E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ דברים - שבת חזון - תשס"ב
הלכות בית הבחירה
דין ה'ארון'
הרב חיים גרשון שטיינמעץ
ראש ישיבת מנחם מענדל ליובאוויטש - דעטראיט

רמב"ם הל' בית הבחירה[1] פ"א ה"ו: "ועושין במקדש שבעה כלים", ומונה שם "מזבח לעולה כו' וכבש כו' וכיור וכנו כו' ומזבח לקטורת ומנורה ושלחן". ולא הזכיר כאן הארון.

ולקמן פ"ד ה"א מבאר ש"אבן שתי' הי' בקה"ק במערבו ועליה הי' הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן", ומאריך לבאר שבעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז הארון כו' ע"ש בארוכה.

והאריכו המפרשים[2] להקשות על הרמב"ם, למה לא מנה עשיית הארון - לא בפ"א ה"ו הנ"ל, וגם בפ"ד הזכיר רק בנוגע מקומו של הארון, אבל לא הזכיר כלל בנוגע עשייתו.

כן קשה על שלא חשב הרמב"ם מצות עשיית הארון במנין המצות.

ומבאר רבינו זי"ע בלקו"ש ח"ד עמ' 1346-7 (בהערות)[3] דברי הרמב"ם בב' אופנים: א) תחלה כתב לבאר למה לא נמנה במנין המצות, משום שענין הארון ענינו רק ענין השראת השכינה, וא"כ הו"ע כללי בכללות התומ"צ, וא"כ הוי ציווי כללי שלא נמנה במנין המצות. - ולפי"ז נתינת הלוחות בהארון היא פרט מעניני (קדושת) הארון[4].

אבל רבינו לא ניחא לי' בפי' זה, שהרי סו"ס כיון שיש ציווי על "מעשה מיוחד" - עשיית הארון, הו"ל למנותו בכלל מנין המצות.

ולכן מבאר רבינו באופן ב) לבאר קושיא הנ"ל, וגם הקושיא למה לא הביא הרמב"ם דיני עשיית הארון, וגם איך גנזו יאשיהו בלי ציווי כו': שכל תכלית עשיית הארון הוא רק כדי להיות "ונעדתי לך שם", ולאחר שנעשה זה ואינו בטלה לעולם, שוב אין מצוה בעשיית הארון, ולכן לא נצטווה עשיית הארון במצוה לדורות ולא הובאו דין עשייתו כיון שמאי דהוה הוה, ואין עוד כל ציווי בזה. וזה גופא הטעם שגנזו יאשיהו, כיון שאין כל חיוב (לאחר שנבנה הביהמ"ק) לעשות ארון. - והטעם שגנזו בביהמ"ק דוקא - משום שסו"ס מוסיף בקדושת ביהמ"ק. עכת"ד בקיצור, וע"ש בארוכה.

ובלקו"ש חכ"א תרומה (ב) הוסיף ביאור בדברי הרמב"ם פ"ד ה"א הנ"ל, שמזה שהרמב"ם העמיד דין הארון בפ"ד - ששם מבאר דין "צורת הבית", ולא בפ"ב וג' ששם מבאר דין צורת הכלים, מובן שדין הארון הוא חלק מבנין הבית (וקודש הקדשים), כיון שע"י הארון נעשה "בית לה'" - "ונועדתי לך שם".

ולכאו' עפ"ז הרי הי' חסר בבית שני ענין עיקרי בבנין הבית, וא"כ הקדושה של קה"ק לא היתה בשלימותה[5]. וע"ז מחדש רבינו שדעת הרמב"ם שגם גניזת הארון הוא דין בבנין הבית, וכאילו נאמר שיש ב' מקומות להארון, א) מקום גלוי בקה"ק, ב) מקום לגונזו למטה - והוא חלק מבנין הבית מלכתחלה, היינו שאינו ענין נוסף על עיקר הבנין, אלא הוא פרט בעיקר בנין הבית, והוא חלק מהקה"ק, ועי"ז יש בזה נצחיות הקה"ק גם אחר שנגנז הארון[6]. ועפ"ז מבאר רבינו כמה פרטים בדברי הרמב"ם, ע"ש באורך.

ולכאו', ע"פ ביאור דברי רבינו בהשיחה בחכ"א, י"ל באו"א תי' הקושיא שדן בו בח"ד, למה לא הזכיר הרמב"ם דיני עשיית הארון[7]: שהרי לפי פסק הרמב"ם בפ"ד שגנזו יאשיהו הרי אין נ"מ בהלכה זו, שהרי כיון שלפועל יש עדיין הארון במקום שנגנז, ומקום זה יש לו דין קה"ק, הרי אין כלל נ"מ בהלכות עשיית הארון - כיון שהארון קיים שם לעולם. ועפ"ז יש לתרץ מה שהעיר בשו"ת ח"ס יו"ד סי' רלו שלכאו' איך בנו ביהמ"ק השני בלי ארון.

ומתרץ הח"ס דכיון שכתיב "ונועדתי לך שם מעל הכפורת מבין שני הכרובים", שעיקר ענין ארון וכרובים הוא לצורך מקום מועד לדבר עם משה מבין ב' הכרובים, וכשאין נביא כמשה הראוי להוועד עמו מבין ב' הכרובים אין הארון מעכב ע"ש.

וראה במעשה למלך פ"ד ה"א שתמה על הח"ס (ועוד) שהוא סוגיא מפורשת מנחות כז[8]: "אלא דמקדש שני דלא הוו ארון וכפורת ה"נ דלא עביד הזאות, אמר רבה בר עולא אמר קרא "וכפר את מקדש הקודש" מקום המקודש לקודש (רש"י: ארון על מקום הארון מזה אפילו ליכא ארון)", הרי מבואר להדיא שאין לא צריכים ארון.

ולכאו' סו"ס הגם שלדין הזאה א"צ ארון כמו שלמדים מקרא (ומספיק קדושת המקום), מ"מ הו"ל לעשות ארון (ולמה לסמוך על "היתר")? ולהנ"ל י"ל, שכיון שיש ארון בפועל "במקומו" - במקום שגנזו יאשיהו, שיש בו קדושת קה"ק, הרי לא חסר בקדושת המקדש כו' וממילא אין צורך לבנות ארון.

ועפ"ז י"ל פי' הגמרא מנחות, שזה ודאי שלא חסר כלום בקדושת הקה"ק גם בבית שני (שחסר בו הארון) כיון שהארון הוא במקום גניזתו[9] (כמו שמבאר בהשיחה), וקושיית הגמ' היתה שהגם שיש קדושת המקדש וקה"ק (מצד הארון כפי שהוא במקום גזניזתו) מ"מ אולי יש דין מסויים בהזאת יוכ"פ שצ"ל ארון וכפורת בפועל, היינו שצ"ל "חפצא" של ארון וכפורת להזות עליו, וא"כ הגם שלא חסר בהקדושה של קה"ק מ"מ אינו יכול להזות. וע"ז מתרץ הגמרא שאין דין כזה, ואפי' אין הארון בקה"ק בפו"מ כל שיש "מקום המקודש לקודש" מספיק להזות, ולפי הנ"ל מהשיחה חכ"א המקום המקודש של הקה"ק נפעל ע"י הארון במקומו במקום גניזתו[10].

ולפ"ז הרי אין לתרץ קושיית הח"ס שהקשו איך בנו בלי ארון ע"פ הגמרא במנחות כז, ב (כמו שהקשה המעשה למלך), שהרי הגמ' מיירי בדין הזאה שאין מעכב מציאות הארון בפועל בבית קה"ק, וקושיית הח"ס למה באמת לא בנו (הגם שהוא בקדושתו), ולביאור רבינו מיושב כנ"ל.

והנה בס' "אגרות הגרי"ד" (שי"ל לאחרונה) פ"א מהל' בית הבחירה ה"ו, עמד בהנ"ל למה השמיט הארון מתוך שאר הכלים, ולמה לא ביאר אופן עשייתו, וגם למה לא עשו ארון בבית שני, וביאר הדברים באופן הפוך מביאור רבינו, ותו"ד, שכל חלות דין ארון הוא רק ביחד עם הלוחות, וכיון שלא הי' לוחות בבית שני לכן לא הי' ארון. ולפ"ז שכל דין הארון שייך רק להלוחות, הרי הנחתו בקה"ק אינו דין בבהמ"ק (כגון מנורה ושולחן), רק הוא דין "בהחפצא של ארון" שצ"ל בקה"ק, אבל אינו שייך לדין בהמ"ק (וע"ד דין צנצנת המן ומטה אהרן שצ"ל בקה"ק, אינו דין ששייך לקיום דין מקדש וכליו, אלא הוא דין בפ"ע שמקומם של דברים אלו הוא בקה"ק[11]). ולכן לא מנה עשיית הארון מצוה בפ"ע, כיון שכל דינו שייך לענין הלוחות שיהיו מונחים בהארון. וע"ש שטרח לבאר למה סו"ס לא נזכר אופן עשייתו, שכיון שאינו חלק מדין משכן ומקדש כו', לכן שייך רק למשה (וכמו שלא נזכר דין עשיית צנצנת של מן כו'). עכתו"ד.

ומהלכו הוא אופן הפוך מביאור רבינו, דלפי מהלכו הרי אין הארון כלל דין בעשיית המקדש, ואינו שייך לקדושתו (שלכן לא עשו אותו בבית שני), ולכן אינו מצוה ולכן לא נזכר דין אופן עשייתו. משא"כ לביאור רבינו הרי אדרבא, דין הארון הוא חלק מקדושת המקדש והא שלא נזכר אופן עשייתו הוא בב' אופנים, א) כמבואר בח"ד שהוא משום קדושתו שלא בטלה וא"כ א"צ עוד לדין עשייתו, או ב) מה שי"ל ע"פ המבואר בחכ"א הנ"ל שגם בבית שני הי' הארון וממילא אין סיבה חיוב לעשותו*.


1) ע"פ הוראת רבינו זי"ע לעסוק בהלכות אלו בימי בין המצרים, הנני כותב ענין אחד הנוגע לבאורי רבינו זי"ע בהל' ביה"ב, ומצד קוצר הזמן - בחפזי ובקצרה!

2) ראה הנסמן ברמב"ם פרנקל פ"ד ה"א.

3) ונדפס ג"כ ב"הל' בית הבחירה להרמב"ם עם חידושים וביאורים" סי' ט.

4) היינו שאין הפי' שעשיית הארון הוא בשביל הלוחות (ודלא כה"גרי"ד" שהבאתי לקמן) - שלפ"ז הי' צריך למנותו במצוה בפ"ע כיון שיש בזה מעשה מיוחד בשביל הלוחות, אלא כיון שהארון הוא בשביל השראת השכינה, הרי שימת הלוחות בהארון הוא ג"כ פרט בקדושת הארון בשביל לפעול השראת השכינה.

5) והגם שבלקו"ש ח"ד הנ"ל כתב שהקדושה אינו בטלה [והרי בהשיחה חי"ח תרומה מציין (בהע' 24) להשיחה בח"ד, ומשמע שב' השיחות מתאימים], י"ל בפי' הקושיא ע"פ מש"כ בח"ד שם שמ"מ יש בזה דרגות בהקדושה, ואינו בדומה הקדושה והשראת השכינה שיש בהבהמ"ק להקדושה והשראת השכינה שהארון (עכ"פ) נגנז, וכפי שהוא שם בפו"מ, והקושיא שסו"ס חסר בשלימות הקדושה.

6) וע"פ הנ"ל נמצא, שעי"ז שבנה מקום הגניזה באופן כזה, הרי לא חסר שם בשלימות של הקה"ק גם בבית שני, וכמפורש בהשיחה בס"ח ע"ש. ולכאו' זהו אחד החידושים של שיחה זו (של חכ"א) לגבי המבואר בח"ד הנ"ל.

7) ובהשיחה בחכ"א לא הזכיר קושיא זו.

8) במעשה למלך שם כתב "כח", והוא ט"ס.

9) ראה רש"י מנחות שם ד"ה על שהביא הא דגנזו יאשיהו.

10) בהשיחה הביא הגמ' מנחות בהע' 30, בתור ראי' שגם מקום גניזתו נתקדש ע"י שלמה, דבלא"ה אין בו קדושת הארון, והרי גם מקום הארון יש לו מקדושת הארון כמבואר מהסוגיא במנחות.

ולביאור בהשיחה הרי יש בזה חידוש נוסף לכאו', שגם "מקום הארון" בקה"ק (בבית שני) נפעל קדושתו ע"י הארון כמו שהוא במקום גניזתו.

11) ולכן כלל הרמב"ם דין הארון עם צנצנת המן ומטה של אהרן בפ"ד ה"א, משום שדינם שוה.

*) ראה בכל זה גם בהערות וביאורים גליונות קכג -ד. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הלכות בית הבחירה