(ע"פ שיטת אדמו"ר הזקן בסדר ברה"נ פרק י)

א. ברכת המוציא על לחם של חיטים[5].

ב. ברכת המוציא על לחם של שעורים[6].

ג. ברכת המוציא על לחם של כוסמין[7].

ד. ברכת המוציא על לחם של שבולת שועל או שיפון[8].

ה. ברכת מזונות על מאפה של חיטים.

ו. ברכת מזונות על תבשיל של חיטים[9].

ז. ברכת מזונות על מאפה של שעורים.

ח. ברכת מזונות על תבשיל של שעורים[10].

ט. ברכת הגפן על היין[11].

י. ברכת מזונות על מאפה של כוסמין[12].

יא. ברכת מזונות על תבשיל של כוסמין.

יב. ברכת העץ על זיתים[13].

יג. ברכת מזונות על מאפה של שבולת שועל או שיפון.

יד. ברכת מזונות על תבשיל של שבולת שועל או שיפון[14].

טו. ברכת העץ על תמרים.

טז. ברכת העץ על ענבים.

יז. ברכת העץ על תאנים.

יח. ברכת העץ על רימונים[15].

יט. ברכת העץ[16] על שאר פירות שאינן משבעת המינים[17].

כ. ברכת האדמה על פירות האדמה[18].

כא. ברכת שהכל על שאר מאכלים ומשקאות[19].

*) היות וראיתי שרבים וטובים מסתבכים בהלכות אלו בשיטת אדה"ז, ואף בהערותי לסדר ברה"נ פ"י (קה"ת תשס"ו) נפלו בו שיבושים, לכן עיינתי שוב בהלכות אלו וסיכמתי אותם לפי סדר קדימה של כל ברכה וברכה, באופן שהברכה הנזכרת ראשונה בטבלא היא קודמת לברכה שלאחריה, בהתאם למבואר בהערות. כמובן שאשמח לקבל הערות המעיינים והלומדים על סיכום זה.

[5] ובזה גופא הסדר הוא: א) שלם, ב) נקי, ג) גדול, ד) לבן. אך ביחס ללחם משאר מינים, לחם של חיטה קודם אפילו הוא פרוס וקטן, ושל שאר מינים הוא שלם וגדול (ה"א).

[6]) ואם של שעורים חביב עליו יותר משל חיטים – איזה שירצה יקדים (ה"ט).

[7]) ואם הוא חביב עליו, יש מחלוקת אם יקדים את של כוסמין על של שעורים וחיטים (ה"ה), ולכאורה ההכרעה צריכה להיות שיקדים איזה מהם שירצה, אך רבנו לא כתב כן בפירוש. וצ"ע.

[8] ברכת המוציא (של כל מיני דגן) כיון שהיא חשובה מכל הברכות היא קודמת לכל הברכות (הי"ד). יתכן שלחם של שבולת שועל קודם ללחם של שיפון, כיון ששיפון נזכר תמיד אחרי שבולת שועל (דהיינו שהוא סוג הכי פחות חשוב במיני דגן), ואדה"ז אף מזכירו בלשון "אפילו" ביחס לשאר מינים (ראה הי"ב בחצע"ג), אך כיון שלא כתוב כן במפורש, לכן סתמתי בפנים. ואם של שיבולת שועל או שיפון חביב עליו יותר משאר מינים, דינו כבהערה הקודמת.

[9]) פ"ט ה"ח.

[10]) ברכת מזונות של חטה ושעורה קודמת לברכת היין אפילו היין חביב עליו יותר (הי"ג). והיא קודמת אף לברכת העץ של הזית, אף שהזית קודם לשעורה בפסוק, מפני שברכת מזונות חשובה מברכת העץ (משמעות הי"ג).

[11]) ברכת היין קודמת לברכת העץ של זיתים, אף שהזית קודם לגפן בפסוק, כיון שברכת הגפן חשובה יותר מברכת העץ, ולכן היא קודמת לו אפילו אם הזית חביב עליו יותר (הי"ג). והיא קודמת גם לברכת מזונות של כוסמין ושל שבולת שועל ושיפון, כיון שאינן מפורשים בפסוק (משמעות הי"ג-יד).

[12]) ברכת מזונות של כוסמין קודמת לברכת העץ של הזית, כיון שהיא ממין חיטה שקודמת לזית בפסוק (משמעות הי"ב)

[13]) ברכת העץ של הזית קודמת לברכת מזונות של שבולת שועל ושיפון, כיון שהן ממין שעורה, והזית קודם בפסוק לשעורה (הי"ב). ואם מיני המזונות של שבולת שועל ושיפון חביבים עליו יותר מהזית – יקדים איזה שירצה (ע"פ ה"ט).

[14]) והיא קודמת לברכת העץ אפילו אם פרי העץ חביב עליו יותר (הי"ב).

[15]) ואם הרימון חביב עליו, יכול להקדימו אפילו לזית (ה"ט). ברכת העץ על פירות משבעת המינים יש להם דין קדימה על פירות שאינם משבעת המינים אפילו אם שאר פירות שאינן משבעת המינים הם שלמים ופרי משבעת המינים אינו שלם. ואם הפרי שאינו משבעת המינים חביב עליו – יכול להקדימו (ה"ח).

[16]) דין קדימת ברכת העץ (אפילו על פירות של שבעת המינים) על ברכת פרי האדמה, אינו "חיוב גמור", אלא רק "טוב להקדים" (ה"ו וה"ח).

[17] ובהם גופא: א) מצוה מן המובחר לברך על החביב תחילה. ב) אם החביב אינו שלם, מצוה מן המובחר לברך על השלם תחילה. ג) כשהפרי חביב עליו, יכול להקדימו אפילו לפירות משבעת המינים (ה"ו-ח).

[18]) ואם הוא חביב, הוא קודם לברכת פרי העץ, אף על פירות של שבעת המינים (ה"ח). מדברי אדה"ז בהי"א משמע שאין עדיפות לברכת פרי האדמה על מין חטה ושעורה להקדימו לשאר פירות.

[19] א) אפילו הן חביבות עליו, אין להקדימם לשאר ברכות (ה"ז). ב) אם רוצה לאכול עתה (מפני סיבה) מהמאכלים שברכתם שהכל, ורק אח"כ רוצה לאכול משאר מאכלים של שאר המינים, אינו חייב להקדימם לברכת שהכל (ראה שוע"ר סי' רמט סי"א וסי' רצט סי"ד). ג) אם ע"י שיקדים את ברכת שאר המינים יפסיד את ברכת שהכל מדין עיקר וטפל, יש לו להקדים את ברכת שהכל לברכת שאר המינים, כדי להרבות בברכות הצריכות (שוע"ר סי' ריב ס"ט). אלא שאם העיקר חביב עליו יותר מהטפל – יש לו להקדים את ברכת העיקר ולפטור את הטפל (פ"ג הט"ו).