Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

ש"פ נח - תשס"א

להורדת הקובץ

פשוטו של מקרא

בפירש"י ד"ה "יסכה זו שרה" (בראשית יא, כט)

הרב אלחנן יעקובוביץ

נחלת הר חב"ד, אה"ק

בראשית (יא, כט) בד"ה יסכה זו שרה: "על שם שסוכה ברוח הקדש" כו'.

והרי לא כל פעם מבאר רש"י שמות, ורק אם זה נוגע לפשוטו של מקרא. וגם עצם הפי' "זו שרה" אעפ"י שבפשטות, בא לבאר מי זו יסכה, אבל כנראה גם זה חשוב לפשש"מ.

וי"ל, דכיון שאומר בפסוק על הרן שהוא אבי מלכה ואבי יסכה, הנה מלכה יודעים אנו, שהזכירה לפני זה בפסוק "ושם אשת נחור מלכה", אבל מי זו יסכה שהפסוק אור שהר"ן הי' אבי', שאין דרך המקרא להזכיר על פלוני שהוא אבי פלונית אם לא מדברים עלי' לפני כן (ועכ"פ לאחרי כן) וכאן לא נזכר בפסוק שם יסכה, ולכן הוכרח רש"י לפרש שיסכה זו שרה, ואם זו שרה, הרי כבר נזכרה לפני זה (בפסוק זה) "שם אשת אברם שרי", ואז שייך לומר שהרן הוא אבי (יסכה שהיא) שרה (שנזכרה לפני זה).

ולאחר שאומר זו שרה, מתעוררת שאלה (בפשש"מ), והרי זה עתה נזכרה בשם שרה, ולמה נקראת (כאן) יסכה, ומבאר על שם שסוכה ברוח הקדש כו'. אלא שיש לשאול ממ"נ אם בגלל שסוכה ברוה"ק ושהכל סוכין ביפי' יש לקרותה יסכה, הנה למה לא נזכרה מקודם בשם זה, ולמה דווקא כאן נקראת יסכה.

ויש לומר בדרך אפשר, ובהקדם: שבעצם יש כאן קושיא למה לא נאמר על אשת אברם ועל אשת נחור (בקצרה) ששתיהן היו בנות הרן, ולמה צריך לומר בנפרד שהרן הי' אבי מלכה ואבי יסכה, שמכאן רואים שהתורה רצתה בדוקא ל(הפריד ו)להזכיר במיוחד את (אבי) מלכה לבד ואת (אבי) יסכה לבד.

ולכן פירש"י שכוונה גדולה היתה כאן, וכוונה זו נרמזה בזה שהתורה כאן (כשבאה להזכיר את שרה בנפרד) שינתה את שמה ליסכה, ומה הרמז שבזה שנקראת יסכה (כאן) על שם שסוכה ברוח הקדש, ושהכל סוכין ביפי', שעפי"ז מובן שאי אפשר להזכיר את שתיהן בחדא מחתא.

ולהעיר מענין כה"ג אבל לצד השני, שאצל משה ואהרן פירש"י (שמות ו, כו) בד"ה הוא אהרן ומשה כו' "יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה משה לאהרן (וכבפסוק כא שלאחריו, שמסיים "הוא משה ואהרן". אבל לכאורה אין רש"י מתכוון (רק) לפסוק זה, אלא לעוד מקומות, כמו ויאמר ה' אל משה ואל אהרן גו' שאילו מתכוון לפסוק שלאחריו, הי' אומר "ולהלן אומר הוא משה ואהרן", ומזה שאומר "יש מקומות" בע"כ שהכוונה לעוד מקומות) לומר לך ששקולין כאחד.

ועד"ז גבי בנות צלפחת (במדבר כא, א) פירש"י ולהלן הוא אומר ותהיינה מחלה ותרצה מגיד שכולן שקולות זו כזו לפיכך שנה את סדרן.

הרי שמאופן הזכרת השמות יש ללמוד על מהותם ששניהם שווים.

הנה עד"ז י"ל לאידך גיסא, שבזה שהתורה מפרידה ביניהן עי"ז שמזכירן בנפרד (אבי מלכה ואבי יסכה) וגם שינתה שמה (משרה ליסכה) הרי זה בא ללמד על גדלות אחת מהן שאינן שוות, ובזה מתבטא השינוי, ע"ד פירש"י שיסכה היתה סוכה ברוה"ק, ושהכל סוכין כו', שזה סיבות מספיקות ששרה נזכרת בנפרד.


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- זמנה של תחיית המתים   
- התעלות מין הצומח והחי לע"ל   
- "לויתן זכר ונקבה בראם"   
- הצורך בערי מקלט נוספות לעת"ל - לדעה שאין עולם נוהג כמנהגו   
- יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת - לעת"ל [גליון]   
לקוטי שיחות   
- בגדר האיסור דלפני עור   
- גדר קבוע באדם   
- "אין שם תכלית אלא רצון בלבד"   
- משה מינה את כל בנ"י על פסחו במצרים?   
- בגדרי אונס [גליון]   
שיחות   
- לשון ארמי מבחר לשונות אומות העולם   
- האומנם אין יום טוב בחודש חשון?   
נגלה   
- דחיית ימי אבילות לאחר שבעת ימי המשתה   
- בסוגיא ד"ההוא ארוס" (כתובות יד, א)   
- שהיה בתנור קטום בשבת   
חסידות   
- ארבע יסודות אש רוח מים עפר   
- נטילת לולב בשבת בזמן ביהמ"ק   
- תקי"ש ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת [גליון]   
- בירור המוחין בזמן הזה    
- ספירות דאצילות   
- "נשתנו העתים" [גליון]   
- עץ הדעת - קליפת נוגה   
- הרהור לאו כדיבור דמי [גליון]   
רמב"ם   
- מקור לרמב"ם במעלת גמ"ח על צדקה   
הלכה ומנהג   
- מקורות לשו"ע אדה"ז הל' נט"י   
- המוליך סחורת חבירו למקום היוקר   
- זמן איגוד הלולב   
- פסול חסר: רק כש"ניכר" או לא - בדברי אדמה"ז   
- הערות בדיני תקיעת שופר בשו"ע אדה"ז [גליון]   
- עיונים ובירורים בשו"ע רבינו בדין אכילה בשבת וביו"ט (א)   
- שומע כעונה בברכת הלל וברכת לולב   
פשוטו של מקרא   
- בפירש"י ד"ה "יסכה זו שרה" (בראשית יא, כט)   
- בפירש"י ד"ה "לשד השמן כו'" (במדבר יא, ח)   
- עונש כרת ע"פ פירש"י עה"ת בכ"מ [גליון]   
- עונש כרת ע"פ פירש"י עה"ת בכ"מ [גליון]   
שונות   
- אדם הראשון ראה שתים וחטא   
- זיהוי ספרים בכתבי רבותינו נשיאנו   
- קבלת מ"ע של "ואהבת לרעך כמוך" קודם התפילה   
- מקור לדברי אדה"ז בתניא   
- קיצור שבין זמן החלטת הקשר והחתונה   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה