E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בהעלותך - תשס"ב
שיחות
גדר השחיטה שלפני מ"ת [גליון]
הת' יעקב זאיאנץ
מכון לסמיכה - תות"ל מאריסטאון, ניו דזשערזי

בגליון תתלז (עמ' 36 ואילך), העיר הרב מ"מ שי' לאופר אהא דכתיב בהתוועדות מיום ב' דחגה"ש תשי"ג (בתורת מנחם - התוועדויות תשי"ג ח"ב) בזה"ל: "דכיון שלפני מ"ת היתה שחיטת בנ"א שנהגו בשחיטה גם קודם מ"ת, שחיטה כשרה, חל על בשר זה דין בשר שחוטה, וממילא, גם לאחרי מ"ת (שאז לא מהני שחיטה של זה שאינו בר זביחה) היו יכולים לאכול בשר זה (שנשחט לפני מ"ת), שכבר חל עליו דין בשר שחוטה". ע"כ.

ומתקשה בביאור הדברים, וכתב, "דדברים אלו הם חידוש גדול כמו שכ"ק אדמו"ר עורר שם לפני"ז, דכיון שלפני מ"ת לא היו מצווים על השחיטה, הרי הבשר ששחטו לפני מ"ת, חשוב לאחר מ"ת כמו בשר שנשחט ע"י עכו"ם, ששחיטתו נבילה, לפי שאינו בר זביחה", וע"ש מה שמנסה לבאר בזה.

ולכאורה כדאי לציין ולהוסיף, דבתורתו של רבינו המוגהת ע"י, וכן גם באגרת שנכתבה ע"י, חזינן דבאמת נקט בפשיטות דהשחיטה שלפני מ"ת לא נחשבת שנשחטה ע"י ברי זביחה.

ואלו הם הדברים: בלקו"ש חל"ג בהוספות לחגה"ש (עמ' 231), מודפס מכתב מתשכ"א בזה"ל: "...את"ל בדרך הצחות, יש לקשר ביחוד ענין מ"ת ושו"ב, ע"פ אחד הטעמים דאכילת מאכלי חלב בחגה"ש, מפני שבנתינת התורה נצטוו על השחיטה, והכל מודים שבשבת ניתנה תורה ואין שוחטין בשבת, והוכרחו לאכול מאכלי חלב כמובא בספרים. ואף דלכאורה עוד מקודם לזה נהגו בשחיטה וכדרז"ל עה"כ וטבוח טבח והכן (חולין צא, א. ובמדרש הובא בצרור המור דדייק בה' הל' שחיטה), מובן בפשיטות דבנ"י לפני קבלת התורה אינם בגדר בר זביחה שלאחרי מתן תורה". עכלה"ק. וכן גם בלקו"ש חח"י (בעמ' 366 שיחה לפ' מטות) מצינו כדברים האלה, דבהערה 28 שם נכתב בזה"ל: "אלא שאעפ"כ לא יכלו לאכול משחיטתם דלפני מ"ת, מכיון שאז לא היו ברי זביחא". ע"כ.

[וכדאי לציין, דשני מקומות אלו הם גם בגדר משנה אחרונה, כי הם משנים שלאחרי תשי"ג].

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות