בשו"ע סי' שב סעי' א מביא המחבר וז"ל: "המנער טלית חדשה שחורה מן הטל שעלי' חייב, שהניעור יפה לה כמו כיבוס, והוא שמקפיד עלי' שלא ללבשו בלא ניעור".

ושם בהגה וז"ל "וכל שכן שאסור לנער בגד שנשר במים או שירדו עליו גשמים ודוקא בבגד חדש שמקפיד עליו [כל בו]".

ובמג"א שם ס"ק ב': "חדש שמקפיד עליו, לפי שמתקצר במים [כל בו] משמע חדש שמקפיד עליו, אע"ג דגבי טל אמרינן בגמ' והוא דקפיד כו' מים שאני שמתקצר. ובספר הזכרונות אוסר בכל הבגדים".

והנה בהבנת דברי המג"א "ובספר הזכרונות אוסר בכל הבגדים" חולקים הנו"כ, הבא"ה סק"ב מפרש וז"ל: לפי המתקצר במים ואיסור זה שייך בכל הבגדים בין שחורים בין שאר צבעים, ספר הזכרונות עיין ע"ת.

וכמו"כ הלבו"ש במ"א ס"ק ב' וז"ל: ולכן הזכיר רמ"א בגד חדש ולא כתב שחור, דדוקא בטל בעינן שחור אבל זה שמתקצר ועי"ז מקפיד לכן אין חילוק בין שחורים ללבנים".

אמנם המחצה"ש חולק בזה, והגם דמביא דברי הכנה"ג שמצטט דברי ס' הזכרונות דאינו חולק על הרמ"א וסובר ג"כ שכל הדין של ניעור בין מטל ובין מגשם ומים מדובר בבגד חדש דוקא, אלא דאין חילוק אם הוא שחור או לבן. - עכ"ז מדייק בדברי ס' הזכרונות מלשונו של המג"א גופא ומסיק שכן פליג על הרמ"א. וז"ל "ודוקא חדש... ובס' הזכרונות אוסר בכל הבגדים משמע דר"ל אפי' ישן, חולק על הרמ"א. (ומוסיף: וס' הזכרונות לא שזפתו עיני מימי)". ע"כ.

והנה בשו"ע אדה"ז סי' שב סעיף ב' כתב וז"ל: "בד"א בטל אבל אם ירדו גשמים (הרבה) על שום בגד בין לבן בין שחור ושאר מיני צבעונים, וכ"ש אם נפל במים, הואיל ונבלעו בו מים אסור לנערו, מפני שדרך כלל כל בגד בלוע ממים כשמנערין אותו נסחטין ממנו מים, והוא שהבגד חדש שמן הסתם הוא מקפיד עליו ביותר לנערו מיד שמתקצר במים, אבל אם אינו מקפיד עליו מותר לנערו... ויש מי שאוסר אף אם הוא בגד ישן שאינו מקפיד עליו, וטוב לחוש לדבריו". עכ"ל.

ושם בהמ"מ וציונים על הגליון מציין על ה"יש מי שאוסר... אפי' בגד ישן" ספר הזכרונות הובא במ"א סק"ב. - היינו כמו שמפרש המחצית השקל בדברי המג"א.

והנה לאחרונה יצא לאור מחדש ס' הזכרונות, הוצאת מכון אהבת שלום, ושם בדף קצ וז"ל: ואיסור זה שייך בבגד שחור ובין בבגד לבן ומכל מראה שיהי' כי אין הסחיטה תלוי' במראה, כמו שנראה מדברי הכל בו שהביא הרב [ב"י] ש"א מחודש י"ו [?]" עכ"ל (כציטוט בעל הכנה"ג).

וצ"ע בזה, דנראה דדעת הס' הזכרונות היא דכל הבגדים - היינו בגד בכל צבע לאו דוקא שחור כדינו של טל, וכדעת הלבושי שרד ובא"ה.

ומפורש עוד שם דבעל ס' הזכרונות בא רק להוסיף על הכל בו ולא לחלק עליו.

עוד צלה"ב, דבתחילת הסעיף מביא אדה"ז וז"ל "בד"א בטל אבל אם ירדו גשמים על שום בגד בין לבן ובין שחור ושאר מיני צבעונים... אסור לנערו... והוא שהבגד חדש...", עכ"ל. ושם בהמ"מ וציונים על הגליון: כל בו הובא ב"י ס' ש"א.

וצ"ע דבהכל בו [הובא שם בב"י סי' ש"א] אינו מזכיר כלל שדינו של מים שונה מטל בנוגע לגוונים אחרים (כל חידושו היא שמדובר דוקא בבגדים חדשים מפני שמקפיד עליהן יותר לפי שמתקצרין במים), וא"כ קשה למה הציון לזה הוא הכל בו, לכאורה זהו הוספת ס' הזכרונות על דברי הכל בו, שמבאר, היות שהטעם הוא משום שמתקצר א"כ מה לי גוון שחור או לבן.

והא דכותב המחצה"ש שס' זכרונות "לא שזפתו עיני מימי" א"א לומר על אדה"ז, דבקונטרס אחרון ס' רמט סק"ה מביא השגת ס' הזכרונות על המהר"ם גלאנטי בדין ברכה שאינו צריכה, וכותב על המג"א שלא ראה גוף הס' הזכרונות רק מה שהעתיק בכנה"ג, אולם אדה"ז בעצמו ראה ס' הנ"ל.

ואפשר לומר, דמקור דינו של תחילת הסעיף הוא באמת הוספת ס' הזכרונות על דברי הכל בו, ומקור של ה"יש מי שאוסר" הוא המחצית השקל שמחמיר בזה לפי הבנתו בהמגן אברהם (לא כמ"ש בהמ"מ), ואדה"ז מביא ב' הדיעות בהבנת המגן אברהם ומסיק שטוב לחוש לדברי המחמיר. ועוד צריך עיון בכל זה.