E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וישלח - י"ט-כ' כסלו - תש"ע
הלכה ומנהג
איך לפטור הסירטוק מציצית
הרב יוחנן גורארי'
רבה הראשי של חולון וחבר בי"ד רבני חב"ד בארה"ק

כתב אדמו"ר הזקן בשו"ע[1]: "מלבושים שהם סתומים למעלה ופתוחים למטה, ויש להם ארבע כנפות, כגון אלו המלבושים שפותחים אותם למטה משני צדדיהן, אם רובם פתוח - חייבי בציצית". וברור שכוונתו גם ל'סרטוק' בלשוננו, שקוראים 'פארק'.[2]

והעצה לזה לעשות קרן אחת עגולה[3].

והנה לדעת האשל-אברהם להרה"צ וכו' מבוטשאטש[4] "סגי בעיגול כל דהו, ואין צריך שיהיה העיגול בכל שיעור [ה]כנף, וכן נהוג". וכן נוהגין כל היצרנים הידועים לנו כיום.

אבל היעב"צ[5] כתב מסברא שצריך להיות עגול ג' טפחים, כלומר המשך העיגול סביב יהי' ג' טפחים, וז"ל: "אם הבגד הוא חתיכה מרובעת, אף על פי שהקרנות עגולים קצת...מסתברא דלא מיפטרי בהכי...על כן נראה לי שאין לסמוך על עיגול הקרנות בלבד לפטור הבגד מציצית. ונראה לי, כל שאין העוגל מתפשט בכדי שיעור הרחקה דציצית מן הכנף, דהיינו שלוש אצבעות, רוצה לומר: כל זמן שהכנפיים ניכרים במדידת שיעור זה לאורך ולרוחב, אף על פי שמתעגלים קצות הכנפיים - אינו מעכב, אבל משנמשך יותר - שוב אין אורך ורוחב ניכר בכנף, מעתה ודאי נתבטלו כנפי הבגד".

וכן כתב המשנה ברורה[6]: "צריך עיון עד כמה נקרא בשם עגולות, דאין סברא לומר דעל-ידי משהו שיעגל חודו של כנף תיפטר הבגד מציצית" עיי"ש.

וכן כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין[7]: "עד שיעגל משיעור הכנף, דהיינו מן ג' אצבעות עד ג' אצבעות משני הצדדים שבמשך העיגול יקיפנו חוט ד' אצבעות וחצי ולא פחות".

דברי המהרי"ל דיסקין הנ"ל הובא להלכה בס' קצות השלחן[8] להגרא"ח נאה[9], וסיים: "ונראה עצה פשוטה לכוין את היקף העיגול, שיעשה נייר עגול רוחב 12 ס"מ על 12 ס"מ (ו' על ו' אצבעות) [והוא קוטר ה'דיסקים' (CD) שלנו כיום] ויניחנו על הכנף, ששפת הנייר יהיה שווה לשפתי הכנף משני הצדדין, והקרן המרובע שיישאר בולט חוץ לעיגול, שהוא 6 ס"מ מצד האורך ו-6 ס"מ מצד הרוחב - יחתכנו ויעגלנו כעגול של הנייר, ויהיה חוט של 9 ס"מ בערך מקיף את העיגול".

ויש להורות לאנ"ש חסידי חב"ד, שינהגו כפסק ה'קצות השלחן' וסיעתו ולא כהדעות האחרות, וידרשו מהיצרנים לתקן זאת מכאן ואילך, ובקשר לסרטוקים הקיימים - שיפנו לחייטים כדי שימדדו ויתקנו זאת כראוי.


[1]) סי' י' סעיף טז, ע"פ שו"ע הב"י והלבוש שם ס"ז.

[2]) ראה ערוך השלחן שם סט"ז-יט, שטרח הרבה ליישב את מה שהעולם אין נזהרין בבגד זה (ומעיר:"והמהדרים תופרים מאחורין" שלא יהיה רובו פתוח. וכן כתב רבינו יהונתן אייבשיץ בס' יערות דבש (חלק א דרוש ב ד"ה תמימי דעים): "כל בגדים שקוראין פראק הוא עכשיו לאחוריים פתוחים הרוב, וחייב בציצית לכול עלמא, והמפקפק בזה הוא טעות בידו, ורוב עולם אינם נזהרים, ויש בו תיקון, באיזה חוט של משי וכדומה לדבק הנפרדים באופן שלא יהא הרוב פתוח".

[3]) ראה שו"ע אדה"ז שם סו"ס כ"ב.

[4]) בשו"ע השלם נדפס בסוף הסימן. וכן הביא בפסקי תשובות כאן הערה 52 בשם החזו"א.

[5]) בספרו מור וקציעה שם, מד"ה ואיברא ואילך.

[6]) בביאור הלכה שם ס"ט ד"ה ולא.

[7]) בקונטרס תורת האהל דף מה: "דמדאורייתא בעיגול כל שהוא פטור, אבל מדרבנן אינו פטור עד שיעגל משיעור הכנף...".

[8]) בהערות שבסוף ח"א. בספוס ירושלים תשל"ה הוא בדף פה סע"א.

[9]) וכן הובא בס' ציצית הלכה למעשה' פ"ד הערה 2.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות