ר"מ בישיבה
בלקו"ש חט"ו פ' לך לך (ה) מבאר שיטת הרמב"ם בגדר קדושת ארץ ישראל ע"י כיבוש וחזקה.
דכתב הרמב"ם הל' בית הבחירה ספ"ו חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים, וכיון שנלקחה הארץ מידיהם – בטל הכיבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית, שהרי אינה מן ארץ ישראל וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השני', הוא מקודש היום, ואע"פ שנלקחה הארץ ממנו, וחייב בשביעית ובמעשרות.
והקשה הכסף משנה שם "אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה עם כיבוש.
והיינו דגם בכניסה הראשונה הי' חזקה אחר הכיבוש ומדוע אין הקדושה הראשונה חלה מחמת החזקה שהחזיקו בה כמו בקדושה שני'. ומבאר כ"ק אדמו"ר שם דחלות קדושת הארץ לא נפעלה על ידי הבעלות דישראל שניתנה להם כשהקב"ה אמר לאברהם לזרעך נתתי (בל' עבר) עד שנכנסו לארץ עפ"י הציווי, ויש חילוק באופן ביאתם לארץ. דבכניסה הראשונה הי' הציווי חלוצים תעברו, ונכבשה הארץ לפניכם שהכניסה יהי' באופן דכיבוש מלחמה ולכן נפעלה הקדושה באופן כזה ע"י כיבוש, ולכן לא הועילה החזקה, מכיון דהקדושה היא נפעלת ע"י ציווי ה', והציווי מחייב שהכניסה יהי' דוקא ע"י כיבוש ולכן חלות הקדושה היא רק ע"י הכיבוש.
משא"כ בכניסה שני' נצטוו לעלות ולהתיישב בארץ (לא לכבוש אותה) "אפקוד אתכם גו' להשיב אתכם אל המקום הזה", ולכן נפעלה הקדושה ע"י החזקה שהחזיקו בה.
ועפ"ז מתרץ קושי' השני' של הכס"מ "מה כח חזקה גדול מכח כיבוש ולמה לא נאמר ג"כ משנלקחה הארץ מידנו בטלה החזקה", שמכיון שהקדושה נפעלת ע"י ציווי ה', לכן גדר חלות הקדושה היא באופן אחר בשני הכניסות לארץ, עיי"ש בארוכה.
והנה לפ"ז יש לבאר הא דהקשו המפרשים בסוגיא גיטין (ח, א) בדין סוריא.
דהנה הטעם דסוריא לא הוי כא"י לכו"ע אף שכבשה דוד והוסיפה על ארץ ישראל.
והתוס' שם ד"ה כיבוש יחיד הביאו הספרי סוף פ' עקב דהא דמהני כיבוש שאר ארצות שיהי' כא"י היא רק לאחר שנכבשה כל א"י ויליף מדכתיב כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהי'. אבל סוריא כבשה דוד לפני שנכבשה כל אר"י כדאמר התם בספרי "סמוך לפלטורא שלך לא הורשת פירוש יבוסי שהי' סמוך לירושלים ואתה הולך וכובש ארם נהרים וארה צובה".
וכן כתב הרמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ג "ומפני מה ירדו ממעלת א"י [הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען] מפני שכבש אותם קודש שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים, ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותי' ואח"כ כבש ארצות אחרות הי' כיבושו כולו כא"י לכל דבר, והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא.
והקשו במפרשים ראה דבר אברהם ח"א סי' ' ומקדש דוד הל' תרומות סי' נה ובמעדני ארץ הלק תרומות ה"ג. דמדוע לא יחול הקדושה על סוריא אחר שנכבשה כל ארץ ישראל בימי שלמה ואז עדיין הי' סוריא כבושה ביד ישראל.
ובדבר אברהם שם רצה לחדש שאח"כ אין זה גדר כיבוש רבים, אלא כיבוש יחידים שהיו יושבים בה כאו"א על חלקו לעצמו.
והרמב"ם פסק שם ה"ב דכיבוש יחיד לא הוי כיבוש, ולכן אף שכיבוש דוד הי' כיבוש רבים, בתור מלך ישראל עפ"י בית דין הגדול (ראה ה"ג שם), אבל בשעת כיבושה ע"י דוד לא נתקדשה מטעם הספרי משום שלא נכבשה כל ארץ ישראל, ואח"כ בימי שלמה שכבשו כל ארץ ישראל, לא נתקדשה סוריא משום דהוי כיבוש יחידים.
והנה מה שכתב שאח"כ הוי גדר דכיבוש יחידים, יש לעיין בזה דאפשר דחשיב כיבוש רבים כיון שהיא לצורך כל ישראל יחד.
אבל מ"מ בשיטת התוס' אין תירוץ זה מספיק שהרי התוס' שם כתב דאף יחיד שכבש ארץ מחו"ל אחר שנכבשה א"י הי' מתקדש.
וא"כ לשיטת התוס' קשה דמדוע לא יתקדש סוריא אח"כ. ובמפרשים הנ"ל כתבו דמזה מוכח שרק מעשה הכיבוש מהני ולא מה שהיא כבושה ביד ישראל (וראה בסוכת דוד כאן).
אבל נתקשו בביאור הטעם מדוע נימא שרק רגע שראשון של הכיבוש מהני. ראה במעדני ארץ שם עמוד ו' ד"ה אמנם וז"ל: אמנם נראה שעיקר דבר זה צ"ב דמנלן חדוש גדול זה שקידוש הארץ תלוי דוקא ברגע הראשון של תחלת הכבוש.
אמנם לפי המבואר בלקו"ש הנ"ל מבואר שפיר הטעם בזה, שהרי אין הקדושה של א"י חלה ע"י הקנין ובעלות ישראל בארץ, שאז יש מקום להקשות מדוע רגע הראשון מקדשתו ולא אח"כ הרי כ"ז שיש להם בעלות וקנין בא"י יש לחול הקדושה. אלא שהקדושה חלה ע"פ ציווי ה' ובכניסה הראשונה נצטוו שיהי' ע"י כיבוש מלחמה וקנין.
ולכן לא מהני החזקה שהחזיקו אח"כ מכיון שהציווי הי' שיהי' כיבוש מלחמה ובאופן כזה יחול הקדושה דוקא.
ועד"ז יש לומר בשאר הארצות מחו"ל, שגדרו היא ג"כ באופן כזה שרק ע"י הכניסה למקום כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהי', עי"ז חלה הקדושה. ולכן סוריא שבשעה שנכבשה לא נתקדשה מטעם הספרי א"א שיחול הקדושה אח"כ מכיון שהציווי הי באופן הנ"ל שבכניסה למקום יחול הקדושה.
ולהעיר שע"פ המובא בהערה 34 שם יש לתרץ ג"כ קושיית המפרשים מסוריא, וראה במקדש דוד עמוד 362 ד"ה והנה בזה שכתב עד"ז אבל הביאור שכתבנו הוא עפ"י המבואר בלקו"ש בפנים עיי"ש.
Download PDF