E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשנ"ט
גאולה ומשיח
בנין בית המקדש תוך זמן קצר ביותר
הת' מנחם מענדל רייצס
תות"ל - מגדל העמק

איתא בלקוטי שיחות (ח"ב ע' 618): "ווען מען רעדט וועגן ענינים פון משיח'ן, זיינען דא אזעלכע וועלכע מיינען, אז דאס איז ווי דער לשון הגמרא, הילכתא למשיחא, דארף מען וויסן אז די מעשה איז ניט אזוי, און עס איז דא אויף דעם א ראי' מוכחת אויך פון נגלה דתורה, עס איז פאראן א דיעה, אז א כהן טאר ניט טרינקען א רביעית יין בזמן הזה, ווייל במהרה יבנה בית המקדש און א שיכור איז אסור בעבודה, מפיג זיין שכרות פון יין קען מען דורך צוויי אופנים: א) שינה, ב) שהי' כדי מיל.

דער שיעור פון א מיל איז אכצן מינוט. דער גרעסטער שיעור וואס איז דא אויף א מיל איז פיר און צוואנציק מינוט. איז דאך א ראי' על פי נגלה, אז במשך א קליינער וויילע, נאך ווייניקער ווי א שיעור מיל, וואס דאס איז, לכל היותר, דריי און צוואנציק מינוט מיט ניין און פופציק סעקונדעס, קען קומען משיח מיט א פארטיקן בית המקדש, אז מען זאל דארפן גיין גלייך צו דער עבודה", עכלה"ק.

והנה, שיחה זו קאי (גם) בשיטת הרמב"ם (כמצויין בהערה 6 להל' ביאת המקדש פ"א ה"ז); וצריך עיון, הרי לשיטת הרמב"ם ייבנה בית המקדש בידי אדם, ולא יהיו – עכ"פ בתחילת בואו של משיח צדקנו אותות ומופתים, ואיך ייתכן באמת שיבנה ביהמ"ק בידי אדם ובדרך הטבע תוך פחות מעשרים וארבע דקות?! ולכאו' מוכח מזה, כדברי כ"ק אדמו"ר (חידושים וביאורים בהל' בית הבחירה, סי"ט. וש"נ), שכל דברי הרמב"ם בענין בנין ביהב"ח הם דוקא אם לא זכו, אבל אם זכו – ירד המקדש בנוי ומשוכלל משמים. ויבאר דצ"ע, כי מפשטות משמעות השיחה נראה, שגם אם ירד המקדש בנוי ומשוכלל כו', אין זה שייך להלכה, ושוב הדרא קושייא לדוכתא: מה פשר דברי הרמב"ם שחוששים שבית המקדש יהי' בנוי ומשוכלל כו' תוך פחות מעשרים וארבע דקות?!

ואולי י"ל, ע"פ התיווך הנוסף שמתווך כ"ק אדמו"ר (שם), שביהמ"ק ירד משמים ומשיח צדקנו יעמיד את השערים, וי"ל, שלפעולה זו אין צורך ביותר מעשרים וארבע דקות, כנ"ל, והיא כן מתאימה ושייכת לגדר ההלכה.

אבל לכאו' צריך עיון, האם בכלל ניתן להוכיח מדברי הרמב"ם; די"ל בפשטות, שהרמב"ם לשיטתי' (וכפי שמציין הכסף משנה על אתר) שאפשר להקריב קרבנות עם מזבח בלבד, גם בלי בית בנוי. ולזה באמת מספיק פחות מעשרים וארבע דקות, אבל אי אפשר להוכיח – כלשון השיחה – ש"קען קומען משיח מיט א פארטיקן בית המקדש".

ולכאו' צריך לומר, שהוכחת כ"ק אדמו"ר היא מדברי הש"ס (תענית יז, ב) "מהרה יבנה בית המקדש" ובעינן כהן הראוי לעבודה". והרמב"ם, שהעתיק הלכה זו והשמיט הלשון "מהרה יבנה בית המקדש" ס"ל שגמרא זו קאי בשיטה דקדושה ראשונה לא קידשה לעת"ל וכו', משא"כ הרמב"ם דאזיל בשיטה שכן אפשר להקריב קרבנות עם מזבח בנוי בלבד, אינו צריך להגיע לפרט זה של בנין ביהמ"ק*.

[וצ"ע וחיפוש בספרים אם אפשר לפרש "מהרה יבנה בית המקדש" על המזבח בלבד, ואז יפרש כך הרמב"ם את דברי הש"ס עצמם. ושוב יהי' קשה (קצת) מהי הראי' שתוך פחות מעשרים וארבע דקות יכול להיות בנין מושלם.

וראה בערוך לנר על דברי הגמרא (סוכה מא, א) "מהרה יבנה בית המקדש" דאיבני בליליא, שקשה מהם על שיטת הרמב"ם שבנין ביהמ"ק השלישי יהי' בידי אדם – דא"כ כיצד יכולה להיות הבני' בלילה? – ומתרץ, שלצורך הקרבת העומר (שע"ז מדבר בגמ' שם) מספיקה בניית המזבח בלבד, וזה כן אפשר לבנות בלילה. עיי"ש.

וחזינן מדבריו, שגם כשהגמ' אומרת בפירוש "מהרה יבנה בית המקדש" יתכן והכוונה היא למזבח בלבד. ויש לברר מקורו].

ועדיין צריך עיון.


*) הערת המערכת: ראה מרכבת המשנה שם. ובס' דרישת ציון מאמר קדישין אות ט שהוכיח מגמ' סוכה דהכוונה למזבח, וראה כפות תמרים סוכה לד, ב (ד"ה ואפשר) וראה הערות וביאורים גליון לה.

גאולה ומשיח
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
הת' מנחם מענדל רייצס
תות"ל - מגדל העמק

במאמר ד"ה באתי לגני תשל"ט מדייק מדוע כללות עבודת האדם נרמזת דוקא ב"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" דקאי על עשיית המשכן – ולא בענין בית המקדש, שלכאו' הי' נצחי ונעלה יותר. – עיי"ש מה שמבאר.

ויש להעיר משיחת ש"פ צו תש"מ (סכ"ה – כ"ו), שדוקא במשכן מצינו שנבנה ע"י כל ישראל ממש, שאנשים, נשים וטף, התנדבו למלאכת המשכן, משא"כ בית המקדש שלא השתתפו בבניינו כל ישראל.

ועפ"ז מבאר שם, מדוע דוקא המשכן יתגלה לעת"ל, כי הוא מבטא בשלימות את ענין עבודת האדם בכחות עצמו, "קב שלו", עיי"ש בארוכה. – ועפ"ז מובן ג"כ בנדו"ד, שעבודת האדם נרמזת דוקא בפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ובפרטי ענין המשכן, כי דוקא המשכן הוא זה ששייך – באופן גלוי – לעבודת כל יהודי ויהודי. וק"ל.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא