בנוגע מה שהקשה הר' אהרן שי' חיטריק עה"פ "אל תרגזו בדרך", אולי אפשר להסביר את דברי רש"י באופן אחר:

די"ל (דמלבד הקושיות שהקשה הנ"ל) הוקשה לרש"י גוף הפסוק עצמו: דבפסוק כתיב (מה, כד) "וישלח את אחיו וילכו ויאמר עליהם אל תרגזו בדרך", ובפשש"מ אינו מובן הסדר בפסוק, דהי' צ"ל להיפך "ויאמר עליהם אל תרגזו בדרך" ורק לאח"כ "וישלח את אחיו וילכו", ומדוע הפך הסדר.

וצ"ל שהפסוק בא ללמדנו שמה שדיבר עמהם יוסף הי' זה בשייכות עם הדרך שבה הם עומדים ללכת, דבאם היתה כוונתו לומר שלא יריבו (כבפשש"מ בסוף רש"י) מה נוגע כאן הדרך (וכי כשבאים הביתה מותרים לריב וכו'?!), וע"כ צריך לומר ש"אל תרגזו בדרך" נאמר (בהמשך ו)בשייכות עם הליכתם בדרך לארץ כנען.

וענין זה בא רש"י לבאר: דהנה י"ל שבנוגע להליכתם הביתה, יוסף הי' מעוניין בעיקר לזרזם שיבואו מהר לארץ כנען וכן שיחזרו מהר כדי לראות את אביו וכו', ולכן הי' דואג שאולי ישהו בדרך יותר מדאי. ומאיזה סיבה יתכן שיבאו להשתהות בדרך, דהלא הם יודעים כבר את הדרך - שהלכו בה כבר ג' פעמים? והסיבה היחידה שבגללה יתכן שיתאחרו בדרך היא מפני שאולי יתעסקו בדבר הלכה ומתוך כך יטעו בדרך ותרגז עליהם הדרך, ומפני דבר זה בא יוסף להזהירם. והנה זהו התירוץ הכי קרוב לפשט, רק מה שקצת קשה על פי' זה הוא הלשון "תרגזו" - לשון רבים, דלפי פי' זה הנה רק הדרך תרגז עליהם. ומפני קושי זה יש צורך בפי' הב', שלפי פי' זה הכוונה ב"תרגזו" היא לא על הדרך אלא על השבטים.

אבל י"ל לאידך גיסא, דמאחר שיוסף ידע שהם רוצים לשוב הביתה במהירות האפשרית כדי להגיד לאביהם ולהחזירו וכו', א"כ יש מקום לחשוש שימהרו יותר מדאי, ולכן הזהירם בענין זה ואמר להם "אל תפסיעו פסיעה גסה", וכן "שיכנסו בחמה לעיר", היינו שלא ילכו בלילה מפני רצונם למהר ולבוא. ולפי"ז אולי צ"ל שהפירוש במלת "תרגזו" לפי פי' זה הוא מלשון בהלה (וכמ"ש "שמעו עמים ירגזון וגו' אז נבהלו אלופי אדום וגו'").

אבל גם בפי' זה יש קושי מצד פשוטו של מקרא, משום שמלת ירגזון בפשטות הוא מלשון רוגז וריב. ועוד, שא"כ לפי"ז ציווי יוסף הי' על מניעת ההילוך במהירות, ומהפסוק משמע שצוואתו היתה בנוגע ל(מהירות ה)הילוך, שהרי כך כתוב "וישלח את אחיו ויאמר עליהם אל תרגזו וגו'" - משמע שרצה לזרזם.

אומנם - בנוסף לקושיות שישנם בב' פי' הראשונים מצד פשש"מ - ישנו גם קושי כללי בפירושים אלו, שלא נכללו בפסוקים ואפי' ברמז (אף שמתרצים את כללות הפסוק, שלא כמו הפירוש דפשש"מ). ולכן מסיים רש"י בהביאו הפירוש ע"פ פשש"מ. אך עכ"פ מביא פי' זה באחרונה מפני שכללות הסדר בפסוק לא מובן לפי' פי' זה.