E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויחי - שבת חזק - תשנ"ט
רשימות
מאמר הטבע
הרב מענדל איידעלמאן
תושב השכונה

א) ברשימות חוברת קסו (לש"פ בראשית) ע' 5 בהערות, מובא אודות "קונטרס טבע ולמעלה מן הטבע, בקצרה בשיחת אחש"פ רצ"ג. ריגא" ומצויין שם לאג"ק כ"ק הריי"צ ח"ב ע' תקז, ושם בהערות, שישנם מזה מהדו"ק ומהדו"ב, ומהדו"ק נדפסה בספר שיחות קודש תר"פ-ת"ש (כפ"ח תשמ"א) ע' 176.

להעיר שד"ה נתת ליראיך רצ"ג (סה"מ תשי"א ע' 289 ואילך. וראה שם בההקדמה בהע' 1) הוא חלקים ממאמר הטבע. דהיינו שבד"ה הנ"ל יש התחלה וסיום ופנים המאמר, הנה פנים המאמר הוא חלקים ממאמר הטבע (ולא צויין מזה כלל לא באג"'ק הנ"ל ולא ברשימות הנ"ל). כדלהלן:

סעי' א' בד"ה הנ"ל הוא התחלת המאמר בענין הנסיונות, ובסופו – קישורו לענין דטבע הוא למעלה מהטבע.

ס"ב בד"ה הנ"ל, חלקו הראשון מתחיל (ע' 290) "וביאור הענין הוא, דהנה שם טבע הוא שם כללי" עד "והיותו נבדל גם מן הדומה לו" (ע' 291), זהו סעי' ד' במאמר הטבע. (סעיפים א' ב' ג' במאמר הטבע הוא ביאור הקושיא איך טבע הוא למעלה מן הטבע, ומס"ד מתחיל הביאור).

חלקו השני מן "ובזה יובן לשון רבינו" עד סוף ס"ב, הוא סעי' כז במאמר הטבע.

ס"ג בד"ה הנ"ל, חלקו הראשון מתחיל "וזהו דכללות ענין הטבע" עד "ואין זולתו" (בסיום ע' 291), הוא סעי' ה' במאמר הטבע.

חלקו השני מן "והענין הוא, דהנה בריאה" עד סוף ס"ג, הוא סעי' כט.

ס"ד בד"ה הנ"ל, חלקו הראשון מתחיל "והנה כח הפועל" עד "נראה כלל" (ריש ע' 293), הוא סעי' ל.

מ"נמצא מובן" עד "הגולמי והחומרי", הוא התחלת סעי' לב.

מ"אמנם להיות האדם" עד "למעלה מן הטבע", הוא חלקו האחרון דסעי' לג.

ואח"כ בא סיום המאמר "וזהו נתת ליראיך נס".

ב) ברשימות שם בהע' 5 "ולהעיר שבסוף "מאמר הטבע" של אדמו"ר מהוריי"צ, מציין רבינו: "ע"ד חשבון הטפות עיין במכ' כק"ש" (לע"ע לא הגיע המכתב לידינו)".

דהיינו שפירשו המו"ל בפשטות, שבהמכתב מאדהריי"צ לרבינו ישנו חשבון הטפות, וע"ז כותבים ש"המכתב לא הגיע לידינו".

אבל אולי הפירוש בזה הוא (כיון שנכתב בקיצור נמרץ), שהרי הערות רבינו בענין חשבון הטפות נכתבו כהגהות על מכתב (מאמר) אדהריי"צ, אלא שלפועל לא נכנסו במאמר הטבע, וכמ"ש במכתב אדהריי"צ לרבינו (אג"ק הריי"צ ח"ב ע' תקז, שנסמן ברשימות הנ"ל בשוה"ג) "מכתביך קבלתי ולדעתי הנה אם ידפיסו את המא' הטבע, להשמיט פרטיות ענין החשבון דטפות הים, מאחר דלעצם הענין אינו נוגע כלל".

וכיון שהחשבון דטפות הים לא נכנסו במאמר הטבע, לכן ציין רבינו בסוף המאמר, "ע"ד החשבון דטפות הים עיין במכ' כק"ש", והפירוש יהי' (לערך) כך: ע"ד החשבון דטפות הים עיין ב[הגהותי ש]במכ' כק"ש. והרי זה נדפס בחוברת הנ"ל ע' 10-11.

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות