E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויחי - שבת חזק - תשע"א
הלכה ומנהג
בור
הרב אלעזר רייטשיק
תושב השכונה

זריעה

למקוה

ע"ג [גליון]

בגליון הקודם העיר הרב ל.י.ר., על כמה הערות שהדפסתי בגליונות שונים (ולאח"ז נלקטו בקובץ "תורת טבלין").

ואענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

א. בסעיף א' - על הענין שהמים בהבור טבילה הם זוחלין ושאובין בעת פעולת הפילטער, ואין זריעה בזוחלין; כותב בין השאר: "שהבא להכשיר מקוה על ידי זריעה".

בזמנינו, אין מכשירין מקוה על ידי זריעה בלבד, אלא ע"י השקה, וזה שמדקדקים שיהי' ג"כ זריעה, הוא רק לחומרא לצאת ידי כל הדיעות. ואולי זה רק פליטת הקולמוס.

ב. ציינתי לשו"ע יו"ד סי' רא' ס"ס שאין זריעה בזוחלין. וע"ז כתב "לא אכנס בהשקו"ט באם זריעה מועלת בזוחלין כי יש בזה מחלוקת הפוסקים", ומביא מכסף משנה הל' מקוואות פ"ח ה"ח.

ולפלא לכתוב שהכ"מ סותר א"ע בשו"ע, והרי ידוע שכשהמחבר כותב דין מפורש בשו"ע, א"א להקשות ע"ז מכ"מ היות שכתב את פירושו על הרמב"ם קודם השו"ע. ומי לנו גדול מאדה"ז שכותב בהדיא בשולחנו הטהור קו"א או"ח סי' תלז ס"ק א': "כן פסק הרב בית יוסף בשולחן ערוך, וחזר בו ממה שכתב בכסף משנה". עכלה"ק.

ועוד, הוא מדמה הזחילה בבור הטבילה כשהפילטער פועל להזחילה של בור זריעה מן הצד, ואין דמיון ביניהם כלל וכלל. וזה אריכות שקו"ט בהלכה, והיות שרובם ככולם של הקוראים אינם מעונינים לקרוא אריכות שקו"ט בהלכה בכלל, עוד חזון למועד, ועם הקוראים הסליחה.

והיות שלומדים הלכה למעשה ממעשה רב, אביא מעשה מהגה"ח הר"ר זלמן שמעון דווארקין ע"ה, שידיו רב לו בפסקיו ותשובותיו, שהי' בקי מופלג בהלכות מקוואות וגם בצד המעשי, ובנה הרבה מקוואות בפו"מ, וכן כתב הרבה תשובות על הלכות מקוואות, ועד היום הזה הולכים לאור פסקיו:

הר"ר ז"ש כותב בפירוש שהבור טבילה כשהפילטער פועל יש לו דין של זוחלין ושאובין וא"א לטהר המים שחוזרים מהפילטער ע"י זריעה בהבור הטבילה, היות שאין זריעה בזוחלין. וכבר העתקתי תשובתו בגליון תתקצג עמ' 69 ואילך (ולאח"ז בתורת טבלין עמ' 22).

וז"ל בקובץ רז"ש עמ' לז ואילך (הרז"ש דן שם ע"ז שרב אחד ערער על מקוה עם פילטער):

" . . לפי שמכיון שבאותה שעה שהמים נמשכים להפילטער הם זוחלין, ומים כשרים כשהן זוחלין אינן יכולים לטהר השאובין, כפסק הרמב"ם שאין זוחלין מערבין..והן אמת שהמים שבמקוה העליונה הן זוחלין, ואני אוסף על דבריו שהן לא רק זוחלין אלא גם שאובים ממש".

וממשיך וכותב שכשבנה (רז"ש) מקוה עם פילטער, בנה בור זריעה מן הצד והמים החוזרים מהפילטער הולכים דרך הבור הזריעה מן הצד להבור טבילה. וז"ל שם:

" . . אמנם בנדו"ד, עשו מקוה ע"ג מקוה, ובמקוה התחתונה ישנם ה' או ו' שיעורים גדולים, וגם יש בור הזריעה גדול מהצד, וכל המים הן הגשמים והן השאובין עוברים ע"י המשכה ארוכה לבור הזריעה ומשם להמקוה שטובלים בה".

וגם כותב שם שהבור זריעה מן הצד אין לו דין של זוחלין אף בשעה שהפילטער פועל (וכ"ש וק"ו בזמן רגיל שהולכים דרכו רק מי העיר), וז"ל שם:

"שלאחרי שחוזרים מהפילטער הם נטהרים על ידי מים הכשרים (שבמקוה התחתונה, ושבהבור שמן הצד) שלא נעשו זוחלין".

ומעשה רב בפו"מ:

הר"ר ז"ש כשבנה מקוה ע"ג מקוה בארצה"ב במדינת קאליפורניא בהערים לאנג-ביטש, ס. דיאגוי, לאס אנדזלעס, בערקלי, וגם בספריגפילד, מאסעטשוסיטס, ועוד, כיון שבנה אותם עם פילטער, בנה ג"כ בור זריעה מן הצד.

משא"כ כשבנה מקוה ע"ג בור בשכונה הקדושה של קראון הייטס "כאן ציוה ה' את הברכה", בנה בלי פילטער, ובלי בור מן הצד.

[ואין להקשות שהר"ר ז"ש בנה הבור זריעה מן הצד לפייס את שאר קהילות היהודים שומרי תו"מ שגרו שם, היות שבכל הערים במדינת קאלפיורניא (חוץ מלאס אנדזעלעס) היחידים שהיו שומרי תומ"צ בזמן ההוא הי' רק השלוחים ובפרט בעיר בערקלי הי' רק השלוחים.].

ג. וממשיך הרה"ג לי"צ רסקין בסעיף ב':

"הוא קובע שהנימוק של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במבנה בור ע"ג בור הוא בכדי למעט החשש של נתן סאה ונטל סאה. וגם קובע שהרבי נ"ע לא דרש תועלת של זריעה. ובגלל זה תמה על הצעת כ"ק אדמו"ר זי"ע שמי העיר יזרמו ישר אל נקב ההשקה, שהרי זה נוגד לתועלת שמירת מי גשמים המקוריים. ויש להבהיר שברשימת הרב לנדא (ס' המנהגים עמ' 82 ס"א) הרי בהנימוק של נ"ס ונ"ס לא כתב במפורש שהם דברי הרבי הרש"ב נ"ע".

(דרך אגב, המלים "הוא קובע", מובילים הקוראים לטעות שאני הוא הקובע. ולפלא לשון כזה, אני לא בדרגא הכי גבוה ונעלה כזו לקבוע ענינים חשובים כאלה. ואולי זה רק פליטת הקולמוס).

ורוצה להשיג מזה שהטעם של נ"ס ונ"ס בבור ע"ג בור הוא רק נימוק הפרטי של הרה"ג הר"ר יעקב לנדא ולא של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.

ולפלא בעיני שכתב זה, היות שבתחילת הרשימה הידועה על מקוה מהר"ר י' לנדא, כתוב במפורש שהטעם של נ"ס ונ"ס הוא שהכריע כ"ק הרש"ב לבנות המקוה בור ע"ג בור.

וז"ל בסעיף א: "כ"ק נבג"מ הכריע לעשות את מקוה מי הגשמים למטה מחשש "נתן סאה ונטל סאה" לחוש לדעת הראב"ד, וכשהיא מלמטה רחוק הדבר שיתערבו, מצד שינוי מדת החום שבמים". (הרשימה בשלימותה נדפסה בשו"ע אדה"ז בהוספות לחלק ה' יו"ד, ובספר טהרת מים בסופו, ובתיקוני מקוואות מהר"ר שד"ב שי' לעווין, עם תוספת הערות וביאורים בטוב טעם).

[דרך אגב, כשהגר"י לנדא רצה להדגיש שהוא הי' מעורב באיזה ענין כתב את זה מפורש. בסעיף ד' (מדובר שם על ענין אחר לגמרי) - "ע"ז דנתי אז בפני כ"ק ובזכרוני נשאר שכ"ק רבי' הסכים לדברי" . . ]

ד. בסעיף ב' כותב ג"כ: שאני "תמה על הצעת כ"ק אדמו"ר נשי"ד שמי העיר יזרמו ישר אל נקב ההשקה", שזה נגד הענין של נ"ס ונ"ס.

זה לא רק אני תמה (כמו שכתבתי בגליון א'ו', ולאח"ז נדפס בקובץ תורת טבלין), גם הגה"ח הר"ר משה שי' לנדא והגה"ח הר"ר הלל פעווזנער ע"ה ג"כ התקשו בזה כמו שהעתקתי מספר תיקוני מקוואות. וכן הר"ר שד"ב שי' לעווין [מחבר ספר תיקוני מקוואות] ג"כ תמה על הצעת כ"ק אדמו"ר נשי"ד וז"ל בהערות התמימים ואנ"ש (ירושלים העתיקה תובב"א שנה ראשונה גל' ז):

"אבל עדיין צ"ע מה שסיים בלקו"ש שם: "גם אם לא יעלו על הרצפה, יש לסדר שהשאובין יפלו ישר בנקב ההולך לאוצר התחתון". דלכאורה באם נסדר שצנור המים השאובים ירד דרך הנקב לתוך אוצר התחתון, הרי: א) ידחפו מים השאובין את מים הכשרים לצאת אל המקוה (ע"י נקב הב' - המוזכר בהרשימה ע"ד תיקוני מקוה ס"ב), ושוב הפסדנו המעלה של מקוה ע"ג מקוה - שלא יהי' בזה "נתן סאה ונטל סאה".

ה. ומה שכותב בהמשך סעיף ב: "ויתכן שלהרבי נ"ע היו נימוקים אחרים".

בודאי ובודאי יש הרבה טעמים אחרים שלא נתגלו לנו כמו שכתוב בתניא, באגה"ק סי' י"ט ע' קכח: "וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה".

והר"ר שד"ב שי' לעווין בספרו תיקוני מקוואות כתב פרק מיוחד (פרק ז) עם הכותרת "מעלותי' של מקוה ע"ג מקוה", ושם מביא הרבה טעמים, ובודאי במשך הזמן יתגלו עוד הרבה מעלות נפלאות במקוה ע"ג מקוה, אבל הטעם העקרי והמכריע שבשביל זה בנה כ"ק הרש"ב המקוה בור ע"ג בור הוא "נתן סאה ונטל סאה"!!

ו. בסעיף ג' ממשיך: "ואעדיף להשאיר העומד בטוח שיעמוד על תילו עד עת מצוא שיעלה ביד הנמצא על אתר להביא למקומו מי שיידע לערוך מילוי המקוה מחדש בלי כל חשש".

ולפלא בעיני, למה כתב השלילה שלא להחליף? ויותר טוב הי' עם הי' כותב החיוב שצריכים להחליף המי גשמים תמידים כסדרן, אבל צריכים להביא רב מורה הוראה כנ"ל.

ובזמן הזה שיכולים לנסוע מסוף העולם ועד סופו לכל פינה נדחת בעולם בפחות מעשרים ארבע שעות, זה לא בעי' כלל וכלל.

ועתה שכתב "ועדיף להשאיר", הוא נותן תירוץ ואמתלא לכל שליח להשאיר המי גשמים בבור התחתון הרבה שנים, מבלי להחליפם.

ונראה שכל מה שעררתי שצריכים לעשות כו"כ תיקונים במקוואות, התעורר חשש שאם יתקן המקוואות הישנות, זה יוציא לעז על מה שהי' לפנ"ז, אסיים במכתב כ"ק אדמו"ר נשי"ד, (וגם הצ"צ בתשובותיו כותב) שכשמתקנים מקוה אין בזה הוצאת לעז על הראשונים, וז"ל באג"ק חלק ח"י ע' רב:

"וכבר האריכו באחרונים, שבענין מקוה, אין חל הגדר שלא להוציא לעז על הראשונים".

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות