E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ אמור - פסח שני - תשנ"ט
חסידות
ב' דרגות בלימוד שלא לשמה
הרב משה לברטוב
תושב השכונה

בתניא סוף פל"ט מבאר פסק המשנה לעולם ילמוד אדם תו' שלא לשמה כו' ומפרש שפי' לשמה הוא עם אהבת ה' שאז עולה לימודו להעולם ששם מגיעה אהבתו.

ובפי' שלא לשמה גופא יש ב' מדריגות כלליות, סתם בלא אהוי"ר אך גם בלא כוונת הפכו היינו להתייהר וכו'. והב' כוונת הפכו וכמבואר שם באריכות (ובאמת יש עוד כוונת שלא לשמה שאינו מבאר בתניא והוא להקניט שאז גם תשובה סתם לא תועיל להעלות הלימוד).

ומבאר שבלימוד סתם, אם אח"כ לומד דבר זה גופא לשמה "הרי גם מה שלמד בסתם עולה" כו' משא"כ אם למד בכוונה הפכית צריך ע"ז תשובה ולפ"ז מבאר ב' פירושים בפסק המשנה הנ"ל שלעולם יעסוק כו' והיינו שיש לו ציווי ללמוד לעולם, כי סוכ"ס תורתו תעלה למעלה גם אם למד שלא לשמה, רק מובן שכשלומד סתם יש לו יותר סיכויים ואין צריך לחכות על גלגול אחר וכו' רק סוכ"ס ילמוד לשמה והכל יעלה (ולפ"ז יש לעיין אם כשירגיש אדם שיש לו אהוי"ר ישתדל אז ללמוד ענין שכבר למד, בכדי להעלותו והמעלה בזה שבעת למדו עוה"פ אותו ענין יהי' לו שכר כפול, הן מלימודו עתה והן הלימוד שמכבר, וצ"ע), אך עכ"פ שכר לימוד יש לו גם אם לומד סתם. וכפי שמבאר באגה"ק במעלת תפלה על תו' בעושה שניהם שלא לשמה, כי בתפלה כוונתו לשם שמים (גם אם מתפלל בלא אהוי"ר) וא"כ גם בתורה אם לומד סתם, כוונתו לשם מצות תלמוד תורה, וא"כ מקבל שכר עבור לימודו.

וכ"ז הוא כשלומד בלא כוונתו להתייהר וכו'.

משא"כ אם לומד להתייהר וכו' אינו מקבל שכר עבור לימודו עד שיעשה תשובה ולכאו' אז אי"צ ללמוד אותו הענין גופא כ"א כשמתחרט על כוונתו ההפכי עולה הלימוד שלמד קודם. וצ"ע אם מוצאים דבר כזה אצל שאר מצות היינו שיקיים המצוה שלא לשמה ולא תחשב לו למצוה ואח"כ כשיעשה תשובה תחשב מצוה וא"כ הוה להו לחז"ל למימר שלעולם יעשה אדם מצות גם שלא לשמה (באיזה אופן שיהי' בשלא לשמה).

והנה בפי' מלת לעולם (ילמוד), לכאורה ישנם ב' פירושים. על לימוד סתם - כוונת חז"ל הוא לעולם, בזמן, היינו שלא יחכה עד שיהי' לו התעוררות אהוי"ר, ועל ענין השני היינו עם כוונה הפכית - הכוונה לעולם באיזה אופן שיהי', גם אם יודע בעצמו שלומד עם כוונה הפכית אעפ"כ ילמוד, כי סוכ"ס יעשה תשובה, וצע"ק למה לנו לצוותו ללמוד באופן זה. הלא הפני' הולכת לפניו ודוחהו (שטופט עם) ללמוד. והנה ברמב"ם ושו"ע מובא ענין של המאור שבה מחזירה למוטב. ואדמוה"ז אינו מביא זה בתניא. כי שם הכוונה גם אם הוא רשע בכלל, ואומרים שבאם ילמוד תורה המאור יחזירנו. משא"כ כאן מדובר בבינוני שבכללות הנהו טוב. (אך לאידך גיסא מדוע לא יועיל לו המאור שבתורה להביאו לתשובה בענין זה. ומדוע לחכות על גלגול אחר. וצ"ע). ולא באתי אלא להעיר.

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות