בפירש"י עה"פ (במדבר ב, ב) "איש על דגלו באתת לבית אבותם" כתב: "כל דגל יהיה לו אות, מפה צבועה תלויה בו . . כְּגַוָן אבנו הקבועה בחושן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו". ומכיון שכתב כל דגל ולא כל שבט, לכאורה ברורה הכוונה כפירוש הראב"ע שהובא גם ברמב"ן, וכ"פ רשב"ם והחזקוני, שרק לכל דגל היתה מפה ולא לכל שבט.

ואף שהביטוי "גוון אבנו הקבועה בחושן" משתייך לשבט מסויים, מביאים הראב"ע וכו' דבכל דגל היה את גוון השבט שהוא ראש הדגל (ראובן, יהודה, אפרים, דן). ואף שרבנו בחיי ועוד פירשו אחרת, צ"ע שבחומש 'שי למורא' בחר דוקא בפירוש זה על רש"י.