E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
שבת בראשית - תשס"ג
שונות
הרה"ק מקאמארנא וסידור אדה"ז
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

כתב הרה"ק יצחק אייזיק מקאמארנא1 ב'שלחן הטהור' סי' סו סק"ב בסופו: "ומזה אני מתמה על הגאון מהר"ז בעל התניא וש"ע, היאך מלאו לבו להסיר נוסח צור ישראל [בסוף ברכות ק"ש דשחרית], ועוד כיוצא ברוך ה' לעולם אמן ואמן [בסוף ברכות ק"ש דערבית], ושאר דברים אשר מרן אלקי הריב"ש זצ"ל הי' אומרם בלי שום שינוי, וברכת בילא"ו של מעריב היה אומר מרן הקדוש אף במוצש"ק ובחוה"מ בלי שום שינוי, לולא שאני יודע רוב קדושתו וחסידותו . . מה אעשה שאני העני והשפל בעולם השפל אעמוד כנגד גבור חזק נר ישראל המאיר לארץ..."2.

והנה בנוגע למנהגו של הבעש"ט אין אתנו יודע לקבוע איך היה מנהגו, אבל בנוגע לגופם של הדברים הרי מצאנו שאדה"ז בעצמו גילה לנו טעמו:

בנוגע לאמירת ברוך ה' לעולם הוא כותב בתפילת ערבית לאחרי ברכת 'השכיבנו': "מנהג העולם לומר קודם ח"ק בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן ובשבת ושמרו . . ויש להם על מה שיסמוכו. אבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק גם בשבת . . אין להפסיק בפסוקים..."3.

טעם השמטת 'צור ישראל'

ובנוגע לנוסח 'צור ישראל' ישנו4 הסבר ע"ז ב'מאמרי אדמו"ר הזקן'5: "...וע"י הכוונות וגימט' נוכל להבין תיקון נוסחתו איזה תיקון יוכשר בעיניו6, כמ"ש במשנת חסידים7 ממי כמוך עד גאל ישראל מ"א תיבות, וא"א אלא בענין שאין בנוסחתו צור ישראל עד ונאמ' גואלינו, לפי שצור ישראל הוא בקשה ובכל שלפני ש[מונה] ע[שרה] אינם רק סידור שבחי'8, וכדארז"ל9 דצלותא גואל ישראל ודסדורא גאל ישראל לשון הוה ועבר כמו גואלינו כו'10 וכן בערבית ונאמר כי פדה…".

וכדבר הזה נאמר גם ב'ויכוחא רבה'11: "נוסח אשכנז צור ישראל כו' גאלנו כו', ואינו מן הראוי לומר בקשה בברכת אמת ויציב שהוא הודאה על הגאולה. וראוי לומר כמו בערבית ונאמר גואלנו, כן ראוי לומר בשחרית ונאמר כנ"ל, ולא להפסיק בבקשה". גם ה'שער הכולל' פ"ז סי"ט לא ראה את הסברו של אדה"ז וכוון לזה מדעת עצמו. והוסיף לצטט מרש"י ברכות יב, א ד"ה שנאמר להגיד: "וברכת אמת ויציב כולה על חסד שעשה עם אבותינו היא שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם"12.

ויש להעיר שדבר זה כבר דן בו אחד הראשונים. וזה אשר כותב הראבי"ה13: "ויש שאין אומרים צור ישראל קומה וכו' מפני שאין אומרים בקשה אחר אמת ויציב, ואינו נראה דהא בברכה כולל הכל14. ור"ח ורבינו אלפסי פי' הטעם משום דצריך לסמוך גאולה לתפלה, וגם מפני שצריך לסדר שבחו של הקב"ה תחלה קודם שיתפלל כדילפינן ממשה בפ' אין עומדין15, הילכך אין לבקש דבר אחר אמת ויציב, [וכי כייל בתוכו] דברי בקשה אין מונעין".

אמירת 'צור ישראל' נזכר גם ב'פירושי סידור תפילה לרוקח' עמ' שב, שט16, ב'מנהיג' הל' ברכות סי' מ ("ונהגו לומר צור ישראל") ובפירושי אבודרהם. ועוד.


1) נולד כה שבט תקסו, נפטר י אייר תרלד.

2) וראה עוד שם סי' קיב סק"א.

3) וראה בשו"ע שלו סי' רסז ס"ו וב'שער הכולל' פי"ז סכ"ד.

ולהעיר מ'שער הכוונות' ענין ערבית ליל שבת (ח"ב עמ' סט במהדורת אשלג): "פסוק ושמרו בני ישראל שנוהגים לומר קודם הקדיש, הוא לפי שהלילה היא בחי' שמור".

4) וכבר העיר על כך הרב מנחם גדלי' שוחאט ב'יגדיל תורה' (נ.י.) חוברת מב עמ' שיח.

5) הקצרים, עמ' תקפא-ב.

6) כלומר בעיני האריז"ל.

7) כ"ה הנוסח השני שם בשוה"ג. ונמצא שם מסכת תפלת הבריאה פ"ו מ"ט.

8) וכמפורש בברכות לא, סע"א: אין אומרים דבר בקשה אחר אמת ויציב.

9) ראה פסחים קיז, ב.

10) ראה שו"ע אדה"ז סי' סז סי"ב.

11) עמ' 12 בדפוסים הנפוצים.

12) נעתק בלשונו בשו"ע אדה"ז שם.

13) ח"א מס' ברכות סי' מד.

14) הכוונה כנראה ע"ד המבואר בירושלמי מס' שבת פט"ו ה"ג: "תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. רבי זעירא שאל לר' חייא בר בא מהו מימר רעינו פרנסינו? אמר ליה: טופוס ברכות כך הן", כלומר "מה שהוא נוסח הברכה היא כך, לא ישנה, ולא אמרו אלא שלא להוסעף בתחנונים על צרכיו, כדרך שהוא עושה בחול" (פני משה). ועד"ז אומר הראבי"ה, דכיון ש'צור ישראל' הוא חלק מברכה שכולו שבח אפשר לאמרו למרות שזה בקשה.

15) ברכות לב, א.

16) וראה הנסמן בהערות שם.

שונות
האם אומרים עלינו בסוף תפילת מנחה?
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

בסידור 'תורה אור' חסר 'עלינו' בסוף תפילת מנחה לשבת. אבל בסידור עם דא"ח (מהדורת צילום, קה"ת) כן צוין לאחרי צדקתך: "קדיש שלם: עלינו ק"י".

לאחרונה גיליתי שבסידור עם דא"ח דפוס הראשון, קאפוסט תקעו, נאמר רק: "ק"ש" [=קדיש שלם], ולא נאמר כלל שיגידו עלינו וקדיש יתום אח"כ. לא כן בסוף ערבית לשבת, מוסף וקידוש לבנה ששם כן נאמר שיגידו עלינו.

ועפ"ז מובן למה לא ציין רא"ד לאוואוט ב'תורה אור' את אמירת עלינו, כי לא רצה להוסיף מדעתו מה שלא מצא מפורש בדפוסים הראשונים של סידורי אדה"ז.

והנה ה'מגן אברהם' (סי' קלב סק"א) הביא מה'כתבים': "שיאמרו [עלינו] אחר כל תפלה מג' תפילות1 . . אבל בספר שתי ידות בשם תולעת יעקב כתב שאין לומר במנחה..."2, ולפי הנ"ל משמע לכאורה שאדה"ז קיבל בזה דעתו של ה'תולעת יעקב'. גם בסידור רבי שבתי סופר3 אינו מוזכר במנחה לשבת אמירת עלינו וקדיש, והמו"ל הוסיפו מדעת עצמו, כיון שמשמע שיטתו שבמנחה לחול אומרים עלינו4. אבל בסידור אדה"ז אין תפילת מנחה לחול, ואינו מסתבר לחלק בין תפילת מנחה לחול לתפילת מנחה של שבת, וכנראה שיטתו הוא ע"פ ה'תולעת יעקב'. וצ"ב בזה.


1) וזה לשון 'שער הכוונות' ענין כוונת עלינו לשבח: "השבח הזה צריך לאומרו אחר כל תפלה מהג' תפלות, ולא כאותם שנוהגים לאומרו בשחרית בלבד. והנה הוא שבח גדול מאד מאד, וכמו שתראה עניינו בביאורו שנבאר עתה בע"ה. וכן כתוב בתשובה שאלה לגאון הרב רבינו האיי, ור' שרירא גאון ז"ל, ושם האריך בסיפור שבחו במאד מאד. ושם הביא ג"כ תשובת הרב רבינו גרשום מאור הגולה והרי"ף ז"ל". ויש להעיר: 'עלינו' אינו מופיע כלל בסדר התפלה של הרמב"ם, בסוף ספר אהבה.

2) ראה עוד המקורות שציינו המו"ל של סידור רבי שבתי הסופר ח"ב עמ' 256, ח"ג עמ' 447 בשוה"ג.

3) ח"ג עמ' 447.

4) שם ח"ב עמ' 258. אין זה ברור לגמרי, כיון ששם זה הסוף של תפילת מנחה וערבית, ואולי באה תפילת עלינו רק בשביל הערבית. ואולי עיון בכת"י יבהיר את הספק הזה.

שונות
"אשריך בן עמרם"
הרב יצחק וילהלם
ספרן בספריית אגודת חסידי חב"ד

בלקו"ש חל"ד בשיחת ברכה ע' 219 הערה 21: ולהעיר מגירסת דפוס א' "אשריך...". [ובשוה"ג]: "בצילום דפוס א' מטושטש. וצריך בירור". עכ"ל.

לאחר העיון נראה לכאורה, שצ"ל אשריך בן עמרם, והשוויתי עם תיבות "בן עמרם" שבפרשת שלח, ונראה מתאים.

שונות
שייכות השיעורים היומיים לזמן לימודם
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

שיעור היומי בתניא בשנה פשוטה בערב חג הסוכות הוא באגה"ק סימן כא (עמ' 266) "אך גם זאת . . יבא שילה".

נזכרים כאן בצורה בולטת: 1) העובדה שמסיימים ההכנות לחג - "סוכת דוד הנופלת". ע"י 2) "בעבודת הצדקה . . וכל המרבה ה"ז משובח" - כמתאים למ"ש בכתהאריז"ל שיש להרבות אז בצדקה (ראה הנסמן ב'אוצר מנהגי חב"ד' תשרי עמ' רסח-ט).

השנה ביום א' דחג הסוכות (י"ד תשרי) נלמדו הפרקים ז-ט דהלכות שכנים - ושם בפרק ח' הלכה ז' איתא: "ואם סוכת ימי החג היא - כל שבעת ימי החג לא החזיר. לאחר שבעה - החזיק וכו'", עיין שם.

שונות
שאלת נדר וניחום בזמן המתאים
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

בהמשך למ"ש בגליון תתמג (עמ' 27) בדעת הרמב"ם בנוגע לניחום אבלים בזמן המתאים דווקא, אקלע לידי 'בית הבחירה להמאירי' (מהדורת ש"ז הבלין, תשמ"ה) ושם הקדים בדומה לרמב"ם: "כל אלו מוסרים והנהגות בחברה להיות עושה כל דבר בעתו", ופירש: "אמר שלא ירצהו בשעת כעסו - מפני שידמה בפניו שאינו [חושש] להפסדו. והוא הענין שלא ינחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו - שיחדשהו בבלתי דואג למקריו [=לאירוע דההיפך מהחי וכו']. אבל ענין שלא ישאל לו בשעת נדרו . . מרוב שיחו וכעסו, וטוב שתניחנו עד שיעבור זעם". משמע, איפוא, שדעת המאירי כהרמב"ם.

שונות
האם חנה היתה עקרה [גליון]
הרב שלום דובער הלוי וויינבערג
שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס

בגליון האחרון - תתמד (עמ' 11 ואילך), שקו"ט הראיב"ג שליט"א באם חנה הי' באמת עקרה בטבעה, או רק ש"ה' סגר את רחמה", עיי"ש בארוכה הדעות בזה. ומביא ג"כ מס' 'מגדים חדשים' שממרחק יבוא לחמו, ומביא ממדרשים שונים שכן היתה חנה עקרה.

ולכאורה, לכל הנ"ל יש להעיר מפסוק מפורש שאמרה חנה (ולרובם ככולם ממפרשי המקרא מדברת חנה בנוגע לעצמה) "..עד עקרה ילדה שבעה...".

וע"ד הצחות י"ל, שהדעות שונות בנוגע לעקרות חנה תלוי' באם אומרים "עד (עקרה) ועד בכלל", או "'עד ולא עד בכלל".

ובכל אופן, לכאו' פשוט שבין אם היתה חנה עקרה מבטן ומלידה או שהיתה עקרה "כי סגר ה' בעד רחמה" (שי"ל שהכוונה בזה (גם) שסגר לה ה' מכיון שרצה שתתפלל על בן (צדיק) - "בעד -'צוליב" "רחמה", היינו תפלתה, שתפלה נקראת "רחמים" (אבות ב:י"ג)), הרי השם "עקרה" חל עלי' בכל אופן, וכשני הפירושים יכולים ללמוד בשיחות כ"ק אדמו"ר שהביא הראיב"ג בתחילת הערתו.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות