E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וישלח - תשס"א
פשוטו של מקרא
בקשת יעקב לשאת את רחל
הת' שניאור זלמן סגל
תות"ל - 770

עה"פ (בראשית כט, כא) "ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה" פרש"י: "...וזה שנאמר ואבואה אליה והלא קל שבקלים אינו אומר כן .. (אלא להוליד תולדות אמר כך)..", ופירשו בשפתי חכמים מ"ט אין קל שבקלים אומר כן? ש"אין דרך המוסר שיאמר השכיר תיכף שהיגיעו שני עבודתו הבה את שכרי".

וצריך להבין כיצד פירושם מתישב עם תמיהת רש"י בפשטות: א) הרי כ' והלא קל שבקלים אינו אומר כן, ולא ש"על דרך המוסר" אין מתאים לומר כן. ב) לכאורה עצם פירושם תמוה, שהיו יכולים לפרש כפשוטו שאפ' קל שבקלים אינו אומר (הבה את אשתי) ואבואה אליה, כדאיתא בכתובות דף ח, ב - "מאי ועוד ידו נטויה אמר רב חנן בר רב הכל יודעין כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו, אפי' נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה".

ומדוע הוצרכו לדחוק פירושם ולומר שכונת רש"י שהלא קל שבקלים אינו אומר כן, כוונתו לבקשת שכר קודם שיגיע זמן הפרעון.

ועיין בפירוש המשכיל לדוד שמוכיח מסיבה אחרת מהנ"ל שאין משמע כפירוש השפתי חכמים, וראה ג"כ פירוש האור החיים, והמלבי"ם, על פסוק זה שמפרשים בדרך הפלפול מדוע יעקב נקט בלשון "ואבואה אליה" שהתכון לקדשה בביאה, ולא בשכר עבודתו בעבורה כי אין שכירות משתלמת אלא לבסוף.

אך זה אינו מיישב את הסבר רש"י שפירושו הוא לבן חמש למקרא. וכנ"ל שהיה לשפ"ח לכאורה לפר' כנ"ל מהגמ' בכתובות, ואבקש את הארת והערת הקוראים בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות