E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו
שונות
"עול הגוים" או "עול הגלות"?
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

"נעניתי לו עתה כשבאתי לליטא"

מעט מאד דברים הגיעו לידינו על אופן עריכת הסידור בידי אדה"ז ועל הנימוקים להכרעות בנוסח, בניקוד ובמנהג.

בגוף הסידור ישנו מקום אחד הסבר לנוסח, בברכת ההפטורה לשבת ובשוה"ג שם1; כמה פרטים ישנם במאמר ד"ה 'בענין נוסח התפלות' ב'מאמרי אדה"ז הקצרים'2; ועוד כמה דברים ש"אי איישר חילי" היה מתקן ומנהיג3. וכן גם הסיפור עם הרה"ק רלוי"צ מברדי'צוב שבעקבות זה הכניס את 'ושמרו' לסידור4.

ולאחרונה נתפרסמה5 עוד קטע הקשור לנוסח הסידור. הדבר נמצא ב"קובץ רשימות וסיפורים שנרשמו ע"י תמימים בריגא ובאוטבוצק", ומשמע שזה מסיפורי ר"י מתמיד. הדברים סתומים, ואעתיקו בלשונו:

"ובדבר הסכסוכי דברים אם לומר "ושבור עול הגוים" או "עול הגלות", נעניתי לו6 עתה כשבאתי לליטא, לומר "ושבור עול הגלות". לפיכך בברכת-המזון אומרים "עול הגלות", אך בנוסח התפילה לא רצה אדמו"ר הזקן לשנות מהנוסח הישן ואומרים "ושבור עול הגוים"...".

ויש לברר כמה דברים בנוגע למסורה זו.

נוסח מצונזר

מקובל לומר בנוגע לנוסח "עול גלות", במקום הנוסח "עול הגוים", שזה משינויי הצנזורה, וכך כותבים מהדירי סידור ר' שבתי סופר7: "עול גלות. בעץ חיים מלונדון "עול גוים". וכ"ה בבני קנדי', הגדת פראג רפ"ז, מהר"ן, הגדת פראג שס"ו, אור חדש, במטה יהודה, ובסדור עמודי שמים לריעב"ץ, ואפי' בבסיליה ש"ס שלכאורה צ"ל מצונזר. וכנר' נוסח "גלות" או "עולנו" הוא נוסח מצונזר".

וכמו כן מציין ר"ד יצחקי8 על נוסח זה: "נוסח מצונזר. והנוסח המקורי הוא "עול גוים" כמו שהוא בסדר ברכת המזון של מהר"ן שפירא ובמטה יהודה וסדור עמודי שמים ואור חדש לרבי חיים באכנער תלמיד רבי שבתי סופר."

ועפ"ז יפלא לכאורה למה הסכים אדה"ז לקבוע את הנוסח המצונזר "עול הגלות" במקום הנוסח המקורי "עול הגוים"?

מה היה הנוסח הנפוץ?

ונתתי אל לבי לבדוק את הסידורים השונים [שתח"י], וגיליתי ש"עול הגוים" אינו הנוסח הנפוץ.

שם הסידור

בשחרית בברכת 'אהבת עולם'

בברכת המזון ב'הרחמן'

אבודרהם

"עול הגוים"9

אינו מופיע10

סידור ר' שבתי סופר (נדפס בפראג "בין שנת שע"ז לשע"ח")

אינו מופיע

"יִשְׁבֹּר עוֹל גלות"11

סידור רבי עזריאל ור' אליהו מווילנא

(דפוס הראשון בשנת תס"ד)12

[אינו תח"י]

"הוא ישבור עולנו"

סידור השל"ה (דפוס הראשון, אמשטרדם תע"ז)

אינו מופיע

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹלֵנוּ"

סידור 'בית תפלה' של ר' זלמן הענא (שנדפס בשנת תפ"ה)12

[אינו תח"י]

"הוא ישבור עולנו"

סידור 'עמודי שמים' להיעב"ץ (דפוס הראשון, אלטונא תק"ה)

אינו מופיע

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גוֹיִם"

סידור האריז"ל זאלקווא תקמ"א

"ושבור עול הגוים"13

"הוא ישבור עולנו"13

סידור האריז"ל של ר' אשר

"ושבור עול הגוים"13

"הוא ישבור עולנו"13

סידור האריז"ל 'קול יעקב' של רי"ק

"וּשְׁבוֹר עוֹל גוֹיִם"

"הוא ישבור עול עכו"ם"14

סידור 'תפלה ישרה' – נוסח ראדוויל15

"וּשְׁבוֹר עֻלֵּנוּ"

אינו מופיע

סידור 'אוצר התפילות'

"וּשְׁבוֹר עוֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלֻיּוֹת"

סידור 'חמדת ישראל' שערך בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש

"וּשְׁבוֹר עוֹל הַגוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל הַגוֹיִם"

ובדקתי גם הרבה הגדות (צילומי) כתבי-יד ודפוסים ישנים [שתח"י] וראיתי שברובם ככולם נאמר בו בברכת המזון "עול גלות"16, ורק במתי מספר נאמר "עול הגוים"17 או "עולנו"18.

והרואה את הרשימה הנ"ל יבחין גם שישנם סידורים – ולדוגמא כל סידורי האריז"ל שבדקתי – שבהם נאמר בתפילת שחרית "עול הגוים" אבל בברכת המזון "עול גלות" או "עולנו"19, ובאם נכון הקביעה הנ"ל ש"עול הגוים" הנו הנוסח המקורי, ונשתנה רק מחמת הצנזורה, למה שינו רק בברכת המזון ולא בשחרית?

אין נוסח מקורי!

והנראה לומר בזה שלאמיתו של דבר אין לתפילות "הרחמן" שבברכת המזון נוסח "מקורי" ו"אמיתי", ואת זה כתב רבינו יהודה ב"ר יקר (חי בסביבות שנת ד'תתק"ס20), רבו של הרמב"ן, ב'פירוש התפלות והברכות' שלו21 בסוף פירושו לברכת המזון: "כאן אומר הרחמן הרחמן כל אחד כרצונו ורצון שאלתו. ואם הוא אורח צריך לברך בעל הבית...", ועל פיו כתב רבינו דוד אבודרהם (חי בסביבות שנת ה'ק) דברים דומים22: "ואומר הרחמן כל אחד ואחד כרצונו וכרצון שאלתו, ואינו חשוב הפסקה בין ברכת המזון לבפה"ג, שהרי תקנו לברך לב[על] ה[בית]. גדולה מזה מצינו בברכת המילה שאומר אלהינו ואלהי אבותינו וכו' אחר שבירך בפה"ג ומפסיק בין ברכה לשתיה"23. הרי לנו שבתקופת הראשונים24 עוד לא היה לברכות "הרחמן" נוסח קבוע וכל אחד היה אומר "כרצונו ורצון שאלתו", ורק מאוחר יותר התפשטו נוסחאות "הרחמן", ששונה גם בין האשכנזים והספרדים. ועפ"ז אין לחפש את הנוסח המקורי של "הרחמן", אלא ניתן לדבר סך-הכל על נוסח שנתפשט יותר ושנתפשט פחות. וגם א"א "להחזיר עטרה ליושנה" לנוסח האמיתי, כי אין נוסח "אמיתי" שתיקנוהו אנשי כנסת הגדולה וכדומה.

"בדבר הסכסוכי דברים... כשבאתי לליטא..."

ע"פ כל הנ"ל אנו רואים שנוסחתו של אדה"ז בברכת המזון "עול הגלות" מקורו טהור, והוא כפי הגירסא שמובא בשם ר' שמואל סופר25.

אמנם אין אנו יודעים מה הם "הסכסוכי דברים" שהיו בענין זה, ולמה זה הכריע לטובת הנוסח "ושבור עול הגלות" כשאדה"ז "באתי לליטא"? האם בליטא היה זה הנוסח הנפוץ, ואדה"ז היה מוכרח לקבל אותו?

דעת כ"ק אדמו"ר זי"ע

בקונטרס 'צדי"ק למלך'26 נתפרסמה מענות כ"ק אדמו"ר זי"ע משנת תשמ"ח אל הרה"ג ברוך נאה, ובו אות ה נאמר: "להערתו בהרחמן בברהמ"ז שצ"ל עול הגוים ולא עול גלות: גם דעתי כן הוא", ונעתק גם ב'שערי הלכה ומנהג'27.

ועל פי זה הדפיסו כן בסידורי 'תהלת ה' החדשים מהדורת קה"ת כפר חב"ד. אבל בסידורי 'תהלת ה' החדשים מהדורת קה"ת נ.י. השאירו בברכת המזון "עול הגוים".

שם הסידור

בשחרית בברכת 'אהבת עולם'

בברכת המזון ב'הרחמן'

סידור עם דא"ח דפוס הראשון (קאפוסט תקע"ו)

"וּשְׁבוֹר עֹל הָעַכּוּם"28

???

ה'צמח צדק' ב'אור התורה' על הסידור (תפילה) עמ' ס

"ושבור עולנו מעל צוארינו"29

---

ה'צמח צדק' ב'אור התורה' על הסידור (תפילה) עמ' קסד

"ושבור עול מעל צוארינו"

---

ה'צמח צדק' ב'אור התורה' שמות ח"א עמ' קעד30

"ושבור עול הגוים מעל צוארינו"

---

סידור 'תורה אור'

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"31

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידור מהרי"ד וסידור עם 'לקוטי תורה'

"וּשְׁבוֹר עֻלֵּנוּ"32

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידור 'אור המאיר' (ד"צ מוילנא תרמ"ד)

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי33

---

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידורי תהלת ה' הישנים

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

סידורי תהלת ה' החדשים מהדורת כפר חב"ד

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל הַגּוֹיִם"

סידורי תהלת ה' החדשים מהדורת קה"ת נ.י.

"וּשְׁבוֹר עֹל הַגּוֹיִם"

"הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת"

בסידורי חסידים שונים:

* סידור 'הרי בשמים', נדפס בשנת "ואל הרי בשמים", חיברו רבי ישעי' מושקאט מפראגא (תלמיד המגיד מקוז'ניץ) ונדפס בחייו. בשחרית נאמר: "עול הגלות", ובברכת המזון: "עולנו".

* סידור 'צלותא דאהרן', נוסח קרלין, בשחרית נאמר: "עול הגוים", ובברכת המזון: "עול גלות".

* 'סידור השלם ע"פ נוסח ומנהגי סקווירא', מכון ספרי תהלה תשס"ה, בשחרית נאמר: "ושבור עלנו ועול הגוים", ובברכת המזון: "עולנו עול הגלות".

* סידור 'חלקת יהושע', נוסח ביאלא, מהדורה שניה משנת תשנ"ח, בשחרית נאמר: "עול הגליות ועול הגוים", ובברכת המזון: "עול הגוים ועול הגליות".


1) ראה מש"כ ב'הערות וביאורים' גליון תתפט עמ' 79 הערה 9.

2) עמ' תקפא-תקפב.

3) ראה מכתבו של הרבי ב'לקוטי שיחות' חלק יח עמ' 448: "בנוגע לברכת כהנים מסופר שאמר [אדמו"ר הזקן] (הל' – בערך) דהי' רוצה להחזירה כו' שתהי' קיום מ"ע זו בכל יום (גם בחול)", וראה גם סיפורי הרז"ש דווארקין ב'שמועות וסיפורים' ח"ב עמ' 42 אות יג ומש"כ הרח"מ פערלאוו ב'לקוטי סיפורים' עמ' עג אות פה, ומה שציין ב'אוצר סיפורי חב"ד' חט"ו עמ' 207. ושם מביאים עוד דבר שקשור לתפילה: "אי איישר חילי הייתי מנהיג לומר שיר השירים במקום לכו נרננה", והרח"מ פרלוב בשם הרש"ג מסביר "הפי' כך שיאמרו שה"ש וגם לכו נרננה" (ולהעיר מ'חסידות מבוארת' חוברת לט עמ' נב הערה 14 שאולי למנהג זו כוונת אדה"ז ב'לקוטי תורה' ברכה צו, א: "ועד"ז הוא ענין כל שיר השירים"), והרב רסקין בסידורו עמ' רמט הערה 14 מסביר: "ואולי הכוונה לגבי פיוט לכה דודי". והר"מ שוסטערמאן בספרו 'מז'לאבין לניו-יארק' עמ' 243 אות נ יש לו נוסחא אחרת, במקום התקנה של ברכת כהנים: "עוד הייתי מתקן שלא לומר להניח (תפילין) בקמ"ץ אלא 'להניח' בפת"ח".

4) ראה מש"כ בספר 'הסידור' עמ' קפד הערה 68, ושם עמ' רסז.

5) במוסף לעיתון 'כפר חב"ד' גליון 1159 עמ' 26.

6) המהדיר, ר"י מונדשיין, מציין שם: "ספק אם הקטע... הוא המשך ישיר לקודמו", שבקטע שלפני זה מסופר ש"כשנדפס ה'תניא' כתב לו אדמו"ר הזקן" לר' משה מז'יטומיר, ה"ה המדפיס הרה"ק ר' משה שפירא מסלאוויטא (ראה שם הערה 22).

7) חלק 'ברכת המזון' עמ' כו הערה 38.

8) 'לוח ארש', מהדורתו, תשס"א, עמ' תנא אות תתפ הערה 60.

9) "ושבור עול הגוים מעל צוארנו ע"ש (ויקרא כו, יג) ואשבור מוטות עולכם".

10) ראה לקמן.

11) חלק זה נדפס "בהעתקת מה"ר נפתלי בן מה"ר זכרי' מנדל", כפי שנדפס בשם 'סדר השלחן' בויניציאה שנת שס"ג, אבל מפורש כותב ר' נפתלי בהקדמתו: "כי אני העתקתי הנקודות והטעמים מסדר ברכת המזון של החסיד השלם... האלוף הח"ר שבתי יצ"ו...", ראה 'מבוא' לחלק 'ברכת המזון' שם.

12) ע"פ "פלוגתות רז"ה ור"ע ור"א ווילנא", בתוך: 'לוח ארש' הנ"ל, עמ' תנא אות תתפ.

13) אינו מנוקד, כמו רוב התפילות בסידור זה.

14) אינו מנוקד. ב'שירותא דצלותא' (דלקמן הערה 25) כותב: "המקובל רי"ק ניסח 'עול הגוים' (בקצת דפוסים של סידורו 'עול עכו"ם', ובלי שום ספק שזאת בגלל מוראו של המבקר, צענזור בלע"ז)", ואינני יודע איפה הוא ראה את הנוסח "עול הגוים", שהרי גם בדפוס הראשון של 'קול יעקב', סלאוויטא תקס"ד, וכן גם בדפוס לעמבערג 1859, נאמר בו "עול עכו"ם".

15) י"א ש"נוסח סדר התפילה, מכל השנה, מסידור 'תפלה ישרה' הנדפס פעם ראשון בראדוויל, והוגה ע"י כבוד הרב הצדיק וכו' מהו' מרדכי מקרמניץ זצללה"ה, ואח"כ נדפס במעזיבוז ע"פ הסכמת הרב הק' [אברהם יהושע העשיל] מאפטא", אודות כ"ז ראה מש"כ בספר 'הסידור' עמ' ערה הערות 451-452, שם עמ' רצא-רצב.

16) הגדת אמשטרדם 1662 [תכ"ב]; הגדת ויניציאה תע"ו; הגדת אופנבך תפ"ב; כת"י הגדת רות-אוקספורד 1753 [תקי"ג]; כת"י הגדת קיצע תק"כ (מתוך ספריית חב"ד); כת"י הגדת באבד, אמשטרדם תקכ"ט; כת"י הגדת פרסבורג תקע"ו, שה'חתם סופר' נתן מתנה לאשתו הרבנית.

17) הגדת מנטובה ש"כ; הגדת אמשטרדם תנ"ה; כת"י הגדת אופנהיים תע"ט.

18) הגדת זולצבאך תקט"ו; הגדת המבורג תקנ"ו; הגדת הנובר תרכ"א.

19) ואציין שאפילו סידור שמתיימר להיות מאד מדויק כמו "הסידור המדוייק איש מצליח" עם הגהותיו ותיקוניו של הרה"ג מאיר מאזוז, נאמר בשחרית: "וּשְׁבוֹר עוֹל הַגּוֹיִם" ובברכת המזון: "יִשְׁבֹּר עוֹל גָּלוּת". על מידת דיוקו האמיתי של הסידור הזה ראה: 'אור ישראל' גליון כה עמ' ריז-רכו; גליון לח עמ' רז-רלז; שם עמ' רלח; גליון לט עמ' רמח-רנב.

20) ראה עליו ב'דברים מאת המהדיר' בראש ח"א של ספרו ובספר "רמב"ן" של הרח"ד שעוועל עמ' מ-מו, ומה שנסמן שם עמ' רמג בערכו.

21) ח"ב עמ' לד.

22) בספרו מהדורת ירושלים תשכ"ג עמ' שכו.

23) והדברים מבוארים כן גם בטור או"ח סוף סי' קפט בנוגע למה ש"נהגו להאריך בברכת הטוב והמטיב הרחמן בכמה גווני", וראה 'לבוש' שם ס"ב ובשו"ע אדה"ז ס"ז שם. וראה בפירוש 'עיון תפלה' בסידור 'אוצר התפלות' מה שהעיר על דברי האבודרהם.

24) גם בסדר התפלה של הרמב"ם, שסופח בסוף ספר אהבה, ישנם רק שני "הרחמן" קצרים.

25) וכבר ציין לזה בסידור 'צלותא דאברהם' בפירוש 'שירותא דצלותא' עמ' תקמד: "בעל סדר השלחן [והכוונה להעתקת ר' נפתלי, הנ"ל הערה 11] מנסח 'עול גלות', ובעקביו הלך הרב...".

הרב רסקין בסידורו עמ' שעח הערה 67 כותב בענין זה: "כמה נוסחאות ישנן בזה, כנראה מיראת הצנזורה", ומציין ל'צלותא דאברהם' הנ"ל, אמנם הרואה יראה שאין הוא תולה את שינויי הנוסחאות האלו בצנזורה.

ב'שירותא דצלותא' שם מציין עוד: "עול גלות – עול הגוים: ראה עמק ברכה כאן", וחיפשתי בספרו זה של אבי השל"ה, ולע"ע לא מצאתי בו כלום הנוגע לעניננו.

26) ח"ז עמ' 232.

27) ח"א עמ' ריב.

28) כ"ה בשחרית לשבת. וצריך לבדוק את הנוסח בשחרית לחול. והסברא אומרת שהמלה "עכו"ם" הרי הוא משינויי הצנזורה במקום המלה "גוים", אבל לא מסתבר שזה יבוא במקום המלה "גלות".

29) ובהערה שם מציין המו"ל: "כ"ה בגוכי"ק... ונראה דהוא מחמת הצענזור".

30) והעירני הרי"י קעללער שמאמר זה נמצא בגוכתי"ק ה'צמח צדק' בביכל באברויסק 82.

31) בהערות המו"ל ל'אור התורה' (שבהערה שלפנ"ז) מציין שבסידור 'תורה אור' נדפס: "ושבור עולנו", ואינני יודע איזה סידור נזדמן לו.

32) ע"פ 'לוח השמטות ותיקונים' לסידורו של הרב רסקין עמ' יג הערה 170.

33) יצא לאור ע"י כ"ק אדמו"ר זי"ע בשנת תש"ג. "סדר ברכות ותפלות הוא בענצ'רל – עם העתק אנגלי – מוגה ומדויק, ולא סדור, ונמצא לע"ע בדפוס" ('אגרות קודש' שלו ח"א עמ' נ ס"ד, חשון תש"ג); "זה עתה יוצא לאור על ידנו 'סדר ברכות ותפלות' בנוסח מדויק והעתקה לאנגלית מנופה" ('אגרות קודש' שם עמ' פג, שבט תש"ג).

שונות
היום יום - כד כסלו*
הרב מיכאל אהרן זליגסון
מגיד שיעור במתיבתא

"היום יום" כד כסלו: "במנחה אין אומרים תחנון". ולכאורה צ"ל מהו הדיוק בזה.

ויש לבאר זה בהקדם: מבואר בשו"ע אדה"ז סי' תצג ס"ה בנידון ערב ל"ג בעומר האם כבר אז מתחיל ענינו דל"ג בעומר וז"ל:

"ומכל מקום אפילו בל"ג עצמו יזהר שלא להסתפר קודם אור היום לפי שאין אומרים אלא מקצת היום ככולו אבל לילה אפילו כולה אינה ככל היום ולא פסקה אבילות עד למחר ביום ולכן אומרים תחנון בתפלת המנחה של ערב ל"ג, ויש מקומות שנוהגין שלא לומר תחנון במנחה של ערב ל"ג לפי שסומכין שבתחילת ליל ל"ג פסקו האבילות ולכן אין אומרים תחנון במנחה שלפניו כמו שאין אומרים במנחה שלפני שאר הימים שאין אומרים בהם תחנון שלילם כיומם ולפי מנהגם מותרים ג"כ להסתפר ולישא בליל ל"ג (שלפי דבריהם אין נוהגין אבילות אלא ל"ב יום)".

ועפ"ז אפשר לומר שכמו"כ הוא בנוגע להנ"ל [העתקת מנהג הנ"ל] שקס"ד מעיקרא הוא שתוכן ענינו דחנוכה התחיל בכ"ה בכסלו שאז הי' יום המנוחה "חנו-כה", וכן הנס דשמן התחיל בכ"ה בכסלו וא"כ לכאורה אין סברא לשלול אמירת תחנון, אעפ"כ למסקנא [בדוגמא להנ"ל] מכיון שכבר מתחילים בהדלקת הנרות מבערב, זמן השקיעה, זמן המנחה (להעיר משקו"ט בשו"ת שאג"א בנוגע קביעות זמן המנחה), וא"כ שפיר מתחיל כבר מזמן המנחה שלילת אמירת תחנון.

ולכאורה הי' אפ"ל שביום כ"ד בכסלו הי' כבר ענין נצחון המלחמה (ראה תו"א ס"פ וישב) וא"כ זה לבד כבר מתאים לשלול אמירת תחנון. אבל בעצם אין יכולים לומר כך, דהנה כשמעיינים במגילת אסתר רואים שבעת ההיא, הנה הנצחון הי' בי"ג באדר "ונוח בו בארבעה עשר" (אסתר ט, יז). וא"כ נמצא שהחג מוסב על יום המנוחה (ולא יום הנצחון). לכן י"ל כנ"ל מיוסד על שו"ע אדה"ז.

ועפ"ז צ"ל מהו החידוש ב"היום יום", מכיון שאדה"ז העתיק כבר מנהג זה דשלילת אמירת תחנון בערב חנוכה - בסידור שלו (לפני "למנצח")?

ויש לומר בהקדם שמצינו כמה מנהגים ב"היום יום", שלכאורה נמצאים הם בסידור אדה"ז ואעפ"כ מעתיקם הרבי ב"היום יום".

ויש לבאר זה בהקדם מ"ש הרבי בנוגע למנהגם של מונקאטש, דרכי חיים ושלום. וידוע היאך שהמונקאטש אחז בשיטת אדה"ז בענינים שונים [וכן יחסי רבותינו נשיאנו אליו ולמנהגים שלו, כדמוכח גם מספר המנהגים ובשיחות קדש].

במה דברים אמורים בנוגע לשו"ע אדה"ז, אבל בנוגע לסידור אדה"ז, נחשב זה אצלו לנוסח (ולא ל"בתראי" לגבי השו"ע] ולכן ישנם שינויים בין שיטתו וסידור אדה"ז. וכששמים לב, רואים שכמה ענינים שהרבי העתיק בהיום יום" הם הן הענינים שהם לפעמים שינויים בין שו"ע והסידור שבזה רואים בס' דרכי חיים ושלום, שאוחז רק בשיטת אדה"ז בשו"ע שלו.

בנוגע לאמירת תחנון בערב חנוכה מצינו בספר דרכי חיים ושלום סי' קצא:"לא אמר תחנון בערב חנוכה וגם יום שלאחר חנוכה בחצע"ג (שם): כיון שהוא מדרבנן וקיי"ל דרבנן צריך חיזוק יותר משל תורה".

עפ"ז מתבהר הדיוק של הרבי "במנחה אין אומרים תחנון" [שזהו ע"פ המבואר בסידור אדה"ז דוקא] וזה כולל גם שלילת השיטה שלא לומר תחנון בשחרית.

ועפ"ז נמצא אגב היאך שבדיוקי העתקת מנהגים אלו ב"היום יום" הרי מדגיש הרבי החביבות לשיטת אדה"ז בסידור ["נפיק מפומא דרב כהנא"] שנחשב כבתראי לפסקי דינים.


*) לע"נ אמי מורתי האשה החשובה מרת הינדא רחל בת הרב יצחק מאיר הכהן שו"ב ע"ה, ליום היא"צ, ג' טבת. תנצב"ה.

שונות
תיקון טעות
הרב אהרן חיטריק
חבר מערכת 'אוצר החסידים'

בלקו"ש פרשיות לפ' ויצא, הדפיסו בסוף כל כרך, חומש עם רש"י וכנראה שלא דייקו איזה נוסח רש"י שהדפיסו, ולדוגמא: ויצא כח, י בפירוש השני: "ויצא יעקב מבאר שבע": הנה ברוב הדפוסים מעתיקים רק תיבת "ויצא", וגם פי' רש"י הוא על תי' "ויצא", למה נכתב ויצא ולא וילך.

וכן בכמה פסוקים שכ"ק מדייק שיש שם טעות ברש"י, לא תיקנו ואפילו לא העירו שבלקו"ש יש הערה וכו'.

שונות
מתי התחילו לקרוא לכ"ק אדה"א בשם "האמצעי"
הרב אהרן חיטריק
חבר מערכת 'אוצר החסידים'

חיפשתי בהרבה מקומות ולא מצאתי מקור ראשון, בכתבי יד ממאמרי כ"ק אדה"א שנכתבו בזמן הצמח צדק בדרך כלל לא כתבו ממי המאמר, או שכתבו "מאדמו"ר ד"ב ע"א", וכדומה.

כ"ק הצ"צ מציין "מו"ח הרב ז"ל", כ"ק מהר"ש מציין "אאזמו"ר". רק בד"ה פתח אליהו תרנ"ח מציין "בכתבי כ"ק אדמו"ר האמצעי".

האם יש מקור מוקדם יותר.

שונות
מצות נר חנוכה לבנות הלומדות בסמינר
הרב איסר זלמן ווייסברג
טורונטו, קנדה

שמעתי שבסמינר גדול וחשוב בארה"ק הנה התלמידות הלומדות שם מחו"ל מקיימין מצות נר חנוכה באופן זה: מנהל הסמינר מזמינם לדירתו הפרטית ומברך לפניהן ונותן להם כזית מזונות ושוב נפטרין לדירתן הפרטית.

ולדעתי פשוט שאין מקיימין באופן זה מצות נר חנוכה. דהרי אפילו אם היו אוכלות סעודה שלימה שם מפורש בט"ז ומג"א סי' תרעז דכשהולכין לישון בביתם אין להם דין אכסנאי, וכ"ש בכזית מזונות. ועוד הרי אפי' אם הי' להם דין אכסנאי ואפי' אם הי' המנהל מקנה להם בדרכי הקנין (כמש"כ בשעה"צ סק"ט), הרי בפשטות צריך שוה פרוטה לכל אחת ואחת, וכמובן שאין שווה פרוטה בשמן ופתילות עבור כשבעים בנות. ואפי' אם הי' להם דין אכסנאי הרי כשיש פתח פתוח לעצמו חייב להדליק בעצמו כמפורש בשו"ע (וכבנידון דידן שהבנות יש להם דירות בפ"ע). ואפי' אם נמציא איזה סברא מחודשת להחשיבם כאכסנאי סו"ס הר"ז בדיעבד שבדיעבד, והרי נהגו כל ישראל לקיים מצוה זו באופן דמהדרין מן המהדרין, ואיך נקבל שבנותינו יקייימו מצוה זו בדיעבד וע"י הדחק.

ושאלתי את מו"ח הרר"ד שחט מרא דאתרא של אנ"ש דפה, ואמר דפשיטא לי' דלא מקיימין באופן הנ"ל מצות נר חנוכה כלל וכלל.

שונות
תפילה בשבת ויו"ט אצל קברי צדיקים [גליון]
הרב יהודה ליב גראנער
מזכיר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

בהמשך להנדפס בגליון העבר עמ' 89 בנושא תפלה על קברי צדיקים בשבת ויו"ט.

להעיר מס' נטעי גבריאל הל' אבלות כרך ב' עמ' תרה הערה ג': בס' שער רוח הקודש הרח"ו וז"ל: "בשבתות ויו"ט ור"ח לא תשתטח כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם מושגות וכו' ואפילו בחוה"מ תוכל להתפלל עליהם אבל לא תייחד יחודים" וכו'. והכוונה שבשבת ויו"ט וכו' לא תשתטח כו' אבל להתפלל עליהם יכול בכל הזמנים, וכמוש"כ הרח"ו בשער הגלגולים דפעם א' שלחני האריז"ל על קברי צדיקים בחוה"מ להתפלל עליהם אבל לא נשתטחתי.

וכ"ה בדעת תורה סי' תתקפא, וכ"כ בגשר החיים פכ"ט. ובלקט הקמח החדש כתב דמותר להתפלל על הקבר בשבת ויו"ט ועיקר הקפידא היא רק להשתטח על הקבר.

להגהת הרבי בלוח כולל חב"ד: שלא יטעו שמבקרים בבית הקברות - בכדי שלא תהי' סתירה לדברי הרח"ו וכו' הנ"ל, שבשבת ויו"ט מותרים להתפלל על קברי צדיקים, ז"א שמותר לבקר אז בבית החיים, ועד"ז להוראת הרבי הרש"ב להתפלל בשבת ויו"ט ע"י האוהל בהאדיץ, ובכדי להגיע להאהל היו צריכים לבקר בבית החיים, י"ל שכוונת הרבי היא שלא יטעו להשתטח וכו', שעד"ז מדובר בלוח שם1.


1) ואף שלכאורה צ"ל למה כתב הרבי "שמבקרים" ולא כתב שמשתטחים, אבל מאידך גיסא, אי אפשר לומר שהרבי יחלוק על דברי הרח"ו ואדמו"ר הרש"ב, שמתירים ביקור בבית החיים בשבת ויו"ט, ובפרט עפ"י דברי הרבי שצריכים להשתדל ש"לא לאפושי מחלוקת", אפילו אם הביאור הוא דוחק קצת, י"ל כנ"ל.

לדוגמא: בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סימן סח שם מאריך בגודל חשיבות ההשתטחות על קברי צדיקים ואופן וסדר ההשתטחות, מיוסד על, כו"כ מאמרי חז"ל, זוה"ק וכו'. בין הדברים מביא דברי המהרי"ל שלכאורה דבריו סותרים למאמרי חז"ל וזוה"ק הנ"ל, ומיישב דבריו שלא יהיו בסתירה להנ"ל, וכותב: כן יש לדחוק [הדגשה מהכותב] הפירוש בגמ' כדי ליישב דברי המהרי"ל.

ב) עפ"י דברי הרח"ו ושאר הפוסקים הנ"ל - מתברר שכן נהגו להתפלל בשבת ויו"ט וכן על קברי צדיקים, ומנהג ישראל תורה הוא.

שונות
טעם ההשמטות בברכת המזון [גליון]
הרב יוסף יצחק לו
שליח כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, אטלנטה ג'ורג'יה

בגליון העבר דן הרב השליח ב.א. בנוגע לפסוקי נער הייתי גו' ה' עוז לעמו יתן גו', שכמה מאחינו בנ"י נוהגין לאומרם בסוף ברכת המזון, ומבקש ביאור לזה שאדה"ז השמיט אותם. וראה מה שיפה תירץ בנוגע לפסוק ה' עוז, שמכיון שכבר אומרים עושה שלום, ה"ז מיותר להזכיר גם ה' יברך את עמו בשלום.

והנראה לפענ"ד שאפשר לבאר בפשטות השמטת הפסוק נער הייתי: דהנה כשמתבוננים בפסוקים בסיום ברהמ"ז רואים במוחש שמופיעים בסדר מסוים ומדויק, דבתחילה אנו אומרים "יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו", היינו שאלו שהם יראים את ה' ("ליראיו") אין להם מחסור, שמקבלים מה שצריכים ולא חסר להם כלום, ואח"כ אנו אומרים "כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב", היינו שגם בע"ח חזקים ככפירים רעבים לפעמים, אבל "דורשי ה'" לא יחסרו כל טוב. ולכאורה י"ל, ש"דורשי ה'" הם אלו שלא רק יראים את ה', כבפסוק הראשון, אלא עומדים בדרגא ד"עשה טוב" (כפי שממשיך שם בתהלים מזמור לד), והם אלו "דורשי ה'" שעליהם אומר הפסוק אשר לא רק ש"אין מחסור" אצלם, אלא "לא יחסרו כל טוב".

ולאח"ז מתחיל בזה ענין חדש, דלאחרי הברכה וההודאה בסיום ברכת הזמון על כך שיראי ה' ודורשי ה' מקבלים מה שצריכים, ואין להם מחסור, הנה כאן באה ההודאה לה' על שאר הבריאה, על מה שהקב"ה בטובו מפרנס כל העולם כולו, ולכן מתחילים "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", דזה שהקב"ה משפיע לכל הבריאה הוא מצד חסדו, ובבקשה זו אומרים ג"כ הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". ובסיום כ"ז מזכירים ומעודדים כאו"א מבנ"י אשר "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והי' ה' מבטחו", היינו דגם מי שח"ו חסר משהו, הנה ע"ז ישנה ברכה מיוחדת דע"י התגברות הבטחון בה' ("ברוך הגבר", גבר מלשון התגברות), לא יחסר כלום.

ובאמת, אם כנים הדברים הנ"ל, מה מקום יש לחזור עוה"פ "נער הייתי גו' ולא ראיתי צדיק נעזב", הלא כבר הזכרנו לפנ"ז הברכה על אלו ש"יראו את ה'" וגם אלו שהם "דורשי ה'", ואפילו אלו שעדיין לא הגיעו לדרגות הנ"ל. ואדרבה, לכאורה נראה שבזה אפ"ל הפתגם כל המוסיף גורע.

וכפי גודל הדיוק הנפלא בנוסח אדה"ז נבין בפשטות למה משמיט את שני הפסוקים בסיום ברהמ"ז.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות