א. בהגדת הרבי סימן מוציא מצה ד"ה ויאכלם: "וצ"ע שהרי כתב השל"ה שעפ"י כתהאריז"ל יטבול במלח כו'".

ואודה למי שיגלה את מקור הדברים בשל"ה.

ב. בשלחן ערוך רבינו סי' תפ ס"א ביחס להלל הגדול בליל פסח: "(ויש אומרים דהיינו מהללוי' הללו את שם ה' עד על נהרות בבל, וכן נהגו עכשיו)".

לא מצאתי מנהג זה בפוסקים, ואודה למי שיש בידו מקור לזה.

אגב, יש שם חידוש, דרבינו כתב שמתחילים מהללוי' הללו את שם ה', שהוא פסוק א בפרק קלה, ואילו בגמ' קיח, א: "רב אחא בר יעקב אמר מכי יעקב בחר לו", שהוא פסוק ד. ובתוס' קיז, א כתבו דרב אחא בדוקא אמר כן, כמ"ש שם בגמ' דפרק זה מתחיל מפסוק ג שלנו (וראה במהרש"א שהקשה דסוכ"ס אינו מובן מדוע הזכיר רב אחא את פסוק ד).

וכנראה שרבינו נקט כן עפ"י ספרי התהלים שלנו, שאינם סוברים כמו הגמ' דפרק קלה מתחיל מפסוק ג. וא"כ ע"כ צריך להתחיל מהללו את שם ה' שהוא פסוק ראשון, וכמ"ש תוס' הנ"ל דאין להתחיל הלל מאמצע הפרק. וראה הגהות יעבץ על התוס' הנ"ל.