בפ' ויחי פסוק מז, כט, בפירש"י ד"ה חסד ואמת: "חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול".

השאלה שעולה לפני הלומד מיד אחרי שרואה פירושו זה, הוא, שכבר כתוב כמה פרשיות לפני כן הל' "חסד ואמת" בפ' חיי שרה כד, מט.

אליעזר עבד אברהם אומר לבתואל ולבן כשהוא מבקש מהם שימסרו לו רבקה בעד יצחק ~ "ועתה אם ישכם עשים "חסד ואמת" את אדני" (כד, מט).

ואין רש"י מפרש כלום על זה.

לכאורה מזה הוכחה שכוונת "חסד ואמת" מובן בפשטות ואינו דורש פירוש מיוחד.

המשמעות ~ או שיש משהו בהפסוקים בפ' חיי שרה שמסיר הצורך לפירוש מיוחד על "חסד ואמת" מה שאין בפרשתנו או שמהמדובר בפסוק שבפרשתנו נמצא שיש צורך לפירוש מיוחד ל"חסד ואמת" כאן.

והנה לשון ה"מזרחי" על פירש"י "חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת":

ואינו ר"ל שאין חסד של אמת, אלא החסד שעושין עם המתים, שהרי אליעזר עבד אברהם אמר ללבן ובתואל "ועתה... עושים חסד ואמת" והי' קיים, וכן המרגלים אמרו לרחב והי' בתת ה'... ועשינו עמך חסד ואמת (יהושע סימן ב).

אלא הכי פירושא, החסד שעושין עם המתים שאינו מצפה לתשלום גמול נקרא חסד של אמת ולפיכך כל מקום שאינו מצפה לתשלום גמול נקרא חסד של אמת.

ובהיות שלבן ובתואל לא היו מצפין מאברהם שום תשלום גמול לרוב המרחק שביניהם... אמר להם אליעזר "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדני".

א) לפי פירושו תמוה, כיון שחסד ואמת בפ' חיי שרה פירושו הוא כמו בפ' ויחי "שאל יצפו לתשלום גמול" כנ"ל ברא"ם האם דבר זה הוא כ"כ פשוט שאין רש"י צריך לפרשו בפ' חיי שרה?

ב) האם יש להעלות על הדעת שרש"י יסמוך בפ' חיי שרה על זה שעתיד לפרש שבע פרשיות אחריו בפ' ויחי?!

תמיהות הנ"ל אינם כ"כ על הרא"ם, שהרא"ם בכלל, מפני איזה טעם שהוא, אינו מתייחס לתמיהות ההם, מה שאין כן השפתי חכמים שמעורר על הנ"ל ונדחק לתרצו.

בתחלה השפתי חכמים הולך ומבאר כעין דברי הרא"ם הנ"ל ואחר כך ממשיך וז"ל: ואם תאמר למה לא פירש רש"י לעיל גבי אליעזר שהוא חסד של אמת? ויש לומר שהרי מצינו ששילם יעקב ליוסף על מה שנשבע לו להוליכו לארץ ישראל שאמר לו "ואני נתתי לך שכם אחד וגו' וכמו שפירש רש"י לקמן (מח, כב). לכן פירש רש"י כאן לומר, עם כל זה בשעה שביקש יעקב מיוסף שיקבור אותו בארץ ישראל לא הבטיחו ליתן לו כלום, וגם לא הי' בדעתו ליתן לו שכם, ומשום הכי נאמר כאן חסד ואמת.

יוצא מדבריו שהטעם לפירוש רש"י בפ' ויחי דוקא ולא לפני כן בפ' חיי שרה ~ הוא כדי למנוע שם נתינת מקום לאיזה פירוש אחר שיכול לעלות על הדעת עקב ההכרח מפירוש רש"י שמקומה כעשרים וארבע פסוקים אחריו ששולל לכאורה הפי' כאן "שאינו מצפה לתשלום גמול".

משמע מדבריו שבלי זה הי' רש"י מפרש "חסד ואמת" בפ' חיי שרה.

אבל אם כן הי' מן הראוי שרש"י יסיר בפירושו בפ' ויחי ~ בד"ה חסד ואמת ~ את ההכרח משם ובפרט כששולל כאמור את פירושו כאן (עכ"פ בל' קצרה כדרכו).

וכמו ששמענו פעם אחרי פעם מכ"ק אדמו"ר שלא קיצר רש"י בלשונו בשביל שסומך על ספרים שאחריו שיבארו כוונתו.

ובעיקר קשה ביותר על הש"ח מהתמיהות שהזכרתי לעיל (אחרי העתקת דברי הרא"ם) כיון שהש"ח בפירוש כן מתייחס להשאלה למה רש"י לא פירש בפ' חיי שרה, ומנסה לבארו.

ואולי אפשר לבאר הנ"ל ע"פ דרך הלמוד המיוחדת והמפורסמת של כ"ק אדמו"ר.

שאין רש"י צריך לפרש "חסד ואמת" בפ' חיי שרה כיון שפירושו מובן בפשיטות עפ"י הפסוקים שלפניו כדלהלן:

אליעזר עבד אברהם חוזר על המאורע בכל פרטיו לפני בתואל ולבן בכוונה להוכיח להם שיכירו ש"מה' יצא הדבר" וימסרו לו רבקה.

פסוק כד, מח, "ואקוד... ואברך את ה'... אשר הנחני בדרך אמת" הוא חזרה על פסוק כד, כז, "ויאמר ברוך ה'... אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדני" (האות ב' של בדרך בנוקדת פתח).

התוכן של פסוק כד, מח, הנ"ל הוא אותו התוכן של פסוק כד, כז, הנ"ל. "אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדוני לבני" ~ פסוק כד, מח, ~ הוא אותו המכוון שבפסוק כד, כז, "אנכי בדרך (אות ב' בנקודת פתח) נחני ה' בית אחי אדני" דהיינו "דרך הישר באותו דרך שהייתי צריך" (לשון רש"י) שענינו הוא שמנעו ה' מלתעות בדרך עקלתון עד שסוכ"ס ישיג מטרתו אלא בלי שהי' כלל ("טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת") ניהלו ישר (ב"דרך הישר, באותו הדרך שהייתי צריך") למחוז חפץ אדוניו בשידוך יצחק עם רבקה.

וזהו הפירוש של "ואמת" המצורף ל"חסד" בפסוק מט, וכשמגיעים להפסוק "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת" אין כבר צורך לפירוש רש"י מיוחד.

בקשר להשמוש של "חסד ואמת" בפ' ויחי" ועשית עמדי חסד ואמת" אינו ענין לזה שבפ' חיי שרה ~

שבחיי שרה כוונת צירוף "אמת" לתיבת "חסד" ניכר מתוך שימושו בפסוק שלפניו שהוא המשך מהפסוק לעיל מיני' כאמור, משא"כ בפ' ויחי.

ואין הכרח שכל הביטויים של חסד ואמת בתורה יהיו שווים בפירושם.

ולדוגמא: בפ' כי תשא גבי י"ג מדות הרחמים כתוב "ורב חסד ואמת" פירושו של "ואמת" בפירש"י "לשלם שכר טוב לעושי רצונו". (וראה גם ~ וישלח לב, יא, "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת" ובפירש"י שם).