E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
י"א ניסן - שבת הגדול - תש"ס
לקוטי שיחות
ביאור השל"ה ב"קם רבה שחטי' לרב זירא"
הרב יוסף יצחק יעקבסאהן
תושב השכונה

כבר נודע בשער בת רבים ביאור כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בסיפור הגמרא (מגילה ז, ב) ש"רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטי' לר' זירא וכו'" (מהדו"ק נדפס בלקו"ש חכ"ז ע' 267 ואילך. מהדו"ב בלקו"ש חל"א ע' 177 ואילך).

וביאור הדבר בהשיחה מיוסד על דברי השל"ה הידועים בשער האותיות (פד, ב), דזה שמצינו אצל "קדושים אשר בארץ . . ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות . . היתה כוונתם בזה לש"ש, כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא כו'". וזהו גם תוכנו של הסיפור ש"רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום": "שתיית היין שלהם (כפשוטה) היתה לכוונה כנ"ל בשל"ה, שמתוך משתה היין יתגלה אצלם יין שבתורה, רזי תורה" (לקו"ש שם ע' 180).

ולהעיר, שבהשיחה הדגיש רבינו את התיבה "בשל"ה" באותיות איטלקיות, וכוונתו הק', לכאורה, היא להדגיש, שאסמכתא ויסוד להביאור בהשיחה אודות "קם רבה שחטי' לר' זירא" יש למצוא בדברי השל"ה אודות סיבת שתיית הרבה יין אצל "הקדושים אשר בארץ", אשר ע"פ יסוד זה של השל"ה אפשר לפרש גם תוכן ענין השכרות של רבה ור' זירא, וכדרכו של רבינו לציין ולהדגיש את המקורות והמ"מ להביאורים בהשיחות וכיו"ב.

וכאן יש מקום להעיר לכאורה, שלא רק אסמכתא להביאור בהשיחה יש למצוא בדברי השל"ה, אלא עוד זאת, כל עצם ביאורו של רבינו בסיפור הגמרא, נמצא להדיא ממש בדברי השל"ה במקום אחר, והוא בחלק תושב"כ פ' תצוה. וז"ל: "וזהו סוד מאמרם במסכת מגילה רבה שחטי' לר' זירא בסעודת היין. רצה לומר הפשטת החומר כענין ישראל בהר סיני, כי נכנס עמו תוך השגה גדולה, ואפשר ממש הציץ ומת כבן זומא (חגיגה יד, ב). [כ"ה - "בן זומא" - בכל דפוסי השל"ה שראיתי. ובגמ' שם: "בן עזאי הציץ ומת". ויל"ע בדק"ס וכיו"ב, ובדפוסים הראשונים דשל"ה]. ומה שדיבר בלשון שחיטה האמת הוא כפשוטו, וישחטם במדבר (שלח יד, טז), שלא הי' שחיטה ממש, רק מיתה, ודיברה תורה כלשון בני אדם, שאומרים זה נשחט, וק"ל. אפשר סוד קנה ושט הוא מרדכי והמן והוא נכנס בשורש שרשם. ודוק היטב". עכ"ל השל"ה. ואולי ההדגשה על תיבת "בשל"ה" בהשיחה רומזת גם לכך, שהדבר מפורש ממש בשל"ה.

ולהוסיף, שבהשיחה שם הסביר רבינו דיוק לשון הגמרא "שחטי' לר' זירא" (ולא "קטלי'" וכיו"ב), כי תוכן ענין השחיטה הוא משיכה והעלאה, וכן בעניננו, שרבה משך והעלה את ר' זירא לדרגא נעלית שלא בערך. יעו"ש. ובשל"ה כאן מצינו ביאור נוסף לדיוק הלשון "שחטי'", ובאמת ששני הביאורים בהלשון "ושחטי'" עולים בקנה אחד, כמובן. ולא באתי אלא להעיר.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח
היום יום