בלקוטי תורה פ' תצא בד"ה וגלחה את ראשה ועשתה את צפרני' כותב וצפרנים הן מותרי מדות, וצריך האדם להסיר המותרות.

וצריך להבין כי פי' ועשתה- שתקצוץ הצפרנים, הוא דעת ר' אליעזר ביבמות פ' החולץ, אבל ר' עקיבא מפרש ועשתה- שתגדלם, וכן מובא ברש"י על הפסוק, וכמותו פסק הרמב"ם בהל' איסורי ביאה. ולכאורה איך מתאים לפי הפי' ע"פ פנימיות הענינים שועשתה הוא ענין של הסרה ולא גידול שבלקו"ת מפרש בעבודת האדם. וי"ל בפשטות, לענין זיכוכו, אבל כשמדובר בנוגע ליפת תואר, אנו רוצים שתתנוול, ולכן תגדלם, וק"ל.