E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ר"ח אייר - ש"פ תזריע-מצורע - תשס"ב
נגלה
שיטת רש"י ב'יצאו עליה עסיקין'
הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג
ראש מתיבתא ליובאוויטש ד'שיקאגא'

"ואמר אביי, ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין, עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו, משהחזיק בה אין יכול לחזור בו. מ"ט? דאמר ליה חייתא דקטרי סברת וקבלת. מאימת הואי חזקה? מכי דייש אמצרי". (ב"ק ח, ב - ט, א, ובכ"מ).

ופרש"י (בכתובות צג, א ובב"מ יד, ב), שהטעם דמשהחזיק בה אין יכול לחזור בו, הוא משום דקרקע נקנית בחזקה. ו"דייש אמצרי" פרש"י (בב"מ שם) "מתקן גבולי השדה ומגביהם".

והתוס' (בסוגיין, ובשאר הסוגיות ג"כ), מקשים על רש"י: א) אם הא דאין יכול לחזור בו הוה מחמת 'קנין', אז מדוע נקט אביי דוקא קנין חזקה ולא שאר הקנינים? ב) מדוע לא תירצה הגמ' שקנין חזקה הוה "נעל פרץ וגדר" כמפורש במשנה? ג) מדוע כשהזכירה הגמ' קנין חזקה, הקשתה "מאימת הואי חזקה", וכי זו הפעם הראשונה שמזכירים קנין חזקה? (ועוד קושיות).

ובגליון תתלד (עמ' 37 ואילך), כתבתי לפרש בשיטת רש"י: דהא פשיטא ליה לאביי דבשאר הקנינים הרי מחמת עסיקין בלבד לא הי' יכול לחזור בו, דהרי 'עסיקין' הוא רק 'ספק' לעומת הקנין שנעשה. וחידושו של אביי היה דגם בקנין חזקה אומרים כן; דהי' קס"ד דקנין חזקה גרוע משאר הקנינים - בזה שאין במעשה הקנין שום מעשה המורה על ההעברה מרשות המוכר לרשות המקבל (ושלכן בעינן בחזקה אמירת "לך חזק וקני"), ושלכן במקום שמתעורר ספק על הקנין אולי יתבטל כל הקנין, וע"ז מחדש אביי דגם קנין חזקה הוה כשאר הקנינים, משום דעשית החזקה מורה על קבלת השדה מהמוכר.

וע"ז ממשיכה הגמ', דא"כ כבר אפשר להחזיק גם בחזקה פורתא "דדייש אמצרי", דאע"פ שאינו מתקן כלום בגוף השדה (רק במצריה), מ"מ מהני מחמת שזה מורה על קבלת השדה מהמוכר. (ע"כ התוכן מה שכתבתי שם - בקיצור נמרץ).

ושוב ראיתי בס' 'בית אהרן' (בסוגיין), שמפרש שיטת רש"י - לתרץ קושיות התוס' - באופן הפוך מכל הנ"ל: דבשאר הקנינים הרי מחמת ה'עסיקין' כן יכולים לחזור בו (דהוה מקח טעות), ורק בקנין חזקה - מחדש אביי - ד"אין יכול לחזור בו", והוא משום דקנין חזקה עדיף משאר הקנינים, בזה שיש בו - בנוסף למעשה קנין - גם הוראה על קבלת השדה מהמוכר.

וע"ז ממשיכה הגמ', דאימתי חזקה עדיפה כ"כ? במקרה ד"דייש אמצרי", דדוקא חזקה כזו יש בה גם מעשה של קנין וגם מעשה המורה על הקבלה (משא"כ נעל פרץ וגדר, שאין בהן מעשה המורה על הקבלה), ע"כ תוכן פירושו בקיצור נמרץ.

ויש להעיר על פירושו:

א) לדבריו נמצא, דזה שלאחר שהחזיק בה אין יכול לחזור בו, הוה בעיקר מצד ה'קבלה' שבהחזקה, ולא מחמת ה'קנין' שבו - דהרי 'קנין' אינו עוזר במקום שיצאו עסיקין (כנראה מדין שאר הקנינים), והרי רש"י כתב (בכתובות ובב"מ כנ"ל) דהא דאין יכול לחזור בו הוה משום דקרקע נקנית בחזקה, ולא הזכיר שום סברא אחרת, ולדבריו הרי העיקר חסר מן הספר.

ב) בזה שכתב ד"דייש אמצרי" עדיף מ"נעל פרץ וגדר" וכו': עיין בשטמ"ק בשם הר"מ מסרקסטה ז"ל מש"כ בא"ד "ואפי' דייש אמצרי שלא החזיק בגוף הקרקע אלא שתיקן במצר כל שהוא וכו'", דמשמע כדברינו דהתיקון במצרים נחשב חזקה קלושה יותר מתיקון בגוף השדה ד"נעל ופרץ". [ואף שנעל וכו' הוה ג"כ נעילת הדלת וכיו"ב, אמנם מובן ההבדל דשם מתקן שיהי' פתח סגור או פתוח וכו', משא"כ כאן כשרק מגביה או מתקן המצרים].

ועייג"כ בס' נח"ד על סוגיין בב"מ, איך שפירש בדעת רש"י, ד"דייש אמצרי" הוה חזקה קלושה מטעם הנ"ל.

ועצ"ע (איזה מב' האופנים יותר מכוון בדברי רש"י ע"ד הפשט).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח