E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ מטות-מסעי - שבת חזק - תשס"א
שונות
"חלום חלמתי ואיני יודע מהו"
הת' דוד העניך זקליקובסקי
ברוקלין, ניו יארק

כבר נחקר ונכתב רבות בענין החלומות1 ולא באתי אלא לבאר (בדרך אפשר) את ענין החלומות על פי מכתבי כ"ק אדמו"ר זי"ע באגרות קודש. ובהקדמה: ענין החלומות בכלל באים מהרהורים שהרהרו במשך היום. ולכן מובא שאין ענין בחלומות: "ענין חלומות לא מעלים ולא מורידים"2. ובמסכת ברכות דף נה, ב: "אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו" (מה שהוא מהרהר ביום, רש"י).

וכן מובא באחרונים שאין ענין בחלומות: "…אין מתענין בשבת תלמיד חכם בזמן הזה לפי שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות [ו]כאן קאי אדברי תלמוד שהיו בקיאים ותו נראה והוא עיקר … וחזי הרי דבהרהור תליא מלתא ואין בזה הוראה מן השמים ע"כ לא יתענה בשבת בזה כנלע"ד עיקר למעשה"3. "טוב שירגיל אדם את עצמו לבלי לשים לבו לחלומות, כי רובם אין בהם ממש, כמו שכתוב, כי בא חלום ברב ענין (קהלת ה,ב), שדרך החלומות לבוא ברוב הרהורים שמעיין ומהרהר ביום, ונאמר, כי ברב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלקים ירא (שם פסוק ו'), השוה חלומות להבלים. ועיקר הכל לירא מפני האלקים ואז לא יירא מהחלום…"4.

ומבאר כ"ק אדמו"ר טעם הדבר שמה שבא לאדם בחלומותיו הוא מה שהרהר ביום5: ...ענין החלום שבא מהתגלות האותיות שבנפש ואותיות הם תנועת והתגלות הנפש שהרי שהנפש עצמו שייך לגילוי. ולכן כמו שהנפש שהיא מהות רוחנית אין לה איבוד וכליון שאינה נפסדת לעולם, כך גם האותיות שלה .. והנה בעת השינה שהנפש מסתלקת מהתלבשותה בגוף, נמשכים אחרי' גם האותיות, ומסתלקים מהכלים שהיו מלובשים בהם תחילה. וכיון שהאותיות יוצאים מהכלים, אזי נעשה מהם צירופים באופן שונה מכמו שהיו במחשבתו בעת שהי' בהקיץ...

והרבי מסביר שכיוון שהוא חולם על מה שחשב ביום יכול להיות שאפי' יהי' לו חלום שפיל יכול לעבור דרך המחט, אף שכתוב בגמרא6 שא"א אפי' לחלום דבר כזה. וזלה"ק: ...בד"ה בלילה ההוא ש"ת ס"ד - דבעת השינה מחברים הפכים וכמו החולם פילא בקופא דמחטא. והוקשה לו דהרי אמרז"ל (ברכות נה, ע"ב) דלא חזי אינש בחלמי כו' פילא דעייל בקופא דמחטא.

ולפענ"ד לא קשה כלל, דז"ל שם: אין מראין לו לאדם אלא מהירהורי לבו... תדע דלא חזי אינש בחלמי... פילא דעייל בקופא דמחטא. ומזה עצמו מובן דאם יהרהר אדם בזה גופא דאי אפשר שיראה בחלום פילא בקפד"מ, אפשר שיחלום בו בלילה אפילו פילא דעייל בקופא דמחטא, כי החלום מחבר הפכים. (אבל באשר היא מילתא דלא שכיחא כלל שיהרהרו אפילו בשלילת הדבר, להיותם הפכים שחבורם מושלל לגמרי, לכן אמרז"ל דלא חזי כו').

ב. והנה, כל זה הוא בנדון דחלומות בכלל, אמנם בנוגע לחלומות כיום כתב הט"ז (הנ"ל), והובא באג"ק ע"י כ"ק אדמו"ר זי"ע7 "בזמן הזה .. אין אנו בקיאים בפתרון חלומות"... וכן מובא בכמה מכתבים שענין החלומות בזמן הזה - לא מעלין ולא מורידין, כדלקמן, ונצטט בזה כמה מהם:

במכתב מיו"ד ניסן תשכ"א8: ...בכל אופן תסיח דעתה לגמרי מהחלומות כי אין בהם ממש, וכמאמר חכמינו ז"ל חלומות לא מעלין ולא מורידין...

וכן במכתב מכ"ט מנ"א תשט"ז9: ...ותסיח דעתה מכל זה בהחלט...

ובמכתב מכ"ז סיוון ה'תשי"ג10 מסביר רבינו בפרטיות יותר, למה בזמן הזה חלומות אין בהם ממש ואין להתייחס עליהם: והנה כלך מדרך זה. הערט אויף ליגען אין חלומות. און ווי עס ווערט ערקלערט אין פילע ספרים, אז בא מענשן וואס בא זיי זיינען אלע פרטים ווי על פי התורה והמצוה, איז דענסטמאל אפילו א חלום אויף וועלכען מען האט ווייניג שליטה, האט דאס עפעס א באדייטונג און עס קען ניט זיין לבטלה - (דאך איז אפילו אין אזא פאל זאגען רז"ל, אין חלום בלא דברים בטלים) - דאגעגען בא מענשן פון אונזער דור, וואס בא זיי איז פראן פילע דבורים בטלים ועל אחת כמה וכמה מחשבות בטלות, אן א אינהאלט, ועל אחת כמה וכמה אן א אינהאלט פון תורה ומצות, איז בא די מענשן, איז עס ניט מער ווי חלומות אליין. און אמאל איז דא[ס] אויך פון דעם עצת היצר הרע צו אפרייסען דעם מענשן פון ענינים פון ווארהייט. און דעריבער ווידערהאל איך נאך אמאל, אז איר זאלט זיך ניט אריינלאזען טראכטען וועגן חלומות.

וכך הווה בריבוי מענות של כ"ק אדמו"ר זי"ע11.

ג. אבל יש להבין בכל זה שלכאורה באם חלום לא כלום הוא מדוע מביא כ"ק אדמו"ר בריבוי מקומות, תיקון ועצה ע"ז להפטר מהחלומות:

באותו מכתב הנ"ל (מכ"ג סיוון תשי"ג) כותב הרבי אחרי אריכות הסבר למה חלומות הם כלום כיום, שיבדוק את מזוזות שלו, וזלה"ק: עס וואלט געווען א גלייכע זאך אז איר זאלט לאזען בודק זיין די מזוזות אין די צימערען וואו איר שלאפט, און אויך אייערע תפילין...

וכן במכתב מט"ו אייר, תשט"ז: ובמה שכותב אודות חלומות וכו', הנה יבדוק המזוזות בדירה בה דר וביחוד בהחדר בו ישן, ויישן - אם אפשר - בטלית קטן שציציותיו בדוקות, ובכיסוי הראש. ועל שני הענינים האמורים, הנה בכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש איזה פרנק (א' ב') לצדקה, והשי"ת יזכהו לבשר טוב בכל האמור לעיל.

וכן בעוד ריבוי מכתבים. הרי שיש לעשות איזה פעולה אף אם חלומות לא מעלין ולא מורידין.

ואפשר לבאר זה בדא"פ, שלא מדובר בחלום עצמו שזה לא טוב וע"ז צריך תיקון ועצה, אלא מדובר על עצם מציאות שיש לו חלומות לא טובים וזה מצער אותו, וע"ז כותב כ"ק אדמו"ר להרחיק את עצמך מדבר לא טוב (החלום), וזהו ע"י שיוסיף במצוות, יתן צדקה וכדומה, או דברים המיוחדים ששייכים למקום השינה (החדר) שיבדוק שם את המזוזה או להלביש טלית קטן בלילה. או אולי סיבת החלומות הלא טובים זה בגלל שיש תפילין או מזוזות פסולות.

ואולי אפשר למצוא לזה רמז במכתב מא' מנ"א ה'תשי"ב12: ...אייער מאן שי' שרייבט מיר אז איר פילט ניט אזוי גוט אין געזונט, און זייט נערוועז, און אויך אז איר האט געהאט א חלום, אז איר זאלט בעטען בא מיר א שמירה:

די שמירה איז דאס, אז איר זאלט בודק זיין די מזוזות פון אייער הויז...

רואים לכאורה מכאן שמדובר על ענין השמירה מחלומות לא טובות, והרבי כותב רשימה של דברים שהיא תעשה כדי שיהי' לה שמירה מחלומות לא טובים (עיי"ש).

וכן במכתב מכ"ז סיוון ה'תשי"ג (הנ"ל) הרבי גם מוסיף עצה פשוטה שיתחתן ויעשה עסקים ויהי' במצב רוח יותר טוב ויחשוב ביום רק דברים טובים ומזה לא יהי' לו חלומות רעים, זאת אומרת עצה פשוטה שאם הוא יחשוב יותר טוב לא יהי' לא חלומות לא טובים.

רואים מכאן לכאורה שבחלום אין שום דבר, והכל הבל. והסיבה שהרבי כותב לאנשים להוסיף בדברים טובים זה לשמור על האיש שלא יבואו לו בלילה חלומות לא טובים שמצערים אותו, כיוון שע"י שמוסיפים בטוב דוחים את הרע (החלום הוא רע ואין שום קשר למה שהוא חלם בו), כידוע שיטת כ"ק אדמו"ר זי"ע להוסיף בטוב שעי"ז ידחה את הרע.

אבל עדיין צריך הסבר על מה שמצינו בכמה מקומות שהרבי כותב לאלו שחלמו דברים לא טובים על הוריהם שהם יבדקו אולי עשו משהו לא טוב להם באיזה שהיא צורה, ולדוגמא:

במכתב מיום ט' תמוז ה'תשי"ז13: הפ"נ ע"ד האיש שי' שאביו ע"ה בא אליו בחלום כו' - יבקש מחילת אביו בפני עשרה, על אשר בעניני השנת אבלות לא כולם היו כדבעי. וידוע פס"ד תוה"ק אב שמחל כו' מחול. - וכן מהנכון שיבדקו התפלין והמזוזות בדירתו.

ובמכתב מכ"ז אלול, תשי"ז: ...במש"כ שבאה האם ע"ה בחלום וכו' - יש לברר אם הייתה הקבורה כדבעי (ולא נותחה אחרי פטירתה וכו')...

ולפי זה לכאורה משמע שיש שייכות בין החלום לתיקון שלו, ולכן כיוון שהיא חלמה דברים לא טובים על ההורים הרי צריכים לתקן את הענין ההוא. ונמצינו נדחקים בשאלה: האם יש ענין בחלום או אין ענין?

ואולי י"ל שעצם הסיבה לחלום לא טוב הוא בגלל איזה שהוא דבר לא טוב באיש שחלם, או שיש בעי' עם המזוזות או תפילין וכו'. שאף שצריכים להסיח דעת מחלומות רעים על מאורעות לא טובים ר"ל, אבל יש משהו לזה וצריכים לתקן את זה, ואזי יש להוסיף בצדקה וכדומה. או אם ההורים באים בחלום, מחפשים לראות אם נעשה דבר רע ר"ל לא טוב להם. אבל עצם החלום אין זה כלום.

וגם זה רואים מכל המכתבים, שהרבי אף פעם לא כותב איזה שהיא פתרון חלום, רק שהם חלומות שוא וצריך לתקנן ע"י מעשים טובים.

וכך כותב הרבי למישהו בענין פתרון חלומות14: שאלת חלום וכיו"ב - שייך ליחידי סגולה15 וכו', ובמקרים מיוחדים.

והנה, בנוגע לחלום שחולמים לעשות דבר16, הרי מובא במפורש בהלכה17 שלא מעלין ולא מורידין. ואפילו אם בסוף נמצא שהחלום הי' אמת אין זה כלום. וכדוגמא המובאת בהלכה שאם בא האבא בחלום ואמר שיש תרומה במרתף הבית, ונמצאו שם פירות, הרי זה לא תרומה.

(ומה שיש סיפורים שהרבי אישר את חלומו של מי שהוא פרטי ונראה מזה שיש ענין בחלומות, הרי דווקא הרבי (כמובן וגם פשוט) יודע מה הן דברים בטלין ומה לא. אך לנו אין להחליט מה דברים בטלים ומה לא. וגם שמעתי מחכם אחד שאפשר לומר יתירה מזו, שהרבי מחליט מה יהי' החלום וצדיק גוזר והקב"ה מקיים).

ונסיים במה שמבואר בחסידות18 שענין הגלות הוא חלום, שאין רואים את האור האלקי בעולם כמו חלום שלא רואים בו את האמת (דבר ה'). ובקרוב ממש נצא מהגלות שנמשלה לחלום - בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו.


1) עיין אנציקלופדי' תלמודית ערך דברי חלומות והטבת חלום, ושם מובא כל המפרשים בזה (ועיין בהערה 7 כאן).

2) תוספתא מעשר שני פ"ה ועוד.

3) ט"ז סימן רפ"ח.

4) ערוך השולחן סי' ר"כ סעי' ד'.

5) מאמר ד"ה ר' שמעון פתח ה'תשכ"ב. י"ל ע"י ועד הנחות בלה"ק, בספר המאמרים ה'תשכ"ב ע' פ"ז ואילך. עיין שם באריכות גדול בזה. שם גם מסביר הרבי את הענין הטוב שבזה שע"י שחולם מה שחשב ביום הוא מברר מה שחשב אז.

6) ברכות שם.

7) אג"ק חלק ג' ע' רל"ד.

8) אג"ק חלק כ' ע ר"ג.

9) אג"ק חלק י"ג ע' ת"ט.

10) חלק ז' ע' רצ.

11) ולא נמצאים כעת תח"י.

12) אג"ק ח"ו, ע' רל"ג.

13) אג"ק חלק ט ע' רעז.

14) אג"ק חלק כג ע' ריד.

15) ולכן מצינו שמובאים סיפורים בנגוע לרבותינו נשיאינו שהי' להם חלומות וסיפרו עליהם בהזדמנויות שונות. ולדוגמא באג"ק כ"ק אדמו"ר זי"ע חלק ה' ע' י"ז: בפרט בנוגע לבעל המאמר - הנני מעתיק בזה קטע מרשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר וז"ל: ...בחלומי ראיתי את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בבגדי ש"ק ובפנים צוהלות במאד. ואמר במעת לעת זה שנתמלאו שמונים וארבע שנים לירידת נשמתי בעולם התחתון הנה יהיו אצלי אורחים טובים, וכפי הסדר הנה כל אחד מכ"ק רבותינו ואבותינו הק' יאמר דרוש ע"פ דקאפיטל פד. - עכ"ל בהנוגע לענינינו...

וגם זה בנוגע לכל החלומות שחלמו האבות, התנאים (שמובאים בגמרא ברכות שם) וכל שאר חלומות צדיקים ("שהיו בקיאין", לשון הט"ז) שהם היו יחידי סגולה ורק הם ידעו מתי ואיזה חלום זה אמת או לא ("ובמקרים מיוחדים").

16) כמובן שאינו שייך שבכמה מקומות יזכיר הרבי למישהו מה שאמר לו (ביחידות, במכתב וכדומה) ועכשיו מזכיר לו זאת ע"י חלום, כיוון שהוא יודע כבר לפנ"ז מה הרבי רוצה.

17) רמב"ם הלכות מעשר פרק ו' הלכה ו'.

18) מאמר ד"ה ר' שמעון פתח ה'תשכ"ב. ועוד.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות