מה שהעיר הר"א פופר בגליון האחרון - תתמח (עמ' 87), בענין תרגום אות וא"ו דתיבת ויאמר וכו', הנני בזה להעתיק מה שמצאתי בזה בספר נחמד ונעים מהרה"ק ר' ברוך מקאסוב בפ' ויחי עה"פ (מז, ל) "ושכבתי עם אבותי", וז"ל: "ואגב זה ראיתי לכתוב כאן מה שרוב העולם משתבשים בפירוש מילת וידבר ויאמר, שבכל התורה מרכיבין שני שימושים יחד חיבור והיפוך, והנה זה דרכם כסל למו, שלא טעמו כלום מחכמת הדקדוק, כי הם מפרשים מילת וידבר בלשון לעז און ער האט גערעט, והנה מילת "און" מיותר לגמרי, ומלבד זה אין לו הבנה, כי איך יוצדק לומר בתחילת המאמר "און", כי פירוש "און" בלעז אינו אלא לחברו למה שלפניו, והפירוש אמיתי של וידבר הוא בלשון לעז "ער האט גערעט", כי הוא"ו מהפכת כאן העתיד לעבר, כי ידבר בלא וא"ו הוא עתיד ער וועט רעדען, והוא"ו מהפכן לעבר, ער האט גערעט, ובפרט ראוי להודיע למלמדי תינוקות כי שבשתא כיון דעל על". עכ"ל.