E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ חיי שרה – מבה"ח כסלו - תשס"ו
פשוטו של מקרא
הכוונה בתיבות "ועבדת שם אלקים אחרים"
יוסף וולדמן
תושב השכונה

בפירש"י פרשת תבוא ד"ה "ועבדת שם אלקים אחרים" (כח, סד): "כתרגומו, לא עבודת אלקות ממש, אלא מעלים מס וגולגליות לכומרי עבודת אלילים".

ובפרשת ואתחנן נאמר: "ועבדתם שם אלקים מעשה ידי אדם עץ ואבן וגו'", וגם שם פירש"י: "כתרגומו, משאתם עובדים לעובדיהם כאילו אתם עובדים להם".

והקשה הרב וו.ר. בגליון העבר, מה מכריח את רש"י לפרש כתרגומו דוקא ולא כפשטות הכתוב, דהיינו עבודה זרה ממש.

אבל בפשטות הכתובים בא תמיד עבודת אלקים אחרים בכתוב בתור טעם וסיבה לזה שבני ישראל גולים מארצם: "והשחתם ועשיתם פסל . . העידותי בכם היום . . כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ . . והפיץ ה' אתכם בעמים (בפר' ואתחנן דברים ד, כה והלאה), ועוד בפר' ואתחנן: "ולא תלכון אחרי אלקים אחרים . . והשמידך מעל פני האדמה..." ובפרשת עקב: "...והלכת אחרי אלקים אחרים . . בגויים אשר ה' מאביד מפניכם כן תאבדון", ובפר' והי' אם שמוע שם: "ועבדתם אלקים אחרים . . ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה", ובפר' נצבים: "וילכו ויעבדו אלקים אחרים . . ויתשם ה' מעל אדמתם . . וישליכם אל ארץ אחרת...", ועוד כאלה בספר דברים וכמאמר "ומפני חטאינו גלינו מארצנו".

אבל כשהמדובר בכתוב שבני ישראל נמצאים "בארץ לא להם" אזי אין מקום להזכיר ששם ג"כ ימשיכו בעבודת אלילים. ואז כשמוכר עבודת אלילים הרי זה בהכרח במובן סמלי דהיינו שיהיו משועבדים לגויים שעובדים אלוקים מעשה ידי אדם עץ ואבן וכו'.

וי"ל שזה הכוונה בדברי השפתי חכמים בפר' תבוא בפסוק כח, סד (שמביאו הרב וו.ר. בהערתו) שכותב "דאין שייך לומר שהקב"ה יבשרם שיעבדו עבודה זרה", דהיינו כשהם בגולה.

ומה ששואל למה משנה רש"י בפירושו מפרשת ואתחנן לפרשת כי תבוא, שבפ' ואתחנן לשון רש"י "כתרגומו, משאתם עובדים לעובדיהם כאילו אתם עובדים להם". יש לומר בזה שבפ' ואתחנן זה הפעם הראשונה שנזכר בכתוב "ועבדתם שם אלקים מעשה ידי אדם" כשנמצאים בני ישראל בין האומות, וכאן בפעם הראשונה בא רש"י לפרש הטעם למה בא הכתוב בלשון של עבודת אלקות בה בשעה שהכוונה הוא "כתרגומו" (ותפלחון לעממיא פלחי טעותא), וע"ז מפרש שזה להגיד "כאילו אתם עובדים להם".

וזה שמביא מכמה פסוקים שמבשרים שישראל יחטאו בע"ז בניגוד לכאורה לדברי הש"ח הנ"ל, הרי כל המקומות שמביא שנאמר בהם שעתידים לחטוא ושיעבדו ע"ז מיירי כשהם נמצאים בארצם.

בסיום הערתו מביא מספר יוסף הלל (מהרה"ג מנחם מענדל בניכאפעלד ז"ל, בן דורינו) בנוגע למה שכתב רש"י (בפ' תבוא כח, סד) וז"ל: "תרגום אונקלוס שתרגם ותפלח תמן לעממיא פלחי טעותא, אינו עולה עם מה שפירש"י שיאמר עליו "כתרגומו". ובתרגום יונתן בן עוזיאל יש להעמיק דורשו, וצ"ל לפי"ז שהיתה לפני רש"י נוסחה אחרת בהתרגום", עכ"ל. אבל אין אני רואה ההכרח בדבריו הנ"ל, דאולי כוונת רש"י באמרו "כתרגומו" הוא רק לזה שכתב "לא עבודת אלקות ממש", ושאר דברי רש"י בהמשך "אלא מעלים מס וכו'" הרי לאו דוקא שהם באים בתור תירגום דברי אונקלוס. (אלא בתור פירוש לפסוק).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות