E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
גי תמוז - ש"פ קרח - תשס"ו
הלכה ומנהג
לילך ארבע אמות בגילוי הראש
הרב שמואל הלוי לוין
ירושלים עיה"ק

א. קידושין לא, א: "אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה שנאמר מלא כל הארץ כבודו, רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה", ובשבת קיח, ב: "אמר רב הונא בריה דרב יהושע תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש", וכן הוא בזוהר פרשת בלק: "לא ילך ארבע אמות בגילוי הראש משום שאור השכינה למעלה מראשו וממשיך לו חיים ועל זה נאמר ושמן על ראשך לא יחסר".

אילו הן מארי דהאי דינא, ויש לעיין האם דין זה הוא מדינא או רק מצד מידת חסידות. לכאורה מקום לשתיים כאן להתגדר. מחד לכאורה הלשון לא מסגי ארבע אמות משמע שאין לילך ארבע אמות ולאו לחסיד קאתי, ולאידך אין הלשון אסור כדין קומה זקופה, ויתירה מזו הלשון בש"ס שבת הוא 'תיתי לי' ופירש רש"י שם "ישולם שכרי", ולא יתכן שעל מצווה שהיא חיוב יבקש שכר, אלא ודאי הוא מדין חסידות. (עיין תוספות בכורות ב, א שלשון 'תיתי לי' הוא מידת חסידות). א"כ יש להכריע האם דין הוא, או דמידת חסידות היא וחסידים וצנועין ילכו בה.

ב. והנה מצינו בכמה מקומות בש"ס דדנים בעניין כיסוי ראש, ובעיון קצר בפוסקים שוב ניתן יהיה לפלס בהם שתי שבילין לענ"ד כדלקמן:

בגמ' שבת קנו, ב "אימיה דרב נחמן בר"י אמרי ליה כלדאי (חוזים בכוכבים) בריך גנבא הוה לא שבקתיה גילוי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי הוה לך אימתא דשמיא". ע"כ לעניננו. וב' כיתות ילכו בה, כת הא': משמע שכל ענין כיסוי ראש הוא להגן על איסור א"כ בוודאי דלשאר עלמא אין בו אלא מידת חסידות. אך כת ב', עיין מהרש"א בחידושי אגדות שם : "ונפשו בשאלתו מה חידוש איתא הרי כבר אמרנו בפרק קמא דקידושין לא מסגי ד' אמות בגילוי ראש, אלא הוא מסיק דאימיה דרנב"י דקדקה לכסות ראשו טפי שיהיה לו כובד ראש ביותר משום יראה שלא יהיה גנב . . אלא דאית לן למימר דאימיה דרנב"י הוסיפה לכסות ראשו בגלימא כדי שיהיה לו כובד ראש טפי משום הך יראה דא"ל כדלאי". ע"כ. א"כ תחזינה עיננו מישרים דלאו אכיסוי ראש קאזיל הך עובדא דאימיה דרנב"י, אלא על סודר שהיו שנים על הכיסוי ראש (שהוא מדינא) כדי שיהיה לו כובד ראש.

המהרש"א מחדש בין דבריו שזהו אב לעוד איזהו מקומן בש"ס שלא קאי על הכיסוי החייב מדינא, והם פסחים דף קיא ובקידושין דף ח, בפסחים שם איתא דסודריה דמר כי צורבא דרבנן, דמשמע לכאורה (כך מבינים רבים וטובים כדלהלן) דכל עניין כיסוי ראש הוא דין לצדיקים וצורבא דרבנן, ועל זה רומז המהרש"א דגם כאן הפירוש דקאי כל סודר שרבנן שמים על הכיסוי ראש (דכ"ע מחוייבים) כדי שיהיה להם כובד ראש, וזה הפירוש בקידושין דף ח דגברא רבה מבעי ליה סודרא ארישא אבל כו"ע לא, גם כאן הדרך סלולה לב' דרכים, וכן הוא בקידושין לג; כט.

ג. ולפלא הוא שכשמעיינים בגדולי הפוסקים רואים שכולם נתנו מקום לב' אופנים להבינם ונחלקו האחרונים בהבנתם זה לכאן וזה לכאן, ממש כמו בלשון הגמרא. וכדלהלן:

כתב הטור בסי' ב: "ויקום וילך בכפיפת קומה כדאיתא בפרק קמא דקידושין אמר ריב"ל אסור לילך בקומה זקופה שנאמר מלא כל הארץ כבוד, ויכסה ראשו כדאיתא נמי התם רב הונא לא אזיל ד' אמות בגילוי ראש, אמר שכינה למעלה מראשי".

ונחלקו גדולי האחרונים בהבנת דברי הטור. הב"ח רוצה לדייק יפה מדברי הטור שאין כלל איסור והכל ממידת חסידות ,על ראשון ראשון. הב"ח שואל ג' שאלות: א. היה לטור להביא קודם דין כיסוי ראש, ולאחרי זה, כשכבר יש לו כיסוי ראש ויכול ללכת, יש לומר לו איך ובאיזה אופן לילך "יקום וילך בכפיפת קומה". ב. איכא למידק דבההיא דריב"ל דאסור להלך בקומה זקופה השמיט הטור ארבע אמות, והשתא בההיא דרב הונה הו"ל ג"כ להשמיט ד' אמות. ג. בדין קומה זקופה הדין הוא בלשון "אסור" אך בדין כיסוי הראש הלשון הוא "לא ילך". ומזה מסיק הב"ח שאין איסור כלל ללכת בגילוי ראש ואין זה אלא ממידת חסידות, ולכן לא כתוב בלשון איסור, ולכן כתוב ארבע אמות, כי כל המידת חסידות יכולה להיות רק על מה שכתוב בגמרא ופחות מארבע אין זה אפי' מידת חסידות, כדין בית מרחץ, ולכן הביא את זה בדין אחרי קומה זקופה לומר שאין איסור כלל לשבת בגילוי הראש ורק מידת חסידות לא לילך ארבע ורק ארבע אמות. (ואח"כ מסיק הב"ח לשיטת רבינו יונה והמורה שמידת חסידות יש גם על פחות מד' כי לא הזכירו כלל ד' אמות, עכ"פ הכול מידת חסידות ולא מדינא).

אך יש כמה שמדקדקים מלשון הטור 'ויכסה ראשו' משמע ברור שזהו דין, (היו שדייקו שמזה שבש"ע הב"י לא כתב ויכסה ראשו, אלא לא ילך משמע שזה לא דין, אבל כאן שהטור כן כתב ויכסה ראשו לכאורה יש לומר שברור שזה דין). וכצד זה פסקו כמה מהפוסקים, כדלהלן.

ד. ושוב הטור להלן בסימן ח כתב וז"ל: "ומחזיר ב' ציציות לפניו וב' ציציות לאחריו שיהא מסובב במצוות, ומכסה ראשו שלא יהא בגילוי הראש".

ונחלקו מרן הב"י והרמ"א בד"מ, בפירוש דברי הטור. הב"י כותב על אתר וז"ל: "ונראה כדי שלא יהא בגילוי הראש לגמרי שאין זה מענין מצות ציצית ועוד דהיאך הלך לעשות צרכיו וליטול ידיו בגילוי הראש, אלא היינו לומר שאע"פ שראשו מכוסה דרך צנועין להטיל סודר או טלית על ראשם . . שכיסוי זה מכניע את לב האדם ומביאו לידי יראת שמים . . צריך שיכסה ראשו בטליתו כדי שלא יהיה בגילוי ראש מסודר או טלית שדרך ליתן על כסוי התחתון שבראש, ואפשר דה"ק יכסה ראשו בעניין שלא יהא בגילוי ראש מטלית של מצווה שצריך שיכסה ראשו בציצית לקיים מצוות ציצית מן המובחר".

אך בדרכי משה להרמ"א כתב להדיא: "ואף כי מצווה לשמוע אל דברי ב"י בפרושו מ"מ נ"ל שמ"ש הטור 'ומכסה ראשו כדי שלא בגילוי הראש' הוא כפשוטו, כי בלא ציצית אין איסור לילך בגילוי הראש רק מדת חסידות . . ולכן כתב דבשעת עטיפת ציצית צריך לכסות ראשו". ע"כ. הנה לך שני מלכים בכתר אחד.

ה. והטור בסי' צא בהלכות תפילה כתב: וז"ל: "ויכסה ראשו, וכתב הרמב"ם ז"ל לא יעמוד בתפילה . . ולא בראש מגולה". ע"כ לצורך. משמע לכאורה שהחיוב הוא דווקא בזמן התפילה ולא כל היום, (והמג"א סותר עצמו מסי' ב לסי' צא, עיין שו"ת אגרו"מ או"ח בתחילתו).

וכן כתב הב"י (שם) שמה שכתוב בסי' ב הרי זה ממידת חסידות, ובלשונו: "ומ"ש שכתב רבינו ויכסה ראשו כתב הכלבו . . כי מה שאמרו בשבת קיח "תיתי לי דלא סגינא ד"א בגילוי הראש" ר"ל שזו מדת חסידות". ע"כ לצורך. אך יוצא לכאורה שהוא סותר את עצמו שבסי' ח כתב שזהו מדינא, אך ראיתי בשו"ת 'יחוה דעת' שכתב שבאמת בסימן צא זה משנה אחרונה של הב"י וזוהי דעתו שזהו ממידת חסידות. ועיין בארוכה בספר 'מחזיק ברכה' לרב חיד"א שכך סובר לכאורה בדברי מר"ן הב"י, אך ראה בשו"ת 'שמש ומגן' שפורך זאת מכל וכל ומוכיח טובא שזה מדינא ממש, ואמנם החיד"א חולק, אך הוא לומד ברור בדעת מר"ן שזה לדינא, ואנן קיימ"ל כדעת מר"ן דכוותיה קי"ל. עיי"ש או"ח בסי' טז.

ומה שהקשינו לשאול דמשמע בסימן צא שזה דין בתפילה ולא כולא יומא, הנה הפרי מגדים עצמו בסי' ב ובסי' צא ענה ב' תירוצים וז"ל: "וי"ל פחות מד' אמות ביתו סמוך לבית הכנסת או יסיר כובע בבית הכנסת. גם י"ל מניח ידו על ראשו מותר ולבית הכנסת אסור", ע"כ לצורך. כלומר שבסי' צא מדובר שבית הכנסת קרוב לביתו פחות מד' אמות ופחות מד' אמות אין איסור ולכן אומרים לו תכסה את ראשך. ואני הקטן אומר שאפשר לאוקמי כמו בסימן ח. שהפירוש יכסה ראשו היינו שלא יהא בגילוי ראש מסודר או טלית שדרך ליתן על כיסוי התחתון, ופשוט וקל הוא.

ונראה שאין הכרעה החלטית בשיטת הב"י גם לא בשו"ע ונחלקו האחרונים ואחרוני האחרונים ולכולם מקום בדברי הב"י כמ"ש לעיל.

ו. ובתשובות רש"ל סי' עב הביא ראיה ממדרש שזהו ממידת חסידות דאיתמר בי מדרשא (עיין בטור ריש סי' סא). "א"ר ברכיה מלך בשר ודם משגר פרוטגמא שלו למדינא מה הם עושים כל בני המדינה עומדים על רגליהם ופורעין את ראשיהם וקוראין אותו באימה ביראה ברתת ובזיע, אבל הקב"ה ית' שמו אומר לישראל קראו ק"ש פרוטגמא דידי הרי לא הטרחתי עליכם לקרוא ק"ש לא עומדים ולא פרועי ראש, מכאן שאין חיוב לכסות ראשו", אך גם ראיה זו ניתן לדחות, ובשתיים: הצ"צ בפסקי דינים שלו או"ח הלכות הנהגת אדם בבוקר, בס"ק ג הביא מדרש זה ופורך אותו וז"ל: "וי"ל דהנה פב"ת דמ"ק דף כד. פריעת ראש לאבל בשבת חובה, ולשמואל היינו דצריך לגלות חוטמו ושפמו וזקנו שהיה מכוסה בימי אבלו, זה נק' פריעת ראש, אבל עכ"ז נשאר כיסוי ראש הראש". ע"כ. ועוד פרך יפה בשו"ת שמש ומגן, שהרי שם במדרש סמוך ונראה ממש ויקרא רבא פי' ז"ך אמרו לא הטרחתי עליכם אלא אמרתי אליכם להתייגע בהרים להביא קרבן מאלו שאינן ברשותך, הרי דהגם דקאמר לא הטרחתי איסורא איכא. (עיין שמש ומגן להגר"ש משאש או"ח סי' נט).

וכן לאידך יש מוכיחים מהא דאיתא בגמרא וכך פסק הרמב"ם בהלכות הבוקר דכי פריס על רישיה יאמר ברכת עוטר ישראל בתפארה וכך נפסק בטור סימן מו על אף שיש כבר ברכת מלביש ערומים. משמע שזהו דין. אך שם בב"י כבר אמר שזהו גם לדעת אלו האומרים שזהו ממידת חסידות "ולפי שישראל הם המצווים בכך כדי שיהא מורא שמים עליהם אנו מברכים עוטר ישראל כלומר דרך מעלה ציונו בכך". ע"כ. עיין גם צ"צ דלעיל.

הרב גנצפריד פסק בקיצור שו"ע בסי' ב כהצ"צ וכתב אסור לילך בגילוי ראש לשון איסור ועוד חזון לשיטתו הוא.

ז. ונראה לסיכום שלא הוחלט ברור, זה לכאן וזה לכאן ואחרוני הפוסקים כ"א כפי הבנתו פסק כאחד מהצדדים, מהבולטים ביותר נראה שזוהי מחלוקת הצ"צ והגר"א האם כיסוי ראש הוא מדין או לפנים משורתו. הצ"צ בפיסקי דינים או"ח בתחילתו פוסק שזהו דין על מה דאיתא בטור ויכסה ראשו אומר הצ"צ לישב זמן בגילוי הראש י"ל אסור מדינא, וכן ההוא דאיתא במחבר ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש, אומר הצ"צ משמע דאיסור הוא , ושם מבאר באריכות איך כל הראיות שנראים לאיפכא לא קשה מידי, אך הגר"א בסי' צא כותב וז"ל: "ובס"ק ז כותב הצ"צ: "והגר"א ס' ח סק"ו חלק על הב"י (שהצ"צ הבין שסובר שדעת הב"י זהו לאיסורא) ולע"ד אין שום ראיה משם". ע"כ לצורכנו.

וצריך להמתיק טובא אמאי זה ברר לו כצד זה וזה כצד זה.

ח. ולהמתיק מחלוקתתם נראה לי לתלות שיטתם בנושא הכי יסודי בדת ישראל בקשר לשכינה למעלה מראשי שזהו טעמא דמילתא כמובא בגמרא הנ"ל היות ומלא כל הארץ כבודו א"כ שכינה למעלה מראשי ולכן אל ילך בגילוי הראש, והשאלה עד כמה מלא כל הארץ מכבודו ית' ועד כמה הוא באמת למעלה בראשי עד שזה יהיה מדינא, או שזהו רק מדין חסידות, והאמת שעניין זה הוא מחלוקת המחלוקות בין תורת החסידות למתנגדיה כידוע, זה לכאן וזה לכאן ושניהם על פסוק זה מלא כל הארץ כבודו דנו, הגר"א על הפסוק בישעיה ו' פסוק ג' כמו והארץ האירה מכבודו "שאין בארץ התפשטות כמו למעלה . . לכן שם אד' בארץ והויה בשמים ממעל..." ע"כ. מובן פשוט שאין השכינה עצמה נמצאת למטה רק התפשטותה, אך שיטת הבעש"ט ורבותינו נשיאי חב"ד שהקב"ה עצמו נמצא בכל מקום בעולם ואין להאריך בדברים הנודעים, עכ"פ אולי הגר"א לשיטתו שאם השכינה פה בארץ לכן האי טעמא דשכינה למעלה מראשי היא מחייבת כיסוי ראש רק מדין חסידות, אך הצ"צ שסובר כשיטת הבעש"ט ששכינה בארץ ממש לכן שכינה למעלה מראשי בא כפשוטו וחייב בכסוי הראש מדינא. ויש להאריך לפי זה פרטי הדינים.

ט. אך צריך לעיין טובא כמה עניינים ובקיצור (ההמשך יבוא בעז"ה).

א. מהי שיטת אדמו"ר הזקן בזה, ובשתיים א. החילוק בין מהדו"ב למהדו"ת נראה שאדמו"ז התחרט ויש לעיין מהי שיטתו.

ב. נראה בהשקפה ראשונה ששיטת אדמו"ר הזקן שדין כיסוי ראש ממידת חסידות היא לפחות בפחות מד' אמות א"כ מה שאמרנו לעיל קשה שאדמו"ר הזקן לא ימשך בעניין עיקרי זה כשיטת הבעש"ט (אם בזה תלוי המחלוקת)

ג. אם באמת אדמו"ר הזקן סובר שזה מדין חסידות א"כ יוצא שחולק על פסקו של הצ"צ ויש לעיין למה אף אחד לא מעיר זאת (לעיל הובא מכתב מהרבי שקשר לצ"צ ביחס לסימן מט' בשו"ע )

ד. שיטת אדמוה"ז מוכחת לכאורה מדבריו באו"ח סימן מו ס"ב וז"ל: "...ולמה הוזכרו שם ישראל בב' ברכות אלו ולא באחרות לפי שהחגור והכובע בישראל . . והכובע שלא יהא בגילוי הראש, ואף שאין איסור בזה מן הדין מ"מ מדת צניעות וקדושה הוא שעי"כ ממשיך מורא שמים על ראשו" וכו' מכאן לכאורה פשוט דעתו אף שדין זה מובא במחבר וניתן לפרשו באו"א (כדלקמן) ויש לעיין האם זה סותר את שיטת הצ"צ, נראה לי ששאלה זו שואל הרבי באחד ממכתביו, יש לחפש ועוד חזון.

ולי נראה אולי שאין פה מחלוקת כלל והכל לשיטתם ועוד חזון למועד ללבן כל זה בקובץ הבא ברצות ה'.

י. וצ"ל הסתירה לכאורה עם דברי רבינו הזקן, ואף אחד גם לא הצ"צ לא מזכיר זאת

גם צ"ל מה ולמה כל אחד נקט כצד אחד משניהם, במה תלוי מחלוקתתם.

להביא שבעצם הצ"צ מחדש שד' אמות זה פירוש אחר לגמרי להביא כעין ראיה לפירוש הב"ח לדברי רבינו יונה בספר היראה לשאול למה לא מביא שחולק הצ"צ על אדמוה"ז חייבים לומר שאומר כאדמו"ר הזקן ואולי זה הפירוש בדברי אדמו"ר הזקן.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות