E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ז' אד"ר - ש"פ תצוה - תשס"ה
שונות
כמה הערות בשו"ע רבינו
הרב מאיר צירקינד
מיאמי, פלורידה

הפסק בברכות ק"ש

איתא בשו"ע אדה"ז (סי' סו ס"ה) ובסידורו: "אבל אחר שאר ברכות אין עונין אמן בקריאת שמע וברכותיה אפילו בין הפרקים". לכאורה צריך ביאור למה, הא: א) "בין פרק לפרק שואל בשלום אדם נכבד מפני כבודו ומשיב שלום לכל אדם מפני דרכי שלום" (שם ס"א). ב) "אם אין פנאי לאדם להתפלל בעונת קריאת שמע ולסמוך גאולה לתפלה יקרא קריאת שמע בעונתה . . ויש אומרים שיכול ג"כ לומר ברכות שלפני' ולשייר ברכת אמת ויציב ואח"כ לסמוך גאולה לתפלה" (שם סי"ג), והא יפסיק בין ק"ש לברכת אמת ויציב? ג) "הברכות אינן מעכבות את קריאת שמע שאם קראה בלא ברכותיה יצא ידי חובת קריאת שמע, וחוזר וקורא הברכות בלא קריאת שמע" (סי' ס' ס"ב), והא הפסיק בין ק"ש לברכת אמת ויציב?

יעו"י ועניית אמן שתפלת מעריב

איתא בסידור אדה"ז קודם תפילת ערבית: "ואין להפסיק להכריז יעלה ויבוא בליל ראש חודש". וצריך עיון אם כתב "בליל ראש חודש" לאפוקי חול המועד (דהא בליל חול המועד, אם שכח יעלה ויבוא צריך לחזור השמו"ע, משא"כ בליל ראש חודש)?

ועוד צריך ביאור, למה אנו נוהגין לענות שאר אמן (בקדיש קודם שמו"ע של ערבית) שאינן אלא מנהג, ולמה יגרע זה מ'ושמרו'? (הא בשחרית עונים שאר אמן בהקדיש קודם ברכו ואומרים שיר המעלות בעשי"ת?)

הנוסח בשו"ע רבינו

איתא בשו"ע אדה"ז (סי' שו סכ"ז): "אסור להכריז בשבת על קרקע הנמכרת 'שכל מי שיש לו זכות עליה יבא ויגיד ואם לאו יאבד זכותו' מפני שמה שאומר 'ואם לאו יאבד זכותו' הוא כדן את הדין ואין דנין בשבת. ואף אם מכריז סתם 'כל מי שיש לו זכות יבא ויגיד' שאינו כדן את הדין אף שיש תקנה בעיר שאם לא יגיד בטל זכותו מכל מקום אסור משום ודבר דבר אלא שבמקום שנהגו להקל להכריז סתם אין למחות בידם...".

לכאורה הלשון "אף שיש" קשה, דנראה מלשונו דלא רק כשאין תקנה בעיר אסור משום 'ודבר דבר' אלא אפילו כשיש תקנה בעיר אסור משום 'ודבר דבר'. אדרבא, כשיש תקנה בעיר הוא צריך להיות יותר חמור דהא הוא יותר קרוב להיות כדן את הדין?

לכאורה צריך להיות אף שאין תקנה בעיר. וכן הוא במג"א. ופירוש הסעיף הוא: אם אמר "ואם לאו יאבד זכותו" אסור משום שהוא כדן את הדין; ואם לא אמר "ואם לאו יאבד זכותו" אסור משום ודבר דבר, ואפילו אין תקנה בעיר שידמה לדן את הדין. (דהאיסור ד'דבר דבר' אינו תלוי בזה ראה סכ"א).

תיקון טעות בשוע"ר

איתא בשו"ע אדה"ז (סי' שז ס"כ): "השואל מחבירו בשבת ואין הלוה מאמינו יכול להניח משכון אצלו".

לכאורה צריך להיות 'ואין המלוה מאמינו' (או 'ואין הלה מאמינו' כלשונו להלן בהסע' "לכן התירו להניח משכון כשאין הלה מאמינו").

ומן התימא שלא הרגישו בזה בדפוס החדשה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות