E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ מקץ - שבת חנוכה-ר"ח טבת - תשס"ב
הלכה ומנהג
שימוש בתאריך לועזי
הרב מרדכי פרקש
שליח כ"ק אדמו"ר - בעלוויו, וואשינגטון

א. בדין שימוש בתאריך הלועזי האריכו בכו"כ ספרים, מהם לאסור ומהם להתיר. [ראה שו"ת יביע אומר ח"ג יור"ד סי' ט. ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי' ח. וכן מאמר יפה בנושא נדפס בקובץ בית אהרן וישראל גליון סז, סח עי"ש].

הנה דעת רבינו מבואר באג"ק חי"א עמ' ת"כ "במש"כ ע"ד החשבון למספרם - א"י המנהג בירות"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם. (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקו"ם שו"ת מהר"ם שיק - יו"ד קעא שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו שלא לשנות למספרם), ומי לנו גדול מהרמ"א בשו"ת סנ"א וכו'". עיי"ש.

והנה, רוב דברי הפוסקים מיוסדים על דברי הרמב"ן בדרוש מצות החודש הזה לכם "שימנו אותו ישראל חודש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי, עד תשלום השנה בשנים עשר חודש כדי שיהי' זה זכרון נס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר וכו'" עיי"ש, וע"ז כתבו עדות שלא לעבור על המצוה, אם בכתיבת "למספרם", או הקריאות שמותם ולא מנינם וכו'.

ואוי"ל הטעם מדוע "בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך". כי באמת המצוה של החודש הזה לכם קשורה הרי בדווקא עם מנין הימים מחידושה של לבנה עד סיומה, והוא פי' מילת חודש מלשון חידוש דהיינו חידוש הלבנה. ולכן כשיבואו אומות העולם ויחליטו שמספר חודשי הלבנה מתחילים מחודש אחר ולא מניסן, אז יש סברא לומר שבמנין למספרם הוה היפך מצות החודש הזה לכם.

אבל השנים עשר חודש של אוה"ע, הוא חלוקה מקרית של שס"ה ימי חמה לשנים עשר חלקים. ואין לזה שום קשר עם החודש של לבנה, והעובדה היא שמלכתחילה גם לאוה"ע הי' רק עשר חדשים, ואח"כ הוסיפו חדשים ע"ש יולי ואגוסט כמבואר בדברי ימות עולם. וא"כ חלוקה כזו שכל ענינה הוא מקרי (ויש חדשים של 28 יום ושל 31 יום), אין בזה סתירה לציווי התורה החודש הזה לכם. דסוכ"ס לא משנים המנין דחדשים להתחיל מזמן אחר ולא מניסן, ודו"ק.

ב. והנה באג"ק חלק יז עמ' ק"ס כותב וזלה"ק: "במענה למכתבו מיום (ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש והתמימים, שמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה)..." ע"כ.

ומעניין - דבכל צילומי הצ'יקים שראיתי ששלח רבינו לכו"כ אנשים או ארגונים, חסר התאריך בצ'יק. ומעולם תמהתי האם יש לזה קשר עם קפידת אי כתיבת תאריך למנין הלועזי?! אף שבאגרות קודש בריבוי מקומות, כותב במענה למכתבו מיום פלוני בציון התאריך הלועזי. ואבקש מיודעי דבר להעיר בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות