E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
י"א ניסן - שבת הגדול - תש"ס
הלכה ומנהג
הערות בשו"ע הלכות תערובות
הרב דב טברדוביץ
ראש מכון לסמיכה - ישיבת תות"ל המרכזית, כפר חב"ד

בשו"ע יו"ד סימן קב סעיף ג כתב שכלי שנאסר ונתערב בכלים כשרים בטל ברוב, - ואינו נחשב כדבר שיש לו מתירין אע"פ שיש דרך להתירו ע"י הכשר, דמ"מ כאן שצריך הוצאות להכשירו ה"ז בטל.

ובט"ז ס"ק ח כתב שעכ"פ אין להשהותם זמן מרובה שמא יבשל תבשיל שיהיה מבושל בכל הכלים הללו ונמצא שיש כאן ודאי איסור. ויש להעיר, דלכאורה מהו החשש, והרי מובא לקמן בסימן קג סעיף ה שכלי שאינו בן יומו הוא טעם פגום ואינו אוסר, וא"כ מה חשש כ"כ שישארו הכלים זמן מרובה - והרי גם אם כן יהיה הרי לא יגרמו איסור בדיעבד כיון שהוא טעם פגום. ואולי חשש לדבר חריף דהיינו שבדבר חריף אסור גם בכלי שאינו בן יומו, כמובא בסימן קט סעיף ו, ולזה חשש הט"ז שמא יהיה תבשיל חריף שיבוא לידי איסור גם בכלי ישן.

[ועוד אפשר שחשש הט"ז שמא יבשלו כל יום בקדירות ואז אינם נפגמים כלל. אך זה דוחק כי הרי יש שבתות וכיו"ב שאז מן הסתם אין משאירים ע"ג האש הרבה כלים, וממילא שוב ה"ז טעם פגום].

בשו"ע יו"ד סימן קג בתחילה מובא שטעם פגום אינו אוסר, וראה במשבצות זהב (א) שמביא שיש שני דעות מדוע זה מותר: או משום שטעם פגום בטל ברוב היתר; או שטעם פגום, כיון שאינו ממשות, הרי הוא היתר גמור. והנפק"מ בין הטעמים: אם יש תועלת בגודל שהגדיל מדת המאכל והתועלת חשובה יותר מחסרון הטעם, כמובא בסעיף ב.

ויש להעיר, דלכאורה יש עוד נפק"מ בכל תבשיל שנפל בו איסור ונתבטל בס' - והאיסור הוא מין דבר שעתיד ליפגם, כגון כשיתקרר המאכל יהיה טעם פגום: האם יש חיוב להמתין עד שיתקרר. דאם זה מדין 'ביטול' א"צ להמתין, כי מיד כבר בטל בס'; אבל אם הוא מדין 'היתר' א"כ יש להמתין עד שיתקרר כדין דבר שיש לו מתירין המובא בסימן קב שיש להמתין עד שיהיה היתר גמור, כגון ביצה שנולדה ביו"ט ונתערבה באלף דאינה בטילה כיון שיהיה לה היתר גמור לאחר יו"ט, וגם כאן לכאורה יש לו להמתין שיהפך הטעם האיסור לפגם.

וזה לא ראיתי מוזכר בפוסקים, ואפשר שכיון שזהו דבר שאינו שכיח - דבר שרק אח"כ יפגם, לכך לא הוזכר.

אבל באמת אפשר שודאי א"צ להמתין, כי גם אם עתה הוא לשבח ובטל ברוב, הרי נמצא שנכנס שם טעם איסור מועט, וא"כ לעולם נשאר בזה גדר שיש בו איסור מועט כדין השביח ולבסוף פוגם, שמוזכר בסעיף ב שהוא אוסר כיון שנתן בו טעם, - ואע"פ שבשו"ע מדובר בטעם גמור וכאן מדובר שאינו בנותן טעם, מ"מ מובן שגם כאן טעם מועט שנכנס ורק מטעם ביטול האוכל מותר, וא"כ מה ירויח אם ימתין שכל ענין זה יהיה גדר טעם מועט של איסור. [ומ"מ יש לעיין בזה דאפשר שטעם מועט, כיון שאין נקרא שם איסור על התערובות - א"כ אח"כ נעשה היתר גמור ממש].

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח
היום יום