E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ יתרו - כ"ב שבט - תשס"ד
הלכה ומנהג
מחיצת הגזוזטרא שבמקדש [גליון]
הרב פסח צבי שמערלינג
ר"מ בישיבה שע"י הציון הק'

בהעו"ב גליון ח [תתעד] כ' ידידי הר"ב אבערלאנדער שי' ב' צדדים במטרת ההפרדה שע"י הגזוזטרא שבבית המקדש: א) שלא יתערבבו הנשים והאנשים, ב) שלא יראו זה את זה.

ומביא מפיה"מ להרמב"ם עמ"ס סוכה "כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים".

והעיר ע"ז בהערה 14 שם: "ולפ"ז גם הנשים לא יכלו לראות את האנשים. ונשאלת השאלה: איך לקחו חלק בשמחת ביה"ש, ולמה הגיעו להר הבית? ואולי ההשתתפות שלהן היתה ע"י שהקשיבו לשירה והריקודים. ועצ"ע". (עכ"ל). וכן בהמשך דבריו כ' שלפי דברי הרמב"ם בפיה"מ הנ"ל "לא יכלו האנשים והנשים לראות זה את זה".

ולענ"ד מ"ש הרב"א שי' אינו מוכרח, דמנלן שגם הנשים לא יכלו לראות את האנשים? למה לא נתפוס - כפשטות לשון הפיה"מ שם - שמטרת ופעולת הגזוזטרא היתה רק "שלא יסתכלו האנשים בנשים", אבל הנשים יכלו לראות את האנשים?! ובפשטות, שע"י שהגזוזטרא בנוי' למעלה, האנשים לא יכלו לראות את הנשים (עכ"פ לא בקלות), משא"כ הנשים יכלו להסתכל למטה ולראות את כל השמחה והריקודים, ונטלו חלק בשמחת ביה"ש לא רק ע"י שמיעה, כ"א גם ע"י ראי' וגם הן היו בכלל "מי שראה שמחת בית השואבה".

ובפרט כפי שהרב"א שי' בעצמו מעתיק בהערה 35 מפסקי הרי"ד ש"האנשים יעמדו למטה בעזרה ולא יוכלו האנשים להביט בנשים, שהיו לה מחיצות סביב ועשויות כמין סריגי חלונות, שהנשים בפנים רואות מבחוץ, ושבחוץ לא יוכלו לראות מבפנים". והרי בפשטות כן אפשר - ולענ"ד צריך - ללמוד פשט גם בפירוש המשניות הנ"ל, דהרי הזכיר רק "שלא יסתכלו האנשים בנשים" דוקא ולא להיפך, ודו"ק.

[ואולי יש להוסיף בדא"פ עכ"פ, שאפי' באם האנשים היו מרימים ראשיהם לא היו יכולים לראות את הנשים בלאו הכי - אפי' באם לא היו לגזוזטראות מחיצות סביב ועשויות כמין סריגי חלונות (כפסקי הרי"ד) - והוא ע"פ מ"ש במשנה ובגמרא (סוכה נא, א - נב, ב ואילך) שמנורות . . היו שם . . ולא הי' חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה . . תנא אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה". עפ"ז י"ל שאיש העומד בעזרת נשים בביהמ"ק בעת שמחת בית השואבה ומסתכל כלפי מעלה הי' מסתנוור מעוצמת האור, ולא הי' יכול לראות את הנשים שעל הגזוזטראות].

Download PDF
תוכן הענינים
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות