E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ נח - תשס"ב
חסידות
ידיעה במצוות סוכה
הרב יעקב יוסף קופרמן
ר"מ בישיבת תות"ל - קרית גת, אה"ק

בד"ה למען ידעו דורותיכם תש"ב (סה"מ תש"ב עמ' 27) מבאר דמהפסוק למען ידעו וגו' מובן "דמצות סוכה וענינה היא בבחי' וספירת הדעת, וזהו למען ידעו דורותיכם דענינה ענין הידיעה ולכן שיעור דפנות הסוכה בגובה הוא עד עשרים אמה וארז"ל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה, למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה דמזה מובן שענין הסוכה הוא ענין הדעת והידיעה".

ולכאו' הלשון מוקשה במאד, דתולה הא דשיעור גובה דפנות הסוכה צריך להיות עד כ' אמה בענין הידיעה, היפך המבואר בריש סוכה בדף ב'.

דבגמ' שם איתא ג' דעות בטעם דברי המשנה שסוכה הגבוהה למע' מעשרים אמה פסולה דלרבה ילפינן לה מדאמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו' עד כ' אמה אדם יודע וכו' למעל' מכ' אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא ולר"ז ילפינן לה מהפסוק וסוכה תהי' לצל יומם מחורב, עד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מכ' אמה אינו יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות, ורבא יליף לה מבסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה וכו' צא מדירת קבע ושב בדירת עראי ולמע' מכ' אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא קבע.

ובהמשך הסוגיא שם (בע"ב) אמרו דלרבה, דוקא אם אין הדפנות מגיעות לסכך אזי הסוכה פסולה למע' מעשרים אמה, אבל בדפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מעשרים אמה כשרה, משום דשלטא בה עינא דרך הדפנות אמנם לרבא ור"ז דהטעם הוא משום עראי או צל, אזי אפי' בדפנות מגיעות לסכך פסולה למע' מעשרים אמה.

ומבואר מזה דלרבה א"א לומר דיש שעור בדפנות הסוכה שצריכים להיות בגובה עד עשרים אמה, דהרי בדפנות המגיעות לסכך יכול להגביהה גם למע' מעשרים אמה ורק לשאר הדיעות שם - שלדעתם אין זה שייך כלל לענין הידיעה המבואר כאן במאמר - אכן ישנו שעור לגובה דפנות הסוכה שהוא רק עד עשרים אמה ואיך מוסברות כאן במאמר שני הדיעות החולקות בחדא מחתא?

ולכאו' היה אפשר ליישב בדוחק דבאמת גם רבא ור' זירא סוברים כטעמו של רבה שכשאין הדפנות מגיעות לסכך הסוכה, פסולה משום שלמע' מכ' אין אדם יודע שהוא דר בסוכה אלא שהוסיפו שגם אם הדפנות מגיעות לסכך, הסוכה פסולה מהטעמים שלהם (עראי או צל).

והיות שלהלכה קיי"ל דלא נרבה דהרי מבואר בשו"ע סתרל"ג ס"א דסוכה הגבוהה למע' מעשרים אמה פסולה אף היכא דהדפנות מגיעות לסכך, לכן הזכיר במאמר את השיעור כפי שהוא להלכה להדגיש שגם הם סוברים בעצם מהטעם של רבה דעד עשרים אמה אדם יודע וכו' שמזה מובן דמצות סוכה ענינה ענין הידיעה וכמבואר במאמר אלא שלדעתם ישנם עוד טעמים אחרים לפסול סוכה שהיא למע' מעשרים אמה גם באופן שאין חסרון מצד ענין הידיעה והדעת וכנ"ל.

אך באמת א"א לומר כן דהרי בגמ' שם נאמר בהדיא "כולהו כרבה לא אמרי (כולהו הנך אמוראי כרבה לא אמרי דיליף מלמען ידעו. רש"י) ההוא ידיעה לדורות היא (ההוא לאו בידיעה דישיבת סוכה קא אמר אלא בידיעת דורות הבאין הקף סוכות ענני כבוד הנעשה לאבות. רש"י)" הרי דלית להו כלל סברת רבה! (וראה במ"ש ע"ז הפנ"י והערוך לנר).

ומלבד זאת הרי הלשון במאמר הוא דמצד שסוכה ענינה ענין הידיעה "ולכן שיעור דפנות הסוכה בגובה הוא עד עשרים אמה וארז"ל עד כ' אמה אדם יודע וכו'" הרי שזהו הטעם לשיעור דעשרים אמה. וזה לא מובן כלל שהרי בגמ' מבואר להיפך דמצד הסברא עד עשרים אמה אדם יודע וכו' הוא טעם לזה שאין שעור לגובה דפנות הסוכה? וצע"ג לפענ"ד. ומצוה ליישב.

ודא"ג ראיתי לח"א שרצה לבאר דבר חדש, דזה שהטור והמחבר לא כתבו בפירוש בהלכות סוכה שצריך לכוין דהטעם למצות סוכה הוא כי בסוכות הושבתי וגו' וכמו שכתבו בהל' ציצית ותפלין (וכתמיהת הפמ"ג בסתרכ"ה) הוא משום דלא קיימא לן כרבה דמפרש קרא דלמען ידעו על היושבים בסוכה, ורק לדעתו יש ענין מיוחד לכוון במצות סוכה יותר מבשאר מצוות, משא"כ לשאר האמוראים ד"ההוא ידיעה לדורות היא" וכנ"ל הרי שיש כאן רק ענין של פרסום לדורות על הנס ע"י שיושבים בסוכה וכו' ואין זה שייך כלל לכוונת היושבים בסוכה והרי להלכה לא קיי"ל כרבה וכנ"ל אכן לא הזכירו הטושו"ע ענין הכוונה.

אבל לפענ"ד ז"א, משום שגם לשאר האמוראים י"ל דמזה שהתורה כתבה במצות סוכה "למען ידעו" משמע מזה שבמצוה זו נוגע ענין הידיעה והדעת יותר מבשאר מצוות וכל המחלוקת היא האם הידיעה צריכה לבוא מתוך הישיבה עצמה דהיינו מגוף הסוכה. דלרבה אם הסוכה גבוהה יותר מעשרים אמה ממילא אינו מרגיש ויודע שהוא דר בסוכה מצד עצם הסוכה, הרי הסוכה פסולה גם אם יכוין שהוא יושב בסוכה וכו' משא"כ לדעת שאר האמוראים אין זה צריך לבוא מתוך הסוכה עצמה אבל גם לדעתם ישנו ענין מיוחד בסוכה שהיושב בה צריך לדעת "כי בסוכות הושבתי וגו'" וממילא גם אם לא קיי"ל כרבה, עדיין יש חיוב לכוין בישיבת הסוכה (ובפרטיות מהי הכוונה שצריך לכוין כבר מבוארים פרטי הדברים בלקו"ש חל"ב עמ' 140 ואילך, ע"ש).

ועד"ז מובן ג"כ דמה שמבואר בקבלה ובחסידות דמצות סוכה וענינה היא בבחי' וספירת הדעת וכנ"ל מהמאמר דתש"ב (וכ"ה בכ"מ), אינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, ולכו"ע ענין הדעת שייך גם ליושבים בסוכה ובשעת הישיבה בסוכה, כנלפענ"ד.

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות