Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

ש"פ לך לך - תשס"ה

להורדת הקובץ

שונות

כתיבת השי"ן של אדמו"ר הזקן

הרב טוביה זילברשטרום

ירושלים ת"ו

בגליון כפ"ח ערב ח"י אלול תחת הכותרת שין של אדמוה"ז מצטט הרב הכותב את דברי בית רבי שאדמוה"ז תיקן בענין תפילין: א. אופן הכתיבה. ב. הנחתן כמו כריכות הרצועה .ג. קשרי התפילין. ד. השי"ן בתפילין של ראש. ומסיים בשאלה האם אין זה תרתי דסתרי לעשות השין החיצוני כחידוש אדמוה"ז והאותיות בפנים באופן אחר.

א) תרתי דסתרי !?

ולא הבנתי, דהרי שאלה זו של שתי הנהגות יכול היה לשאול מעוד 9 תקנות שתיקן אדה"ז בנוסח התפלה, סכינים מלוטשים וכו' קשרי היד והראש,

והקורא התמים חושב שהאותיות מבחוץ ומבפנים הנם שוים, ויחזק את טעותו מאחר ונוספה תמונת המחשה של כתב אר"י וב"י ועליש מאותיות הכתיבה ואילו שין של אדה"ז הראו רק שין החיצוני, ולא מאותיות הכתיבה.

והאמת אינה כן. אין האותיות שוות ואין בזה מה שיש בזה, וממילא אין הנהגה אחת נוגעת בחבירתה.

ולהבהרת הדברים נפרט במקצת.

בגמ' מנחות ל"ה כתוב שין של תפילין הלכה למשה מסיני. וברש"י - עושין כמין קמטים דקים ונראים כעין שין. כך נפסק להלכה בשו"ע סל"ב סמ"ב כמין שי"ן. והמשנה ברורה שם כתב ומשמע באחרונים דתמונת שין שלנו שאנו עושין בתפילין דהיום דלא בעינן דוקא כתב סת"ם ממש. ומנהג סופרים כהיום באיזה מקומות להדר ולעשותן בכתב אשורית ממש. עכ"ל. ובשער הציון כתב מקור לדבריו 'הב"ח והרמ"ע והע"ת'.

ואלו דברי הב"ח: "דמנהג שינין שלנו דלא בעינן כתיבה אשורית ממש דהלא אף הדל"ת והיו"ד שברצועה אינן אלא דוגמא בעלמא".

ובנוסח הנ"ל כתבו גם הרמ"ע והע"ת.

מאידך ב'חיי-אדם' כתב 'כל מה שפסול בס"ת פוסל גם כאן'. וכך מעיד בספר שו"ת עולת יצחק ס"י שכן נהגו אצל הגאון מוילנא. וכן בספר שערי אמת פמ"ג ס"ו כותב שבשין זה פסול כל מה שפסול בס"ת. ולפי"ז מפלפל שם בתפארת אריה דהשין א"צ שיגיע עד למטה כדי שיהיה מוקף גויל.

ושיטה זו העמידו דבריהם על-פי הראשונים וביניהם הרמב"ם שדייקו בלשונו שכתב בפ"ג ה"א שיהיה בעור של ראש צורת שי"ן מימין ומשמאל.

במחלוקת זו תלויה מחלוקת נוספת האם לתייג את ראש השין החיצוני של התפילין. נציין רק את הבולט מכולם בס' אות חיים ושלום שהביא דברי המגן גבורים שכתב דאין ענין שין של קמטי תפילין לדמות אותם לכתיבת אותיות דלא תלוי זב"ז כלל. ומהאי טעמא הסיק שם לא ראינו גם לגדולים וצדיקים מרבותינו שידקדקו לעשות תגין על השין בתפילין שלהם.

והנה שיטת אדמוה"ז ברורה הן בשולחנו שכתב בסעיף ס"ד עושין כמין שין, והן בדוגמא שהעתיק בקצות השולחן רגל השין מגיע עד למטה ואי"צ להיות מוקף גויל, וכמו"כ מנהגנו דהשין ללא תגין, ובאותיות הסת"ם כתב אדמוה"ז בסל"ו ס"ה 'דיש פוסלין אם לא תייג השין ויש לחוש לדבריהם להחמיר בשל תורה'. וכמו"כ ראשי השין עצמם שאדמוה"ז תיקן בפירוש שלא כאותיות הכתיבה.

ועל כן לעשות שין בתפילין שהוא רק כעין שין, כמין שין לא נכתב שצריך מסורת וכו' אבל לכתיבת אותיות שצריך מסורת כבר נתפרסמו הדברים ואין המקום והזמן לכופלם.

ולכן הרב נאה שכתב רק קיצור הלכות - כדברי הרב הכותב - ולא לימד צורת האותיות וגם לא לימד איך להקים מפעל תפילין ולייצר בתים נהג כך: דברים שהיו בידו ברורים וכו' ובמיוחד מנהג חב"ד של חידוש או לכותבו לדורות העתיק בספריו ולכן הדפיס צורת שי"ן, ואילו כתב הסת"ם שלא היה בידו מסורת - (שהרי בשנים הללו בעוד הרב נאה בחיים, כבר חיפש הרבי מסורת בין זקני החסידים וכמו בשאר מנהגים ששואל גם אצל הרב נאה) לא העתיק בספריו אף שנשאר הדבר סתום עד היום הזה.

וגדולה מזה שמעתי מהרב גרינגלאס שי', בעת שהרבי זי"ע ערך את קובץ ליובאויטש היה בידו פרשיות של רבותינו נשיאנו (כמדומה אדמו"ר הרש"ב נ"ע) בכת"י המיוחס לאדמוה"ז וטרח הרבה בכדי לעשות צילום ואחר שעלה בידו רצה להדפיסו בקובץ הנ"ל, ונמנע מזה באמרו: גם אם היה יכול לתרץ את אותם אותיות שהסתפק בהן, אבל לא יכול להדפיסם לרבים בבחינת כזה ראה וקדש.

ויחד עם זאת אחר שהכתב היה בידו, ממשיך ללא ליאות בשנים שלאחמ"כ - כמפורסם באגרות-קודש כולל אל הרב גרינגלאס שי' ועוד - לחפש מסורת איש מפי איש, וכידוע בלשונו הקדוש 'לא איסתייעא מילתיה'.

וכאן מקום אתי להביע תמיהה רבה על מו"ל של שו"ע אדמוה"ז בשיא הפאר היופי העמקה והעשרת מראי-מקומות וכל התשבחות, אבל שגה במאוד בהלכות כתיבת התפילין כאשר בא להמחיש את דברי אדמוה"ז בשולחנו, ובמקום להקל על המעיין ולהכניס דוגמא מתאימה, כנראה חסידות בערה בו והכניס צורה הקדושה של כתב המיוחס, אבל זה רק מבלבל הקורא והלומד כי לפניו תרתי דסתרי.

והוא דבר שיוכל לתקן במהדורה הבאה להדפיס בפני עצמו כל האותיות לבסוף וכיו"ב אבל על הדף רק מה שמתאים לדברי השו"ע בפנים. ואתו הסליחה.

ב) תרתי דסתרי !!

בסוף דבריו ממשיך הרב הכותב שיש להקפיד להיות מחובר לטהור להשתמש בכתב המיוחס לאדמוה"ז, ומצטט למאמרו בכפ"ח גליון 1013 שהביא מכמה גדולים וטובים שיש מסורת על כתב המיוחס לאדמוה"ז.

ולשאלתי מדוע לא כתב דבריו זה ארבעים שנה שחיפשו מסורת, ואדמו"ר נשי"ד כתב בהרבה מקומות שלא מצינו מסורת, הרי קבלתי מענה פיו שלא ידע שהרבי חיפש מסורת!! ורמז כן גם בתוך דבריו.

אבל כבר אמרו חז"ל 'רבי לא שנה חיא מנין לו'.

הרשימה הארוכה שנמנתה שם קדמו לדורנו מספר רב של שנים. אבל אצטט שני שמות סופרים מפורסמים וידועים המוזכרים ברשימה של הרב יהודה אשר רוט והרב חיים אשר לדרמן ז"ל, וע"פ שנים יקום או יפול הדבר וללמד על הכתבה כולה יצא.

סיפר לי הגר"א לנדא שליט"א שלפני עשרות שנים לקח א' התמימים בישיבה את כתב המיוחס לאדמוה"ז שהיה בידי אחד מתושבי כפר חב"ד והציגם לפני הסופר המפורסם ר' יהודה אשר רוט ז"ל, (כפי שכבר פרסמתי מסמכים שהוא כתב תפילין לאדמו"ר הריי"צ נ"ע בכתב האריז"ל ע"פ הזמנתו בשנת תש"ג כמובא באגרות קודש) ואמר לו הסופר: גם אם יעידו לפני שזהו כתב אדמוה"ז לא יהין לכותבם או להכשירם. אח"כ הלכו להסופר המפורסם ר' חיים אשר לדרמן ז"ל, ותגובתו היתה שונה במקצת: אילו יביאו לפני עדות ומסורת שכך ציוה אדמוה"ז לכתוב. אכתוב לכם פרשיות כאלו.

והם מבעלי המסורת?! - האי"ז תרתי דסתרי!

בהמשך לסופרים אלו כותב שאביו היה מגיה את פרשיותיהם. ואכן לבניו הזמין פרשיות בכתב האריז"ל אצל הסופר לדרמן האמור, שרוב חסידי חב"ד החל מזקני ורבני חב"ד בתקופה ההיא כתבו אצל סופרים אלו כמפורסם למתעסקים ומתענינים.

ובאותו ענין - חקרתי והגעתי לכל אלו החיים אתנו לאיו"ט בארץ ובחו"ל שציינו שמם שקבלו הוראה מהרבי לכתיבת סת"ם בכתב המיוחס, והנני אומר באחריות מלאה כולם פרי דמיון ולהד"ם. ומפני הכבוד לא אפרט.

ושוב הריני מבקש אם יש אחד שרק עתה שמע בקשה זו של כמה וכמה שנים שיואיל להעמידני על דברי ואהיה מודה על האמת.

ידעתי גם ידעתי שאדמו"ר זי"ע הזמין תפילין עבור נכד אחיו ובניו שי' אצל פב"פ שי', אבל במפורש לא התייחס על אופן הכתיבה אלא שסמך על הסופר שכותב כהלכה. (מה שלענ"ד ולכל אלו שראו צורת האותיות שכותב, הרבנים והמגיהים בדעה אחידה שהדבר צע"ג).

ולגוף אותיות הכתב במאמר שם המשתרע על כמה וכמה עמודים מסביר באריכות שיש לכתוב כתב המיוחס לאדמוה"ז, והוא הכתב שכתוב בשולחן ערוך הטהור של רבינו.

האם אי"ז תרתי דסתרי למאמרו האחרון?

נתפרסמו דבריו של ר' אברהם אייזנבך ז"ל שעשה בתים להסופר ר' נחמן פפירנא ז"ל עבור אדמו"ר הריי"צ וחתניו, כך סיפר להרבה מאנ"ש שבאו במגע אתו. והוסיף עליהם אחיו יבדלחט"א ר' נתנאל שליט"א שאמנם לא זוכר שעשו עבור הריי"צ , אבל זוכר שעשו הרבה בתים חב"ד עבור ר' נחמן פפירנא שכתבם בכתב האריז"ל ובא בעצמו לעקוב להביט ולהשגיח בעת שהכניסו הפרשיות. כאשר סיימו והיה צורך לעשות הקשרים לתפילין של יד לא היה מי שיודע לעשות קשר חב"ד עד שפנה לרא"ח נאה ז"ל ולימדו לעשות הקשרים, והם אלו שאנו עושים עד היום הזה.

והרי פרפרת לסיום: הגרא"ח נאה לימד לעשות הקשרים של אדמוה"ז לתפילין שכתבם הרב פפירנא בכתב האריז"ל עבור אדמו"ר הריי"צ ומבחוץ שי"ן חב"ד כפי שנהגו מאז ומתמיד.

ואנצל שוב במה זו להתריע: כל כתב שכותבים בו ב"י אריז"ל כתב המיוחס כולם כשרים בתנאי שיעברו בדיקה יסודית ומדוקדקת של מגיהים מוסמכים. לצערי הרבה הרבה זוגות ממשיך אני לראות שאין לו בכלל צורת כתב ובאם המגיהים העירו להסופר יש עונים 'כך כתב אדמוה"ז' ורח"ל תולים בוקי סריקי כו' והתפילין בד"כ בדיעבד ופעמים רבות גם פחות מזה. וה' יצילנו משגיאות ומסיימים בטוב.


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- משיח מורח ודאין    
- משיח מורח ודאין    
רשימות   
- old   
לקוטי שיחות   
- תומ"צ של האבות   
- כיבוד אב ואם להבבלי ולהירושלמי   
- 'תשובה' של הירא ורך הלבב   
- תשב"ר בבנין המקדש   
- בדין בעלות בגזילה   
שיחות   
- ציונים והערות-הארות בלקו"ש   
- הלימוד מטענת אמה העברי'   
נגלה   
- oldבענין מילי לא מימסרי לשליח וכן בענין שליחות בכלל   
- מיגו להוציא   
- עוסק במצוה פטור מן המצוה   
- דוקא אוחזין   
- נאמנות המוכר   
- בגדר קדושת הסוכה   
- "כל הכועס"   
חסידות   
- הערות בלקו"ת ד"ה ביום השמע"צ   
- עליית המלכות בערב וליל ראש השנה   
- "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"   
- כמה הערות והארות בקונטרס פורים קטן תשנ"ב   
רמב"ם   
- "ולא יראו פני ריקם"   
- בדין בע"ח אינן נדחין   
- אין בונים בו עץ כלל   
- שיטת הרמב"ם במצות כיבוד או"א שהיא מצוה שבין אדם לחבירו   
- השייכות של 'לא תתגודדו' דפסקי דין להלכות "עבודה זרה"   
- הפסק בין תקיעות מיושב ומעומד   
הלכה ומנהג   
- השמטה ל"כהן בבית הקברות"   
- בגדר חובת לחם בשבת   
- הלל בבית האבל    
- חשש תרתי דסתרי בספירת העומר ובסוכה   
- הבטה בדבר מצוה   
- מחצלת עבור סכך   
- בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב"ד   
- בר"ח, לימוד הקאפיטל עם פרש"י    
- כיצד מברכים על האורז    
- הערות בלשון שו"ע אדה"ז    
- טיסה באוירון בשבת (וקו התאריך)   
- באיזה זמן צריכים לעשות כפרות   
- בדין אריכות התקיעות דתר"ת   
- ידי הכהנים בשעת נשיאת כפיים [גליון]    
- אתרוגי קאלבריא    
פשוטו של מקרא   
- "ויתמו ימי בכי אבל משה"   
- "ויצא אדום לקראתו"   
- "למרבה המשרה"   
- "ועשתרות צאן"   
שונות   
- קריאת התורה בשבת חוה"מ סוכות   
- הלכות הצריכות שבשלחן ערוך אדה"ז   
- "עלה במחשבה לברוא במדת הדין"   
- כתיבת השי"ן של אדמו"ר הזקן    
- סיפור ר' אמנון ממגנצא   
- פיוט "אין אדיר"   
- תיקון טעות בסה"מ מלוקט ח"ב   
- פסולת המעולה - גרועה יותר   
- קידוש בשבת חוה"מ [גיליון]   
- הערות בלשון כ"ק אדמו"ר [גליון]   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה