E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויגש – יום הבהיר ה' טבת - תשנ"ו
רשימות
החילוק בין תבן לקש ושייכותם לעשו
הת' שמואל בראדאוויטש
תלמיד בישיבה

ברשימות חוברת י"ט שי"ל לפ' תולדות (תכנית רשי"ד) לאחרי שמסביר ב' השיטות דיעקב ועשו ~ מסביר דיוק הלשון מה שעשו שאל ע"ד מעשר בתבן דייקא, ואילו בהייעוד דלע"ל נאמר, "בית עשו לקש". וזלה"ק: עשו שאל ע"ד מעשר בתבן לע"ל נאמר בית עשו לקש, והחילוק ע"פ מ"ש בתוס' ר"פ כירה והמקבל (ב"מ קג.) דתבן הוא הנקצר עם השבולת והוא הניתן לבהמה משא"כ קש שנשאר מחובר לקרקע וגם מאכל לבהמה אינו, אין לו שייכות לשבולת כלל. ע"ד מ"ש בקונ' ומעין שבתחלה נמשך לחוטא חלק בראש כ"ז שיש בו עדין הארה מצד הקדושה ~ תבן ~ משא"כ סו"ס לא יאבה גו' קש אותיות שק אשים כסותם ארי' כבקר יאכל תבן גם לע"ל. עכלה"ק.

והביאור (ע"פ פענוח המו"ל): שבנוגע למעשר שענינו המשכת הקדושה (שיש לו שייכות עם הקדושה), שאל ע"ד מעשר בתבן דייקא, בדוגמת תבן שיש לו שייכות לשבולת ולכן גם לע"ל נאמר "ארי' כבקר יאכל תבן" כלו' שזה לא יתבטל גם לע"ל.

משא"כ בנוגע לביטול קליפת עשו לע"ל נאמר בית עשו לקש דייקא ~ בדוגמת קש שאין לו שייכות לשבולת כלל שמורה על ענין הקליפה (שהוא אותיות שק, ע"ד מ"ש "שק אשים כסותם" שהוא לבוש שק שהחיצונים יונקים ממנו) שזה יתבטל לגמרי לעתיד לבא.

ויש להעיר ממ"ש בהתוועדות י"ט כסלו ה'תשמ"ג (בלתי מוגה) אות ל"ב: המשל שהפסוק נוקט גבי בית יוסף ובית עשו הוא: והי' בית יעקב אש ובית עשו לקש. כאן נשאלת השאלה: מדוע נמשל בית עשו לקש ולא לאפר. נכון שהקש איננו מציאות חזקה אבל בכ"ז הרי זו מציאות. ואדרבה, יש דברים שבהם הקש הוא חלק חשוב מהם, כגון הסוכה שהסכך שלה עשוי מקש וכו'. והיות שבית יוסף נמשל ללהבה הי' צריך להמשיל את בית עשו לאפר המתהווה כתוצאה מאש, אשר הדבר הנשרף איננו מציאות כלל וכלל (כידוע החילוק בין שריפה לפיזור ברוח בעניני הלכה).

אלא ~ כאן טמונה נקודת הביאור: מציאותו של "בית עשו" לא תתבטל לגמרי לעתיד לבא, אלא היא תהי' כמו קש, מציאות שיש בה תועלת אלא שהיא טפלה ובטלה לגבי מציאותם של ישראל.

וכמו שנאמר בפסוק ~ "ועמדו זרים ורעו צאנכם", לעתיד לבא, תהי' מציאות של זרים, כדי לעשות את המלאכות הפשוטות עבור עם ישראל, כי ישראל יהיו עושין רצונו של מקום, ולכן אין הם צריכים לזרוע או לחרוש וכיו"ב, אלא הדבר יעשה ע"י אומות העולם (ועיי"ש בהמשך).

הרי שכאן מדייק מהמילה "קש" שמציאותו של "בית עשו" לא תתבטל לגמרי לע"ל.

משא"כ בהרשימה מדייק מהמילה "קש" שאדרבא בית עשו יתבטל לגמרי משא"כ תבן שגם לע"ל נאמר "ארי' כבקר יאכל טרף" שלא יתבטל?

ואולי יש לחלק שבהרשימה מדייק מה שכתוב "בית עשו לקש" ממה שלגבי מעשר שאל בתבן דייקא, משא"כ בהתוועדות הנ"ל מדייק מה שכתוב "בית עשו לקש" ממה שבית יוסף נמשל ללהבה, א"כ הי' צריך להמשיל בית עשו לאפר שנמשך כתוצאה מאש.

וא"כ י"ל דישנם כאן ג' דרגות, תבן קש ואפר, ולפ"ז י"ל דבהרשימה מסביר איך שקש אינו כמו תבן שתבן לא יתבטל כנ"ל, משא"כ קש, דהיינו בית עשו יתבטל, ובהתוועדות הנ"ל מסביר איך שמצד שני ביטול בית עשו לא יהיה כמו אפר ביטול לגמרי אלא שיהיה באופן שהיא טפלה ובטלה לגבי מציאות של ישראל.

[וא"כ אינו בדיוק כמו הפענוח דהמו"ל שם בהרשימה שכתבו שם שבית עשיו (קש) יתבטל לגמרי לע"ל].