מצינו כמה פעמים בפירש"י שמפרש תיבת "לך" המיותרת לכאורה בהפסוק. ולדוגמא: (א) בתחילת פרשת לך לך פירש"י: "להנאתך ולטובתך". (ב) בפרשת כי תשא פירש"י בד"ה "פסל לך" (לד, א): "הראהו מחצב סנפרינון מתוך אהלו ואמר לו הפסולת יהיה שלך וכו'". (ג) בפרשת בהעלותך פירש"י בד"ה "עשה לך" (י, ב): "משלך (עשה לך אתה עושה ומשתמש ולא אחר)". (ד) בתחילת פרשת שלח פירש"י בד"ה "שלח לך": "לדעתך, אני איני מצוה לך וכו'". (ה) בפרשת פינחס פירש"י בד"ה "לך" (כז, יח): "את שבדוק לך, את זה אתה מכיר".

ולפי זה צריכים ביאור לכאורה, שמצינו כמה פעמים שנאמר תיבת "לך" בכתוב, ומיותר לכאורה, ואעפ"כ אין רש"י מפרש כלום, ולדוגמא:

(א) בפרשת כי תשא (ל, כג): "ואתה קח לך בשמים ראש וגו'". (ב) (שם, שם, לד): "...קח לך סמים וגו'". (ג) (שם לד, כב): "וחג שבועות תעשה לך וגו'". (ד) בפרשת חקת (כא, ח): "עשה לך שרף וגו'". ולהעיר שראיתי בחומש תורה תמימה שמביא על זה דרשת הגמרא (ע"ז מד, א) עשה לך - משלך. (ה) בפרשת ראה (טז, יג): "חג הסכת תעשה לך וגו'".

וראיתי בחומש בשם 'אוצר הראשונים' שמביא על פסוק "ואתה קח לך" (כי תשא ל, כג) מרבינו מיוחס, וז"ל: "דרך המקרא לומר קח לך עשה לך וכלו משל ציבור". עכ"ל.

אבל לכאורה קשה לפרש כן לפי פירש"י.