E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ג' תמוז - תשס"ט
רשימות
נגיעה בטלית במקום סוף הקריאה [גליון]
הרב לוי הלוי פישער
נו"נ בישיבת תו"ת ליובאוויטש דמוריסטאון

בנוגע למה שכתבתי (בגליון תתקעט - עמ' 12; תתקפ - עמ' 15) אודות המנהג המובא ברשימת ביומן (בעמ' קסד) לנגוע גם בסוף מקום הקריאה, שעי"ז לא יטעה וכו'. העירני חכ"א דאע"ג דברוב המקרים יועיל מנהגינו לזה[1], אבל עדיין יש אפשרות לטעות[2], וכשטועה לאחרי שנגע גם בסוף מקום הקריאה, אולי י"ל דגרע יותר.

דהנה כ' בשערי אפרים (שער ד' סי"ז): "והעולם נוהגים שאם הטעות היה באותו העמוד .. למעלה ממקום שיש לו לקרות או למטה מזה, א"צ לחזור ולברך .. דעתו .. על אותו עמוד שהראו לו, ואף שאינו מכוון על מקום הקריאה ממש, ומזה יצא מה שנוהגין להעביר עם הטלית על אורך מקצת היריעה באותו מקום שמראין לו . . לפי שבזה מגלה דעתו שחביב עליו לקרות מכל הכתוב כאן".

וא"כ למנהגינו שנוגעים גם בסוף, אולי י"ל דבזה מגלה דעתו דמברך רק על פסוקים אלו, ובזה שולל האפשרות שהברכה תחול על פסוקים אחרים (אפי' באותו העמוד) די"ל דהוי ע"ד "כוונה הפכית" [ובפוסקים מדמים שאלה זו לדין ברכה"נ והרי אם בירך על פרי שבידו, ונתכוין בפי' שאינו מוציא פרי אחר, פשוט שהברכה לא חלה על הפרי השני אפי' כשמונח לפניו].

ואף שלכ' אפשר לטעון גם למנהג העולם (שנוגעין רק בתחלה) דכשמקום הקריאה הוא באותו עמוד למעלה ממקום שנגע דלכ' יצטרך לברך עוה"פ, דגילה דעתו דמברך רק על הפסוקים שלאח"ז? אבל יש לחלק בקלות: דכשנוגע רק במקום אחד י"ל דהברכה חל על כל אותו העמוד (אע"פ שנתכוון לסמן מקום תחלת הקריאה) וכש"כ כשמעביר טליתו על אורך היריעה די"ל דזהו גילוי דעת על כל העמוד אבל כשמדייקים לנגוע בתחלה בסוף ובסוף, י"ל דבזה שולל הפסוקים שלפניו ושלאחריו, וצ"ע.


[1]) בחנוכה: בעליית לוי כשמראה רק התחלה ("פר אחד") אפשר לטעות, משא"כ כשמראה גם הסוף. בימים הראשונים דחה"ס: ברביעי וחמישי. בשבת חוה"מ: בעליית לוי אפשר להראות בטעות על תחלת רביעי, משא"כ כשמראה הסוף. ביום א' דחוהמ"פ (קדש לי): בעליית לוי אם יטעה ויראה על התחלת שלישי, יתפוס א"ע [ולאידך כשעומד בשלישי ויראה על לוי (אע"פ דאפשר לטעות בזה בקלות, דאין בזה מרחק גדול כ"כ) אבל הרי הפרשה שצריך לקרות כלול בזה ג"כ].

בשש"פ: ברביעי, לא יטעה להראות חמישי. א' דחה"ש: שלישי ורביעי.

ובקריה"ת דיום ב' וה' - בראשית: שני ושלישי. תולדות: בתחלתו. וארא: שלישי. תשא: בתחלתו. בהעלותך: בתחלתו. חוקת: שני ושלישי. פינחס: בתחלתו. תצא: בתחלתו.

ובקריה"ת דש"ק בבוקר - מקץ: שלישי ורביעי. תרומה: כמעט בכל העליות. תצוה, ויקהל, פקודי: בכ"מ. אמור: משני ואילך (בכל העליות). בהר: רביעי וששי. במדבר, נשא, קרח: בכ"מ. בלק: שני ושלישי. מסעי: בכ"מ. דברים: חמישי ושישי.

[2]) בקריה"ת דימים ראשונים דחה"ס בכהן ובפרט כשחל יום הראשון דחה"ס בש"ק דאז בעליית לוי אפשר בקלות לטעות ולהראות על רביעי אפי' לפי מנהגינו דמראין בתחלה ובסוף.

Download PDF
תוכן הענינים
תשובה לכ"ק אדמו"ר הצ"צ
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות