E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ראש השנה - תשס"ה
חסידות
התגלות אליהו הנביא בב' מקומות בפ"א
הרב שלום דובער הלוי וויינבערג
שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס

בד"ה "שיר המעלות ממעמקים" כותב כ"ק אדמו"ר (בהוצאה החדשה ע' י"ח-י"ט): "... וידוע שעצם הנפש מוגדר בענין ההתלבשות בהגוף,וכמו שמצינו באד"ר שפעם לא בא אליהו הנביא להאידרא, ושאלו רשב"י מפני מה לא הי' בהאידרא, והשיב לו,שהי' צריך להציל את רב המנונא סבא וחבריו, ולכאורה אינו מובן, הרי בברית מילה נמצא אליהו הנביא במקומות שונים ברגע אחד, . . והביאור בזה, שבברית מילה נמצא רק ניצוץ מנשמתו של אליהו (ולא העצם), ולכן יכול להיות במקומות שונים ברגע אחד, אבל לכבודו של רב המנונא סבא וכן לכבודו של רשב"י הי' צריך לבוא בהתלבשות בגוף דוקא, ובענין ההתלבשות בגוף מוגדר העצם, והיינו שהמשכת העצם היא בהגוף דוקא, ולכן הגוף מגדיר את העצם, שהעצם מוגדר בו, ולכן אינו יכול להיות בב' מקומות בבת אחת."

ענין הנ"ל הובא בכ"מ בדא"ח, ולצטט ב' המקורות שנזכר בהע' 35(בהמאמר שם) בנוגע אי האפשריות לנשמה להתלבש בב' גופים כאחד מפני שעצם הנפש מוגדר בענין ההתלבשות בהגוף: "באור וחיות הנפש הרי העצם מוגדר בההתפשטות דכאשר מחי' גוף זה, א"א להיות בגוף אחר כי נפש א' א"י להתלבש בב' גופים" (סה"מ תרס"ו, ע' קע"ח); "וכן לכבוד רשב"י להיות בהאידרא הי' ג"כ צ"ל בגוף, וא"א לנשמה אחת שיתלבש בב' גופים כאחד" (סה"מ תרצ"ב ע' רז).

בנוגע לנשמות המגולגלות, באיזה גוף יקומו לתחה"מ, ידוע מה שכותב רבינו ב"אגרת תחה"מ" שלו (אג"ק ח"ב,ע' ע"ג-ע"ד): "... בעת תחה"מ אין לו לגוף הא' אלא אותו החלק הפרטי (של הנפש) אשר תיקן הוא בחיים. ולכן כשמתגלגלת הנפש הזאת בגוף אחר להשלים תיקונה . . בחי' החלקים של הנפש שנתקנו בגוף הזה השני . . הם לזה הגוף הב' בזמן התחי, . . ואין להקשות דא"כ יהיו כמה בני אדם שאין בהם אלא איזה חלקים פרטיים מהנפש ולא נפש שלמה, כי זאת למודעי, אשר כל חלק מהנפש כלול מכל החלקים. וכל חלק בפני עצמו הוא ציור קומה שלמה. אף שמצד היותו חלק מנפש יותר כללית אינו אלא בחינה אחת. וגדולה מזה מצינו, אשר כללות כל הנשמות יחד אינם אלא נשמה אחת של אדם הראשון..."

ולכאורה עפ"י הנ"ל הרי אפשר שנשמה אחת יתלבש בב' גופים כאחד. ואיה"נ אשר בנוגע לאליהו יכולים לדחוק שמפני כבודם של רהמ"ס וכן לכבודו של רשב"י רצה להתלבש בגוף בכל הציור קומה שלו -"נפש שלמה" - (הנר"נ ח"י שלו וכו'), אבל מה שמבואר בהמאמר של רבינו וכן בשאר המאמרים הוא, אשר בכלל בלתי אפשרי לנפש אחת להתלבש בב' גופים כאחד מצד עצה"נ שמקושר להגוף, והרי לכאורה רואים שכן יכול להתלבש?

ומענין לענין באותו ענין: ברוב המקומות בדא"ח השאלה היא מזה שבברית מילה נמצא אליהו הנביא במקומות שונים ברגע אחד, אך במקומות ספורים מביאים גם הדוגמא מזה אשר "מצינו באליהו הנביא שהוא בשעתא חדא בכל בתי בני ישראל בלילי פסח, וכן בבריתי מילה שהוא בזמן אחד" ("למרבה המשרה, ת"ש).

ולכאורה, בהשקפה ראשונה, כשרוצים להוכיח שאליהו יכול למצוא בהרבה מקומות בב"א, הרי ההוכחה דליל פסח היא חזקה יותר, שהרי המצאו "בשעתא חדא בכל בתי בני ישראל" הוא באי"ע יותר בהרבה מקומות בב"א מבעת המצאו בבריתות, ומ"מ ברוב המאמרים מביאים רק הדוגמא דברי"מ, ועוד יותר, אשר -כמדומני- שבכל המקומות שמביאים הדוגמא דפסח מביאים גם הדוגמא דברי"מ?

ואולי אפש"ל אשר המצאו של אליהו הנביא בפסח הוא יותר באופן של "הפשטה", (עי' לקו"ש חכ"ז ע' 54-55) "כוס אחד יותר מכל המסובין", עיי"ש, ונרמז גם בזה אשר קוראים לזה "כוס של אליהו", "כוס ישועות אשא", העלאת הכוס מעל השולחן ג' טפחים הוא תנועה של העלאה וכו', משא"כ בברי"מ הרי"ז ענין "כסא של אליהו", הורדה והמשכה, (עיין בדרושים ד"ה השמים כסאי), והיינו שהוא נמצא בברי"מ יותר באופן של "הלבשה". ואולי משו"ז העדיפו להביא הדוגמא מברי"מ, מאחר אשר זה מראה יותר על "המצאו" של אליהו הנביא.

אלא שכמובן הנ"ל הוא תירוצא דחיקא. ואבקש מקוראי הגליון להאיר עיני.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות