ב'אגרות קודש' – כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, חלק ב' (ע' קפז) כותב הרבי נ"ע לרבה של ירושלים הגאון וכו' ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, אודות סיבת ביקורו בארץ הקודש בשנת תרפ"ט:

"רגיל הייתי בהיותי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן, לבקר בהיכלי קדש ציוני אבות הקדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפלה בהתעוררות רחמים רבים בעדינו ובעד כל תלמידינו ואנ"ש בתוך כלל אחב"י שי' . . בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו ית' לעשות מסע לאה"ק תובב"א לבקר במקומות הקדושים", עכ"ל – וכ"כ במכתבים נוספים שם (ע' קפה, קצא, קצג) – הובא גם בס' "מסע הרבי בארץ הקודש" (תשנ"ט, ע' 21 ואילך).

ויש להעיר מזהר (ח"ג קנח, ב) פרשת שלח: "כדין כלב הוה בדוחקא [כשכלב היה בדחק ובצרה], אמר מה אעביד [אמר מה אעשה להנצל מהמרגלים], הא יהושע מזיל בסייעתא עילאה דמשה [הרי יהושע הולך בעזר העליון של משה שהתפלל בעדו], דשדר ביה נהירו דסיהרא [ששלח עמו אור הירח, הארת השכינה שתלך עמו], והוא אנהיר עליה בצלותיה, בגין דאיהו שמשא [והוא האיר עליו בתפלתו, לפי שמשה בחי' שמש, ויהושע בחי' ירח – וכלב חשב להתחבר עם יהושע להכחיש את המרגלים, ולהנצל מעצתם].

"מה עבד כלב [מה עשה כלב כדי להנצל מהם], אשתמיט מנייהו, ואתי לגבי קברייא דבהן, וצלי תמן צלותיה [השתמט מן המרגלים ובא אל קברי האבות, והתפלל שם תפלתו כדי להנצל מעצת מרגלים], עכ"ל (מלבד החצ"ר). וע"ש המשך דברי הזהר איך שסיכן את עצמו במס"נ להגיע לחברון להתפלל על קברי האבות.

רואים מכאן שתחליף לעזרת משה רבינו (שהתפלל ועזר ליהושע) הוא השתטחות על קברי האבות, ועד"ז י"ל בנדו"ד "לבקר בהיכלו קדש ציון אבות הקדושים [שהם, התפשטותא דמשה בכל דרא ודרא] . . לשאת רינה ותפלה בהתעוררות רחמים רבים" וכו', ענינו "סייעתא עילאה דמשה".

אבל בזמן ש"הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי" לקבל "סייעתא עילאה דמשה" – "החלטתי בעזרתו ית' לעשות מסעי לאה"ק . . לבקר במקומות הקדושים". – ועי' בס' 'מסע הרבי בארץ הקודש' שם פרק יג, אודות ה'ביקור הסטורי בחברון' (ע' 118 ואילך) שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביקר אל תוך מערת המכפלה עם מלווים בודדים, ברשיון מיוחד מאת מנהיגי הערבים יעו"ש.

ע"ש באורך אודות ההתעוררות העצומה שהיה שם.