E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ג' תמוז - ש"פ קרח - תש"ס
לקוטי שיחות
בחירת ישראל בהקב"ה [גליון]
הת' זאב וויינשטיין
תלמיד בישיבה

בלקו"ש חכ"ח ע' 76 מבאר כ"ק אדמו"ר מעלתו המיוחדת של חג השבועות (על כל שאר החגים), שבמ"ת היה הענין של בחירה. גם הקב"ה בחר בבני ישראל, וגם בני ישראל בחרו בה' ובתורתו.

ומבאר באריכות הענין של בחירה, ששייך רק כשאין איזה ענין שגורם לבחור, דא"כ הוי כאי' הדבר ההוא הכריח לבחור.

והנה בנוגע לבחירת בנ"י שהיתה בשעת מ"ת מבאר וז"ל (שם ע' 81): "ביי מ"ת ווען דער אויבערשטער האט בוחר געווען אין אידן, דאס האט פועל געווען בבני ישראל אז זיי זאלן בוחר זיין אין דעם אויבערשטן".

והקשה הת' ש.ק. בגליון תשצט (ע' 22) שלכאו' זה הרי נוגד את הביאור אודות בחירה, שצריכה להיות דווקא בלי שום גורם חיצוני, וכאן היה: "ווען דער אויבערשטער האט בוחר ... דאס האט פועל געווען זיי זאלן בוחר זיין". ובפשטות הרי הלשון הנ"ל הוא כדי לבאר מדוע היתה בחירת בנ"י במ"ת דווקא ולא בזמן אחר. עכת"ד.

ולכאורה קושיא מעיקרא ליתא, שהרי בפשטות י"ל שכל הענין ד'בחירה חפשית' הוא רק - שאין הדבר הנבחר מכריח אותו לבחור (מצד מעלותיו וכיו"ב), כיון שאז הרי לא הוא זה שבוחר אלא הדבר ההוא מכריח אותו לבחור כן, ואין כאן בחירתו הוא; אמנם כשהאדם בוחר בדבר - כלל לא מצד מעלותיו של הדבר ההוא, אלא רק בגלל שהוא קשור בקשר עצמי להדבר - כאן הרי עדיין הוא הוא הבוחר, וזהו 'רצונו הטוב' מצ"ע, ואין שום 'גורם חיצוני' (כלשונו של הת' הנ"ל) שמכריח אותו לבחור כן. וזה ג"כ נכלל ב'בחירה חפשית'.

וכלשונו הק' של כ"ק אדמו"ר בשיחה זו גופא (ע' 81, ההדגשות במקור): "דער אמת'ער באַדייט פון בחירה איז - אַז מען קלייבט אויס אַ זאַך בבחירה חפשית; דער וואָרט "בחירה" מיינט אַז מען קלייבט אויס די זאַך נאָר מצד דעם אייגענעם רצון הטוב, אָן קיין שום זאַך וואָס איז מכריח דעם בוחר.

"פון דעם איז פאַרשטאַנדיק, אַז די אמיתית ענין הבחירה איז ניט פאַרבונדן מיט די מעלות וואָס דער דבר הנבחר פאַרמאָגט - ווייל ווען מען וויל אַ זאַך צוליב אירע מעלות - איז עס ניט קיין בחירה חפשית: דער אדם איז מוכרח צו וועלן די זאך צוליב די מעלות וואס זי פארמאגט...

"בשעת מען קלייבט אויס אַ זאַך צוליב די מעלות אירע, איז דער עצם האדם "ניטא" אין דעם קלייבן, די סיבת הבחירה איז (ניט ער - ניט פון אים, נאָר) די מעלות וועלכע זיינען דאָ אין דער זאַך (שמחוץ הימנו).

"דוקא ווען מען קלייבט אויס אַ זאַך אין אן אופן פון בחירה חפשית - וואס קומט בלויז מצד הבוחר - אין דעם איז פאראן דער עצם פון דעם בוחר", עכלה"ק.

ולכאורה משמע, שכל ענין הבחירה הוא רק שזה יגיע ממנו ומ'רצונו הטוב' - ולא ע"י דבר שמחוץ ממנו.

וזה גופא הי' בבחירת ישראל בהקב"ה, דז"ל (שם): "ביי מ"ת, ווען דער אויבערשטער האָט בוחר געווען אין אידן, דאָס האָט פועל געווען בבני ישראל אַז זיי זאָלן בוחר זיין אין דעם אויבערשטן. דאָס וואָס אַ איד דינט דעם אויבערשטן איז ניט נאָר מצד די "חשבונות" ווי עבודת ה' איז א גוטע זאך, נאר ווייל אזוי איז ער בוחר בבחירתו החפשית: א איד קלייבט אויס, אָן קיין שום טעם וסיבה (מבחוץ), צו זיין אַן עובד ה'. און וויבאַלד אַז די סיבה אויף זיין עבודה איז (ניט נאָר די מעלה כו' פון עבודת ה', נאָר) זיין בחירה, דעריבער ווערט זיין גאנצער עצם "פאַרנומען" אין דער עבודה", עכלה"ק.

אמנם עדיין יש לעיין בדבר, כיון שעכ"פ - כשבוחר מצד קשר העצמי שלו - הרי מ"מ הוא מוכרח בבחירתו מצד פנימיותו ועצמותו, וצ"ע אם זה נכלל בהגדר של 'בחירה', - וראה בזה בלקו"ש חי"ט ע' 281 ע' 46, עיי"ש.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות