי ותהי' הפתיחה דברכת בפה"ע שייכת גם אליו (שמטעם זה ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך - פסחים קד, ב)... הסמיכו היה"ר להברכה, שיהי' לו מעין תוקף ברכה, וכיון דא"א בע"א, הוי כדיעבד".

ובגליון א (תש"פ) העיר ע"ז הראה"ה שי' מהמבואר בטור יו"ד סימן רסה שבברית נוהגים לומר או"א קיים אם הילד וכו' בין הברכה להשתי', כי בקשת רחמים לא הוי הפסק בין הברכה לשתי'. ולמה לא נאמר גם כאן כך שהיה"ר הוא בקשת רחמים ואינו הפסק בין הברכה לאכילה, ויובן מנהגינו אפילו לכתחילה.

ובגליון ב ביאר הרא"פ שי' דיש לחלק בין הדין במילה, שהבקשת רחמים על הילד היא מענין הברכה, ולכן נעשה חלק מהברכה עצמה ואינו הפסק. משא"כ היה"ר שתחדש כו' אינו מענין ברכת בפה"ע, והוי הפסק, ולכן לא ביאר כן כ"ק אדמו"ר בהמכ', רק מטעם אחר דהוי דומה לברכה הסמוכה לחברתה.

ואפשר לחזק דבריו מהמבואר באו"ח סימן קפט לגבי "הרחמן" שמוסיפים אחרי ברכת הטוב והמטיב שאינו הפסק בין ברכת המזון לשתיית הכוס, וכתב ע"ז הטור "וגדולה מזו מצאנו בברכת המילה שמתפללים על הילד באמצע הברכה..." ובפרישה אות ט' מתקשה בלשון הטור "וגדולה מזו" דלכאורה שוים הם דגם כאן מפסיק בכמה בקשות רחמים וכו', ומתרץ "דשאני הכא דעיקר ברכת הטוב והמטיב הכל בקשות ותפלות הוא, הוא יטיב לנו והוא יגמול בעדנו נמצא דהוספת הרחמן ובקשתן הוא מעין הברכה קצת... נמצא כאילו הכל ברכה אחת היא", משא"כ בברכת קיים את הילד כו'".

ומבואר בדבריו סברא זו דמאחר שענינם אחד נעשים ברכה אחת ואינו הפסק. ואף שמחלק שם שזהו דוקא בהטוב והמטיב שענינו ג"כ בקשת רחמים, משא"כ במילה שהברכה הראשונה אין ענינה בקשת רחמים ולכן הבקשה שאח"כ קיים את הילד כו' אינו שייך אליו כ"כ - ואעפ"כ גם במילה אומרים, סו"ס אינו הפסק. אבל י"ל דגם במילה עדיף מהיה"ר של ר"ה, דבמילה סו"ס שניהם קשורין לענין מילת הילד, ובפרט שבהנוסח קיים את הילד גם נותנים את השם להילד, שע"פ פנימיות הענינים הרי זה קשור עם כניסת נפש הקדושה שבזמן הברית וכו', ולכן שייכים אחד להשני, משא"כ ברכת בפה"ע ויה"ר שתתחדש כו' שענין היה"ר אינו שייך כלל לתוכן ברכת בפה"ע* וא"א לומר שהם מעין דברכה אחת.

גם יש להעיר מלשון הב"י ביו"ד שם "בקשת רחמים שהוא מבקש על הילד קיים את הילד הזה כו' לא הוי הפסק" - שמדייק שאי"ז בקשת רחמים סתם אלא בקשת רחמים על הילד שזה שייך לברכת המילה של הילד, ולכן אינו הפסק.

ומש"כ הרא"ה בהערתו שם דאולי אפש"ל דכוונת כ"ק אדמו"ר בהמכתב הוא באמת לענין זה שנעשה ברכה אחת, הנה בפשטות אינו כן, שהרי מדמה א"ז בהמכתב לברכה הסמוכה לחברתה שאין שום קשר בין שתי הברכות בתוכנן, ורק דכיון שסמוכים אחד להשני נמשך הפתיחה של ברכה אחת גם הברכה השני' (ועג"כ בפסחים קד, ב) בתד"ה חוץ מברכה הסמוכה לחברתה, בתחילתו, דמבואר ג"כ שברכה הסמוכה, וענינם אחד, הם ב' דינים שונים).


*) ומש"כ כ"ק אדמו"ר בהמכ' שם "יה"ר זה טוב לסמכו... בפרט לברכת התפוח מתוק המשמש סימן לבקשת היה"ר גופא, ויתוסף כחו ותקפו" - זהו רק שברכת התפוח מוסיפה בהיה"ר, אבל היה"ר אין לו שייכות לברכת התפוח מצ"ע.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות