E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ תרומה - ז' אדר - תשס"ד
רשימות
בן השונמית ובן הצרפית והחילוק בניהם
הת' יהושע זעליג הכהן ריבקין
תלמיד בישיבה

ברשימות חוברת קכט ס"א מביא כ"ק אדמו"ר הגמ' נדה (ע, ב): "שאלו אנשי אלכסנדרי' את ר' יהושע בן חנניא שלושה דברי בורות", ואחד מהם "בן השונמית מהו שיטמא"

ומסביר הרבי שהספק כאן הי', דמכיון שסילוק הנשמה מהגוף לא היה ע"ד הרגיל - שהרי לאחרי הסתלקות הנשמה חזרה חיות חדשה לבן השונמית - יש להסתפק האם רגע סילוק הנשמה פועל טומאה על כל משך הזמן ששלדת המת קיימת, וא"כ אפי' כשנכנסה חיות חדשה בכ"ז נשארת טומאה, או שסילוק הנשמה גורם שגוף ללא נשמה יהי' טמא, וברגע שנפסק מצב זה של גוף ללא נשמה, אינו טמא.

ומסביר, שלפי זה מובן ששאלה זו תהי' רק לגבי הסיפור של בן השונמית ולא לגבי הסיפור של בן הצרפית; דבבן הצרפית חזרה אותה נשמה, ולכן לפי כולם טהור הגוף, דהרי התבטל המצב דסילוק הנשמה.

וצריך ביאור בזה: דהרי הרבי מדגיש שהסברא שישאר הגוף בטומאתו, היא מכיון שרגע סילוק הנשמה פועל טומאה, וא"כ אפי' אם חזרה אותה הנשמה עדיין אפשר לומר שמכיון שהיה רגע וזמן שהיה בו סילוק הנשמה, הנה זה יפעל טומאה גם על הזמן שאח"כ.

וא"א לומר שכוונתו של הרבי היא שפעולת הסילוק מן הגוף היא פועלת הטומאה, ורצונו לומר שהחילוק בין בן הצרפית לבן השונמית הוא, שבבן הצרפית - דחזרה אותה הנשמה - הפעולה דסילוק הנשמה מתבטלת, מכיון שלא נשאר שום רושם מהפעולה, דעכשיו אותו הגוף שוב חי מאותה הנשמה, משא"כ בבן השונמית - שהייתה חיות חדשה - הפעולה של סילוק החיות עוד קיימת, דלא חזרה אותה הנשמה.

אבל א"א לומר כן, דמכיון שהרבי מדגיש בכתב ידו שהסיבה היא מצד רגע סילוק הנשמה, וכן משמע מהדוגמאות שמביא שם שכוונתו למציאות הזמן שבו הייתה הנשמה מסולקת מהגוף, וכמו הדוגמא "מל ואח"כ נמשך ערלתו" שמדין תורה אין צריך למולו עוד הפעם ואוכל בתרומה, דזהו מפני שהרגע דמילה פעל על כל משך הזמן שלאח"ז שלא יקרא ערל, ומשמע שכן הוא גם בסיפור דבן השונמית, שעצם מציאות הרגע דיציאת הנשמה משפיע על הזמן שלאח"ז. וא"כ מהו החילוק בין הסיפור דבן השונמית לסיפור דבן הצרפית.

והנה גם בלקו"ש (חלק ח חוקת ב') מובא החילוק באופן אחר, דשם מבואר שהספק הוא האם גדר סילוק הנשמה חל על גוף עם חיות חדשה או שבטל עי"ז. ונראה לבאר ששם מסביר את הספק באופן אחר, שבבן הצרפית מכיון שחזרה הנשמה לאותו הגוף זה ממש כ"אתי דיבור ומבטל דיבור", ולכן אינו מטמא, אבל בבן השונמית מכין שזה חיות חדשה, ניתן לומר שגדר סילוק הנשמה עוד קיים, כי יש עוד רושם מיציאת הנשמה מהגוף בזה שגם היא לא נמצאת בו, אבל עכ"פ צריך ביאור מה החילוק בין בן הצרפית לבן השונמית לפי ההסבר של הרבי ברשימות.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות