E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בהעלותך - תשס"א
אגרות קודש
ברכה על ספירת העומר
הרב אפרים הלל הלוי העלער
ר"מ ישיבת ליובאוויטש - קווינס

באג"ק חי"ז עמ' רסה כותב כ"ק אדמו"ר: נזדמנה לידי שנה זו שאלת אחד שעבר קו התאריך באמצע ימי הספירה ובמילא ניתוסף לו יום במספרו, ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה - במשך ימות הספירה לאחרי עברו קו התאריך.

ולפע"ד נראה בהנוגע למנינו ולברכה, שאף שאין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמים, ויכול ג"כ לברך, הנה מהיות טוב אל וכו' - וישמע הברכה מאחד שבכאן ויכוין לצאת בה [שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר ימים, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום ל' ולהשומע ל"א ימים]. עכ"ל.

ומבו' בזה שהברכה על ספיה"ע אינו ברכה על ספירה פרטית שסופר היום, ואינו שייך למספר היום כלל, אלא הברכה הוא על כללות מצות ספירת העומר. דעל מצות הספירה הוא דמברך, ולא על מצות ספירת יום זה.

והנה לכאו' מצינו מחלוקת הפוסקים בזה, דאם בירך על דעת לספור ד' ימים לעומר שהוא סבור שהיום יום ד' ולאחר שאמר הברכה נזכר שהיום יום ה', דדעת הט"ז (סי' תפט סק"ט, ומקורו בראבי"ה הוא בטור, וכ"כ בפסקי תוס' מנחות סו) שצריך לחזור ולברך דאין הברכה עולה לו, כיון שבירך כל הברכה ע"ד לספור בטעות. ולכאו' מוכח לפי"ז שאין הברכה על כללות מצות הספירה, אלא על ספירת יום זה הוא דמברך.

ואמנם רוב האחרונים ס"ל שא"צ לחזור ולברך, אך לא מטעם שאין הברכה על ספירת יום זה, אלא משום דאין הברכה מעכב כיון דספה"ע מדרבנן וכו'*. ובשעה"צ אות מא הביא ממאמ"ר וח"י דהברכה אינו קאי על היום אלא הודאה לה' על עצם המצוה - והוא ממש כהמבואר באג"ק הנ"ל. וכדברים הללו כתב ג"כ בחי' הגרי"ז מנחות סו, שהק' איך אפשר לדמות הברכה דספה"ע לשאר ברכות הנהנין, הרי הברכה היא על מצות הספירה, ומאי נפק"מ על איזה יום הוא מברך הרי מצוה אחת היא, ושפיר יוצא בברכה סתם, עי"ש שנשאר בצ"ע.

ולהעיר מלשון אדה"ז בשו"ע סעי' יט דלכתחילה "לא יברך עד שיודע איזה יום הוא מהספירה כדי שידע על מה הוא מברך" ומשמע לכאו' שהברכה הוא על ספירת יום זה ולא על עצם מצות הספירה, שכדי לדעת על מה הוא מברך, צריך לדעת איזה יום הוא מהספירה, ולא מספיק שיודע מצות הספירה בכלל. ודו"ק. ויש ליישב ולהאריך בכ"ז עוד.


*) או כיון שדברים שבלב אינם דברים לענין זה - שו"ע אדה"ז סעי' כ.

אגרות קודש
ברכה לחולה ב"שמע קולנו"
הת' שמואל לובעצקי
תלמיד בישיבה

במכתב מי"א שבט תשמ"ו (הובא בלקו"ש חל"ט עמ' 281 *) כותב כ"ק אדמו"ר "בקשת רפואה לאנשים (נשים) מסוימים - ליחידים - מקומה בברכת "שמע קולנו", וישאל הפרטים לרב בעירו". ויש לעיין בזה, דהנה איתא במס' ע"ז ח, א "א"ר חייא ב"ר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים".

והנה הגם דמצינו דרש"י לא ס"ל כן, דבגמ' תענית יד, ב בד"ה 'ובשומע' כתב "במסכת ע"ז ובברכות אם הי' לו חולה בתוך ביתי מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף אוקימנן והלכתא בשומע תפילה כך שמעתי", אמנם להלכה הובא בשו"ע סקי"ט ס"א ואין חולק בזה "דאם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף, כיצד הי' לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו ... והוא שישאל בלשון יחיד ולא בלשון רבים" (ועיין בזה גם בס' צלותא דאברהם בפסקא רפאנו).

וביותר יוקשה דהנה במכתב כ"ק אדמו"ר מדייק "לאנשים מסויימים יחידים", והיינו שדוקא ליחידים צריכים לבקש בשמע קולנו, והוא תמוה דלהיפך מצינו, דלכו"ע ליחיד יבקש בברכת רפאינו, והפלוגתא במפרשי השו"ע הוא רק בנוגע לרבים שיש שכותבים שבזה צריך לבקש בשמע קולנו. וכן פסק להלכה בשו"ע אדה"ז. וצ"ע.


*) עפ"ז יש לתקן המפתח שצ"ל 281 ולא 282.

אגרות קודש
חליצת התפילין בר"ח והקדיש שקודם מוסף [גליון]
הרב אהרן ברקוביץ
ירושלים עיה"ק ת"ו

בעניינים אלו דן רבינו באגרות-קדשו (ב, עמ' נא ואילך; כ, עמ' רפג), ובגל' תתיג (עמ' 29 ואילך) השתדלתי לעסוק בהבנת דבריו הק'.

שוב ראיתי בהוספות לס' המאמרים דשנת תרס"ד (עמ' רצט-ש), שגם אדמו"ר מוהרש"ב התחבט בענין ההפסק המתהווה ע"י הנחת תפילין דר"ת קודם מוסף, עם כל האמירות הנלוות לכך ושיחות הדב"ט וכו', וגם מסקנתו - כדעת רבינו - שצריכים להקדים איזה מזמור קודם הקדיש שלפני מוסף. יעו"ש.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות