E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ג' תמוז ש"פ חקת-בלק - י"ב-י"ג תמוז - תשס"ג
שונות
בענין "לא בד"ו פסח" [גליון]
הרב הרב שלום דובער הלוי וויינבערג
שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס

בגליון דש"פ בהעלותך (תתסב - עמ' 80) מעיר הרב לוי"צ פעלער שי' הערה 'מבריקה' בענין "לא בד"ו פסח", עפ"י המהרש"א בפסחים קי, א "כי סכנות הזוגות לפי שהם כח השניות, וכל שני רע [בל' החסידות: "ראשונות" בחי' חסדים, "ראשון" דמדות, ושניות בחי' גבורות ודינים, השני' דמדות, שממנה משתלשל מזיקין וכו' - דמשו"ז החשש דזוגות וכו'], דלכך לא נאמר 'כי טוב' ביום ב', גם גיהנום נברא ביום ב' . . וכל הימים שאינן זוגות הם כח הא' [היינו חסדים וכו'] והזוגות הם בכח יום ב'. וע"כ ביום ד' 'מארת' חסיר כתיב (דמשמע מארה, עי' רש"י פ' בראשית), וניתן רשות למזיקין בליל ד', גם ביום ו' נתקלל אדם וארץ". עכ"ל.

וממשיך הרלוי"צ שי' לבאר: "עפי"ז י"ל בד"א, דהא דהקביעות דליל שימורים אינו חל ביום ב', ד', או ו', הוא מכיון שבימים אלה יש להם כח השניות וזוגות, ולכן הם ימים קשים להיזק, אבל ליל שימורים חל רק בכח הא' כנ"ל". עכ"ל.

וע"ז העירו חברי המערכת שם: "ראה רשימות חוברת מה עמ' 41, דלא בד"ו פסח לא שמרו בזמן שביהמ"ק הי' קיים. וראה רש"י פסחים נח, ב דהי' בשני".

וכנראה שלא עמדו חברי המערכת "לסוף דעתו" של הנ"ל. שהרי בסופו של דבר מסיק הגמרא (קי, ב): "כללא דמילתא, כל דקפיד קפדי בהדי', ודלא קפיד לא קפדי בהדי'".

והיינו, דבאם ממשיך אדם ע"ע דינים וגברות - "קפיד" - אז יש חשש להנ"ל, משא"כ כשהוא במצב של חסדים (וכהל' "טראכט גוט וועט זיין גוט", וכמו שמבאר רבינו במקומות אין ספור). ובל' הזהר (ב' קפ"ד,ב) "עלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדין הכי נהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו יהבין ליה דינא בקבליה, כגוונא דא (תהלים ק) עבדו את ה' בשמחה, חדוה דב"נ משיך לגביה חדוה אחרא עלאה". עכלהזה"ק.

ומובן ופשוט הדבר דכמו שיש חילוקים בנוגע להאדם בין מצב דחסד, "נהירו דאנפין" ומצב של גבורה, "בעציבו", כמו"כ ישנם חילוקים במצב העולם, ישנם מצבים של חסד וגילוי וכו', וישנם מצבים של דין וגבורות. ובכללות הרי"ז ההפרש בין זמן ביהמ"ק וזמן הגלות. במלים אחרות: בזמן דביהמ"ק הי' קיים הוא במצב "דלא קפיד" ואינם צריכים לחשוש לה"זוגות" דבד"ו, משא"כ בזמן הגלות, וק"ל.

ומשו"ז לכאו' לא קשה מידי מזה שבזמן ביהמ"ק הי' יכול להיות בד"ו פסח, שהרי ביאור הנ"ל הוא רק בזמן ד"קפיד" - זמן הגלות.

והנה עד כאן לכאורה הכל טוב ויפה, וההערה מאירה ומבריקה. אלא שכנראה "אגב חורפי' לא עיין בה". שהרי ביאור הנ"ל הוא לכאורה היפוך פסוק מפורש ופרש"י שם עה"כ - "ליל שמורים הוא לה' ... הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדרתם" (שמות יב, מב), וכמו שמפרש רש"י "ליל המשומר מן המזיקין".

ופירוש הדבר הוא כפשוטו, שהוא משומר בעצם מן המזיקין ואין צריך שמירה יתירה, וכמו"כ כמובן אין בכלל לחשוש מ"בד"ו".

וראי' להנ"ל: שהרי ל' רש"י לקוח מאותה הסוגי' עצמה ד"זוגות" (התחלת הסוגי' בפסחים - קט, ב), שהגמרא שואלת עמ"ש במשנה "ולא יפחתו לו מארבעה": היכי מתקני רבנן מידי דאתו בה לידי סכנה, והתניא לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי [משום זוגות] ... אמר רב נחמן אמר קרא ליל שמורים, ליל המשומר ובא מן המזיקין".

ועי' בשיחת כ"ק אדמו"ר דפ' בא תשמ"ז, שמפרש שם דכוונת רש"י ב"לדרתם" אינו כמו שמפרש המכילתא דקאי על גאולה העתידה - "בו נגאלו ובו עתידין להגאל" אלא "'לדרתם' בפשש"מ הוא - "בליל ט"ו ניסן בכל שנה ושנה". והטעם ע"ז - כיון "ש'לילה רשות למחבלים הוא" [ולהעיר: זהו בכל לילה, ולא רק ב"בד"ו"] ... שלכן יש צורך בשמירה כו'.

ועי' ג"כ לשונו הזהב דאדמה"ז בשולחנו, הל' פסח תפא, ב: "נוהגין שלא לקרות על מטתו רק ברכת המפיל ופרשת שמע שפרשה זו מוזכרת בגמרא. אבל לא דברים שנוהגין לקרות בשאר לילות כדי להגן כי לילה זה לילה המשומרת היא [והיינו, שמשומרת בעצם] מן המזיקין".

ואולי יש לדחוק ולומר אשר רבא שמתרץ בגמ' שם (על השאלה "היכי מתקני רבנן מידי דאתו בה לידי סכנה") אשר "כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה" (וכמו"כ בנוגע לשאר התירוצים שנאמרו שם בגמרא, עיי"ש) סוברים שהליל שמורים לדרתם קאי כפירוש המכילתא, והיינו דוקא אדלעת"ל, ומשו"ז כן צריכים שמירה יתירה קודם ביאת המשיח באידנא ד"קפיד" - בזמה"ג. ועפי"ז שפיר י"ל ביאורו הנ"ל של הרלוי"צ.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות