בפרשת מטות (לא, כג) כתיב "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים". ופירש רש"י "כל דבר אשר יבא באש - לבשל בו כלום. תעבירו באש - כדרך תשמישו הגעלתו מה שתשמישו ע"י חמין יגעילנו בחמין ומה שתשמישו ע"י צלי כגון השפוד והאסכלה ילבננו באור. אך במי נדה יתחטא - לפי פשוטו חטוי זה לטהר מטומאת מת אמר להם צריכין הכלים גיעול לטהרם מן האיסור וחטוי לטהרן מן הטומאה ורבותינו דרשו מכאן שאף להכשירן מן האיסור הטעין טבילה לכלי מתכות, ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים הראוים לטבול בהם נדה וכמה הם ארבעים סאה. וכל אשר לא יבא באש - כל דבר שאין תשמישו ע"י האור כגון כוסות וצלוחיות שתשמישן בצונן ולא בלעו איסור. תעבירו במים - מטבילן ודיו ודוקא כלי מתכות".

והיינו דלפי פשוטו של מקרא אין המדובר כאן על טבילת כלים כלל, אלא על חטוי במי נדה (מי פרה) לטהרם מטומאת מת. ורק שרבותינו דרשו שמי נדה [אין פירושו מים הנזרקים (מלשון "וידו אבן בי" (איכה ג, נג)) אלא] פירושו מים שהנדה טובלת בהם דהיינו מקוה מ' סאה.

והטעם למה אין לומר על פי פשוטו של מקרא דמדובר בטבילת כלים מבואר ברא"ם: א) דלשון חטוי נופל רק על הזיית שלישי ושביעי דפרה אדומה. ב) דמה נשתנה דין נדה מכל הטמאים שצריכים טבילה במקוה מ' סאה והול"ל אך במי טמא יתחטא1.

וא"כ, כיון שלפי פשוטו לא מיירי הכתוב מטבילת כלים כלל, צ"ב מהי כוונת סיום הכתוב "וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", ומ"ש רש"י "תעבירו במים - מטבילן ודיו" הוא פירוש תיבות אלו לפי מה שדרשו חז"ל, אבל לפי פשוטו, לכאורה הניח רש"י תיבות אלו בלי שום פירוש.

ואולי יש לומר דעל פי פשש"מ מובן דמדובר בהכשרת כלים מן המאכלות האסורות שנשתמשו בהם בהיותם ברשות המדינים ורש"י לא נחית לפרש זאת דמובן הוא מעצמו. ופירש הפסוק הוא כדפירש הרמב"ן דדבר שלא בא באש היינו דלא נשתמש בה בחמין כלל, הכשרו הוא על ידי העברתו במים היינו לשפשפו ולנקותו היטב מכל לכלוך וחלודה שנשאר בו מהמאכלות אסורות2. ורק שבתחילת הכתוב צריך רש"י לפרש דבר אשר יבא באש אין פירושו דוקא באש ממש אלא "לבשל בו כלום". ותעבירו באש אין פירושו באש ממש אלא כבולעו כך פולטו, "מה שתשמישו ע"י חמין יגעילנו בחמין ומה שתשמישו ע"י צלי כגון השפוד והאסכלה ילבננו באור"3.

ולהסביר מה שיש להקשות בפשש"מ שבגלל זה נחית רש"י להביא דרשת רז"ל עה"פ, אולי יש לומר (נוסף על מה שכתב להסביר במשכיל לדוד) דקשה לי' (וראה רא"ם כאן) הא דכתיב תעבירו בַמים - הבי"ת פתוחה, שפירושו בהמים הידועים לך מכבר. והרי לפי פירוש הפשוט: א) לא דבר הכתוב עד כאן בפירוש על טבילה במים. ב) הא דכלי שנשתמש בה בחמין צריך הגעלה במים חמין אינה ענין לכאן שדי להעבירה במים קרים בכדי לנקותו ולהכשירו. ולזה מביא רש"י דרשת רז"ל שלפי' תעבירו במים איירי בטבילה במי מקוה הידועים לך מכבר "אך במי נדה יתחטא".