E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ מטות-מסעי - שבת חזק - תשס"א
לקוטי שיחות
"כהן שנתחלל" - כיצד? [גליון]
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

ב'הערות וביאורים' גליון חי (תתכ) עמ' 21 העיר הרב י"ל אלטיין על המבואר בלקוטי שיחות חכ"א עמ' 253 סוף הערה 29: "מעין דוגמא לדבר: כהן שנתחלל אביו לא נתחלל הבן", למרות שקדושתו היא תולדת אביו, אעפ"כ כשנתחלל האב נשאר הבן בקדושתו, כי לאחרי שנוצרה הקדושה שוב אינה בטילה בהתבטל מקורו. וצ"ע שהרי "הכהן עצמו שעבר העברה לא נתחלל" (רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ט ה"א) וא"כ איך יתכן שאביו של כהן נתחלל לאחרי לידת בנו?

והביא סברא שאולי "טעות הדפוס יש כאן", וצ"ל: כהן שנתחללה אמו לא נתחלל הבן.

קדושת או פסולי כהונה - רק מהאב

אמנם תיקון הנ"ל אינו מסתבר כלל1, שהרי: קדושת הכהונה אינה באה כלל דרך האם2, אלא "למשפחותם לבית אבותם" - דרך האב3, וא"כ אין להביא ראיה מהדין דנתחללה האם לא נתחלל הבן שנולד לפני זה, כי הרי הבן מקבל את קדושתו רק מאביו, ואין שום סברא שיתחלל הבן כתוצאה מזה שנתחללה האם. ומכל זה מובן הדיוק בהערה הנ"ל שבלקוטי שיחות, שהרבי הביא דוגמא רק מנתחלל האב, ולא הביא דוגמא מנתחללה האם, ואין מקום להגהה הנ"ל.

וחוזר וניעור קושיא הנ"ל: מה פירושו של "כהן שנתחלל אביו לא נתחלל הבן"?

כהן שנשא פסולה "מחולל"

ולכאורה י"ל בפשטות שהרי רש"י אומר בפירוש (אמור כא, ד) על כהן שנשא מפסולי כהונה: "שהוא מחולל בה בעודה עמו", ומקורו מהתורת כהנים עה"פ: "בזמן שהיא [החללה] עמו הרי הוא חולים, פירש הרי הוא בקדושתו"4.

ואם תאמר איך מתבטא בכהן זה ש"הוא חולין... שהוא מחולל..."?

י"ל 1) בזה שבנו הוא חלל5. 2) "כהן שהיה נושא נשים בעבירה, אינו עובד6 עד שידירוהו ב"ד" (הל' ביאת המקדש פ"ו ה"ט)7.

ולפי זה מבוארים ומאירים דברי הרבי בהערה, שהרי ע"פ הנ"ל יש כאן אפשרות שאביו של כהן אחרי לידת בנו יהפוך לחולין ולמחולל (עכ"פ באופן זמני!), ולמרות זאת אין זה פוגע אפילו באופן זמני בקדושת הכהונה של בנו שנולד מכבר, למרות שקדושתו מאביו, הרי לנו דוגמא שאחרי שקיבל קדושתו אין זה מתבטל למרות שמקורו מבוטל כעת.

ביאור דברי התורת כהנים

וז"ל התורת הכהנים: "בעמיו בזמן שעושים כמעשה עמיו, לא בזמן שפרשו מדרכי ציבור. להחלו נהג מנהג כזה הרי הוא חולים. יכול יהיו חולים לעולם, ת"ל בעמיו בזמן שהוא עמו הרי הוא חולים, פירש הרי היא בקדושתו".

ויש מחלוקת בין הראב"ד והר"ש במשמעות התו"כ8, לפי הראב"ד ופי' הא' בר"ש הכוונה שאם מי שפירש מדרכי הציבור, "שנשתמדו אפילו לעבירה אחת", אסור להיטמאות להם, וע"כ ממשיך יכול יהא חולים לעולם דהיינו שמכיון שפעם פירש מדרכי התורה לעולם כבר יהא אסור להיטמאות להם, ע"כ עונה שאם "פירש" מדרכיו הרעות "הרי היא בקדושתו". והר"ש משאנ"ץ בפירושו השני מפרש שקאי על הכהן "ועל אשתו חללה קאמר בזמן שהיא עמו פסול לעבודה". גם רש"י והרמב"ם בפיהמ"ש סוטה פ"ג מ"ד ס"ל כפירושו השני של הר"ש.

והנה לפי פירושו של רש"י והרמב"ם מפורש כאן בתורת כהנים שלמדים מהפסוק שמחולל בעודו עמה, ואח"כ הוא חוזר לקדושתו, וא"כ אולי זה מדאורייתא. אבל לפי הפירוש הראב"ד ופי' הא' בר"ש אין מפורש כאן לא זה שמחולל בעודו עמה, וגם לא שחוזר מקדושתו. ויתכנו לפי שיטה זו שתי אפשרויות: גם בעודו עמה הרי הוא פסול רק מדרבנן, או שאפילו לאחרי שגירשה אינו חוזר לקדושתו.

והנה ב'אנציקלופדיה תלמודית', טז, ערך חלל, חללה, טור ט ציון 112 מביא שיטה תמוה מתשובות הגאונים (שערי תשובה סי' רלא) בשם רב האי גאון שאף לאחר שחזר הכהן בתשובה אינו חוזר לקדושתו הראשונה, "הואיל והוא דחה, ואתם התרו בו ולא רצה, דיי לו להיות כשאר כל העם החוזרים בתשובה". ולפלא שלא ציינו שדעה כזו מפי הגאונים מובא גם בטור או"ח סי' קכח, בכהן שנשתמד וחזר בתשובה "ורב נטרונאי כתב9 שאין לעלות בתורה ראשון שכבר חילל קדושתו של אהרן". והגאונים ודאי ס"ל בפירוש דברי התורת כהנים כפירוש הראב"ד, שהרי לפי פירוש זה אינו מפורש כאן שכהן שחטא "אינו חולים לעולם". אבל שיטת הגאונים עצ"ע שהרי במשנה בכורות (מה, ב) מפורש שהנושא נשים בעבירה פסול רק "עד שידירנה הנאה".

אדה"ז: הפסול אינו אלא מדרבנן

ומצאתי בשו"ע אדה"ז או"ח סי' קכח סנ"ג שאומר: "...אם עובר על מצות המיוחדות לכהנים קנסוהו חכמים ופסלוהו מכל מעלות הכהונה כגון כהן שנשא גרושה או חלוצה או שנטמא למת שאינו מז' מתי מצוה אינו נושא כפיו ואין נוהגים בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון". ועד"ז כתב שם סנ"א: "כהן שהמיר דתו... (קנסוהו חכמים להיות) מחולל מקדושתו, ואינו נושא כפיו ואינו קורא בתורה ראשון, והוא שלא עשה תשובה...", הרי מפורש כאן שפסולו של כהן זה אינו אלא מדרבנן, ומקור הדברים במג"א שם סקנ"ד שאומר: "דטעמא דמומר פסול לעבודה משום דקנסינהו... וא"כ ה"ה דקנסינהו דפסול לנשיאת כפים, וה"ה נושא נשים בעבירה.

והנה ידוע הנאמר בשארית יהודה10 "דכל ספק העמיד [אדה"ז] בתוך חצאי עיגול ודעתו היה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו", וא"כ הסוגריים בסנ"א מלמד שמסתפקא ליה לאדה"ז האם פסולו של הכהן הוא מדרבנן או מדאורייתא, וא"כ לכאורה צ"ע איך זה שבסנ"ג כבר פשיט ליה ו"קנסוהו חכמים" אינו נמצא שמה בסוגריים?

וי"ל שהרי המחצית השקל מביא מהספר 'חמד משה' שמוכיח מהגמרא שפסולו של כהן שהמיר דתו הרי הוא מדאורייתא11, וא"כ מובן שבסנ"א וסנ"ב לגבי ממיר דת הוא מביא את דברי המג"א ש"קנסוהו חכמים" אבל מסתפקא ליה מפני ראיותיו של החמד משה, אבל בסנ"ג שמדובר על נושא נשים בעבירה - אין כאן ספק, והוי רק "קנסוהו חכמים".

אבל ישנם כמה דיעות הסוברים שפסול כהן הנושא נשים בעבירה הוא מדאורייתא, ראה בספר 'המפתח' (פרנקל) להל' ביאת המקדש פ"ו ה"ט שציין לשו"ת מהרי"א יהודה יעלה סי' מז ועוד, וראה גם בשו"ת דברי יציב או"ח סי' עב.

כהן שזינתה בתו - מחולל

שוב מצאתי עוד דוגמא ל"כהן שנתחלל אביו (לא נתחלל הבן)" והרי הוא מפורש בשו"ע אדה"ז שם סנ"ד: "י"א שכהן שיש לו בת שזינתה... את אביה היא מחללת, ואין מחוייבים לקדשו לקרות בתורה ראשון ושאר מעלות הכהונה, אבל מ"מ נושא כפיו... (ולא נהגו כדבריהם, לפי שלא נאמר [אמור כא, ט] את אביה היא מחללת אלא כשזינתה בעדים והתראה וכשהעידו בפני סנהדרין...)", ומקורו מהרמ"א שם סמ"א ובאר היטב סקע"א. הרי מפורש כאן דבאם העידו עדים בפני הסנהדרין לכולי עלמא יהיה האב מחולל, והרי זה פסוק מפורש בתורה: את אביה היא מחללת! (ולפלא שלא מצאתי בפרשני המקרא מי שיעיר ע"ז.)*.


1) תמוה: הרי בידי חבר המערכת דלקוטי שיחות לבדוק האם טעות הדפוס יש כאן, או שכן הוא במקור שיצא מוגה מידי כ"ק אדמו"ר זי"ע!?

2) וע"כ גם במקרה של פסול "ישראל שנשא חללה הולד כשר" (שם הי"ד), אין היא חללה מכיון שאביה אינו חלל!

3) והסיבה למה כהן שנשא גרושה הבן חלל אינו קשור לעובדה שהאשה נעשית חללה בבעילה הראשונה (שם רפי"ט) והיא מעבירה את הפסול לילדה, אלא זה דין מיוחד שהתורה אומרת שהאבא-הכהן מחלל זרעו (פסוק מפורש לגבי כהן גדול – אמור כא, טו. ולימוד מיוחד שכן הדין גם בכהן הדיוט – קידושין עז, סע"ב). ולהעיר מההלכה (רמב"ם שם ה"ז) שמעוברת שנתחללה "הולד כשר, שהרי לא בא מטפת עברה".

4) כ"ה הגירסא בפי' הר"ש משאנ"ץ שיועתק לקמן. ולפנינו הגירסא אחרת, ראה הנעתק לקמן.

5) ובזה יתוסף ביאור למה הבן חלל, וראה לעיל הערה Error! Bookmark not defined.. וע"פ המבואר כאן מובן, שזה תוצאה מהקדושה המחוללת של האב המוליד.

6) ולהעיר שבמשנה תורה אין הרמב"ם משתמש בלשון "מחולל" על הכהן שנשא נשים בעבירה, וכן בפיהמ"ש סוטה פ"ג מ"ד אומר הרמב"ם רק "שהוא פסול כל זמן שהוא נשאר עם אותה האשה... כל זמן שהוא עמה הרי הוא פסול לעבודה...", אבל במהדו"ק שם כן היה כתוב "חלל", ראה הערת קאפח 21, 24.

7) ולכאורה צ"ע שהרי בהמשך ההלכה אומר הרמב"ם: "ואם עבר או עבד... אע"פ שהוא נשוי בעבירה לא חילל עבודה", ובאם "הוא מחולל" למה עבודתו כשרה? והביאור: הרי הרמב"ם אומר בהלכה שלאחרי זה (שם ה"י) לגבי כהן לאחרי שנמצא חלל "ואם עבד לא חילל... אפילו חולין שבו תרצה". כן פירוש המאירי בגיטין לה, ב, הועתק ב'מקורות וציונים' (פרנקל) שם. ויש להוסיף קצת ביאור: שהרי החילול של הכהן שנשא פסולה אינו רק זמני וע"י גירושין בידו לתקן ולחזור לקדושתו כל רגע, ע"כ מובן למה עבודתו כשרה שהרי עצם נקודת קדושתו לא נפגם.

8) ראה גם בפירוש 'התורה והמצוה' של המלבי"ם.

9) ב'הגהות והערות' (מהדורת שירת דבורה) אות מז ציין לשערי תשובה סי' רז ותש"ר ח"ב עמ' 8, ואינם תח"י.

10) ראה 'תורת חב"ד', ב, עמ' כג.

11) ותמוה מאד מה שכותב הרי"י פיעקארסקי ב'חקרי הלכות', ז, עמ' כד, א: "מה שרבינו ז"ל מקיף קנסוהו חכמים... משמע דלא פשיטא לי' שמשום קנס הוא, ולכאורה אין טעם אחר שיהיה פסול".

*) ראה לקו"ש ח"ד ע' 1208 שכתוב שם דכשכהן מחלל כהונתו נפקע ממנו קדושת כהונה וראה הערה 34. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות