E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
יו"ד - י"א שבט - תש"ע
הלכה ומנהג
טיבולו במשקה לענין צוקר
הרב חיים דוד א. טיפענברון
ראש ישיבת מתיבתא ליובאוויטש ד'לונדון

להלן תשובה בענין דבר הטיבולין במשקה מהגאון רבי מרדכי הענא

דיין דקהלת המבורג[1]

הנה[2] ראיתי בתשובה חדשה שמה עמק בנימין[3] שפסק למעשה בסוקרי קאנדל[4] שטובלין במשקה קאווי[5] שצריך נטילת ידים משום דבר שטיבולו במשקה, כיון דנגיעה תליא מילתא, ובשעת נגיעתו עדיין לא נפשר ולא דיננין בתר סופו שיהא נימוח תוך המשקה[6].

וקמתי משתומם על פסק זה שנעלם מן הפוסק כמה עיקרי דינים, חדא שחושב לסוקרי המגדל בקנים ועושין ממנו צוקר קאנדל ע"י בישול משום שחושב .. משקה הסימן י"ד שח"ט ד"ם חדא מהם הוי דבש וזה דוקא דבש דבורים[7] ולא דבש תמרים[8] ולא דבש הגדול בקנים[9] כן מבואר בפוסקים סי' קנ"ח[10] ועוד הלא פסק הרמב"ם[11] (והוא דמשמע בכ"מ על הרמב"ם) שמן ודם חלב שקרש אינן משקין אפי' חזרו ונימוחו[12] וכן משמע בריש פ"ג דטהרות[13]. א"כ אפי' דבש תמרים שקרש אינו משקין כלל. וסוקר של קנים דינו נמי כפירות והנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח[14].

ועוד קשה על מחבר זה דמבואר בתשו' מטה יוסף ח"ב סי' י"ח[15] עירב א' מז' משקין הללו עם שאר משקין אזלינן בתר רובא אי רובא משאר משקין א"צ נטילה וא"כ כאן מערב מיעט צוקר תוך המשקה אף שיש בהאי גוונא מהני שחייבים בנטילה בכה"ג פטור מנטילה לכן לא תשמע לפוסק זה ליטול ידיו בעת שתית הקאווי דהוא מגסי הרוח ושוטה ולא ידע כלום כי אין בזה אפי' ספיקא בדינא לירא ממה שכתב במטה יוסף בסעי' ה' המקיל בנטילתו לדבר שטיבולי במשקין מכלל המזלזל בנטי' דנעקר מן עולם וחייב נידוי[16], עכ"ל.

זה נאמר בשבעה משקין בפסחי' דף ט"ו אבל לא מה שאינו נחשב שם.

ועוד לא ידע הא דמובא בעי' בשם מטה יוסף אם הטיבול הוא במשקה שהוא מבושל ואם אוכל בכף אף למאן דמחמיר ליטול במובשל אבל תרי חומרות לא עבדינן[17]. וא"כ במשקה קאווי מבושל במים ואין נוגע כלל במשקה רק שותה מכלי' וכלים שונים אין להחמיר משום כל המחמיר בדברים כאילו נקרא הדיוט ולא חכם בדיני תורה.

כי רש"ל כתב[18] בכל הנק' אפי' משקה טופח לא נקרא טיבול במשקה ולא גזרו אלא במה שצריך לטבול אותה אבל לא בלחלוחית של עצמו, וט"ז סובר[19] לחלוחית מצד מוהל שלהם לא מהני דהא לא מז' משקין הם וא"כ כל זה נעלם מן הנזכר, ונפל כל תשובתו בעמק הבורה.

ונעלם עוד ממנו הנאמר מפורש בש"ע קנ"ח ס"ק ו' השותה א"צ ליטול אפי' ידו אחת הטעם שאין נוגע במשקין לעולם ומ"א כתב[20] דלא גזרו על השותה ולדעת מ"א[21] אפי' בשותה מן הנהר בידיו א"צ נטילה.

ובתשובה זו ראיתי דמייתי הכ"מ מפ"ז דה' מקואות[22] שדחק עצמו ליישב האי דפסק בשלג שהניח בעוקה וריסק הרי זו מקוה כשר ושלם אליבא דת"ק אינו מכשיר במקוה העשוי כולו משלג רק אשלומי משלם. ואני אומר לכן מדייק הרמב"ם וריסקו שנעשה מים בזה ליכא מאן דפליג רק ר' ישמעאל פליג בלא ריסק ואנשי מידבא העידו שעשו אפי' בלא ריסק כדייק לישנא שאמר להם צאו ועשו מקוה בתחילה אפי' שלא ריסק בזה יש פלוגתא אבל בנעשה מים [אין פלוגתא].

וראה בטור א"ח סי' ר"ב ס"ק ט"ו בשו"ע שדעת הטור לברך על סוקאר בפה"ע וכן הסכים הט"ז[23] דעת הטור עיקר, וב"י ערוך שלחונו בסוקאר שהכל א"כ אע"פ שנעשה ממנו הוט צוקר[24] או צוקער קאנדל לא נשתנו דעת הפוסקים בברכתו ודומה כאילו נימוח.

ואיך יעלה על דעת אדם בטובלין דבר נימוח מעיקרא ולסוף לחשוב לדבר שטיבולו במשקין לכן לא ארד על עמק בנימין רק עולה במעלות מורידות ולא צריך נטילה לצוקר שטובלין בקאווי וכן לא נשמע ונראה אפי' מחסידי עליון הנזהרים בכל דקדוקי מצות אבל זה לא נשמע שנראה מעולם.


[1]בין) השנים תפ"ד - תקכ"ז מתוך ספרו בכת"י "דברי מרדכי" ב' חלקים הנמצא כיום באוסף גאסטער בלונדון, ראה אודותיו בקובץ אור ישראל גליון נ"ד עמו' ו' והמצויין שם.

[2]) לחביבותא דמלתא מצטרפין אנו כאן נוסח שער הספר שכתב המחבר כהקדמה: "..זה השער צדיקים יבואו בו, ויגידו לו את דברי מרדכי בשושון וכל פלך, כי מרדכי היהודי דורש טוב בכל מקום, לבוש מלכות ועטרת זהב.. כל מעשה תקפו וגבורת מרדכי אשר גידלו המלך". "שאלות ותשובות ספר דברי מרדכי אשר העלה והיבא האי תנא תננא מיושבי מדרש הגדול שגדלו בשם מכובשי מימים קדמונים בשבת תחמונים ובהם שאלות ותשובת מאירים כברקים ולפידים וע"פ אמיתי התורה מיוסדים ציצים ופרחים משוקדים ישובים בנויות לתלפיות והערות יקרות בטענות חזקות וראיות מזוקקות אשר .. וחיקר האי תנא תונא מוה"ר מרדכי הענא חד מבי מותבא רבה לבי דינא פה ק' המבורג, נכד להגאון מהור"ר איציק ברילין זצ"ל אשר אור תורה הי' זורח בק"ק מנהיים זה ימים ושנים ויצא חוטר מגזע משפחת המחבר שו"ת חות יאיר, ובאורו נראה אור תורה להיות יורה ליורה כאשר רצון הבורא..".

והנה בא לידנו גם נוסח השער של ח"ב מספרו עם כמה שינויים ולרווחא דמילתא מגשים כאן נוסח המלאה: "ויגידו לו את דברי מרדכי בששון וכל פלך, בלבוש מלכות ועטרת זהב ורמוני פלך, כי מרדכי היהודי דורש טוב בכל מקום שהלך, כל מעשה תקפו וגדולת מרדכי אשר גידלו המלך. חלק שני. שאלות ותשובות ספר דברי מרדכי אשר פעל ועשה מעשה רב האי תנא תונא מיושבי מדרש הגדול שגדלו בשם מפורש מימים קדמונים בשבת תחכמונים ובהם שאלות ותשובת מאירים כברקים ולפידים וע"פ היושר מיוסדים: ציצים ופרחים משוקדים ישובים בנוית לתלפיות והעדות יקרות בטענות וראיות מזוקקת: כמספר ומנין שם מרדכי נחקקות הרבני מהורר מרדכי הענא דיינא ומורה הוראת צדק להחזיק הבדק פה המבורג יע"א בן החסיד המנוח כהר"ר יוסף יוזפא מק"ק הענא נכד להגאון מוהרר איצק ברילין זצללה אשר אור תורתו זורח בק"ק מנהיים: זה ימים ושנים ויצא חוטר מגזע משפחת המחבר תשובת חות יאיר ומאורו נראה אור תורה: להיות יורה ומורה כמו שצוונו הבורא ואין צו אלא לדורות עולם יהי ויאמר אמן הקורא נס"ו".

וכדאי ומעניין להוסיף כאן מה שהוסיף המחבר הגליון השער בקשר למה שכתוב שיצא חוטר מגזע בעל ה"חות יאיר", "בתשובת חות יאיר דף קכ"ג ע"ב ראיתי שהגאון מהור"ר אהרן הי' חמיו של חמיו של חות יאיר מורנו הגאון מוהר"ר איצק ברילין הי' אבי זקני וזה ר' איצק ברילין הי' חמי של המפור' מו"ר שמשון לוין זצקהה.. הי' לו לאשה בתו של גאון ר' איצק ברילין בשמה אסתר וגם בניו שני הקצינים מפורסמין ר' משה, ור' וואלף מחסידי אשכנז וזה ר' משה הי' לו חתנו באברהם ר' גבריאל .. באשכנז..".

[3]) מהחכם השלם החסיד ועניו נעים זמירות ישראל מוהר"ר בנימין רפאל דיאש בראנדון זצוק"ל (מתוך שער הספר נדפס אמסטרדם תקי"ג).

[4]) צוקער המבושל הנחתך לחתיכות קורין צוק"ר קאנדיל (ראה שו"ע אדה"ז סי' תס"ז סעי' כ').

[5]) טעם ה"מנהג" לטבל הצוקער בטיי, ראה בדי בשלחן להגר"ח נאה סי' ל"ו ס"ק ט' שמביא בשם ס' ישועות חכמה כדי שיהא נוח ללעסו. אמנם בעל הבד"ש מביא ששמע אומרים לפי שמסתפקים אם לברך על הטיי או על הצוקער ומטבלין כדי שתהי' הברכה על שניהם. וכותב טעמם דילי': דאפשר לומר טעם אחר דלעולם עיקר הברכה על הטיי שהוא העיקר, אך לפי שצריך לאחוז בימין כל דבר שמברך עליו, והטיי הוא חם ע"פ הרוב ויקשה לאחוז הכוס בידו בשעת הברכה ע"כ מטבילין הצוקער בטיי ומברכין עליו.

[6]) שם מביא צדדי השאלה "מי אמרינן דכשמשקה עצמו חשיבה דסופו להתפשר מתוך המשקה, ודינינן לי' בתר סופו. או דלמא כיון דבשעת טיבולו עדיין הוא בעין לא חשיבא כמשקה וצריך נט"י כדין כל דבר שטיבולו במשקה". ראה עוד בס' ישועות חכמה (דלעיל) דבאמת הטובל צוקער בטיי צריך נט"י ואין העולם נוהגין כן, ונראה דטעם לפי שדרך הצוקער לבלוע המשקה לתוכו וכשמכניסו לפה כבר הוא נגוב מבחוץ עד שאין בו טופח ע"מ להטפיח.

[7] ולא דבש צרעים (מכשירין פ"ו מ"ד) .

[8]) תרומות פי"א מ"ב.

[9] שו"ת רדב"ז ח"ד סי' א'ק"נ (ע"ח) , וסי' א'קנ"ד (פ"ג).

[10]) ובשו"ע אדמה"ז שם סעיף ט'.

[11]) פ"א מהל' טומאת אוכלין הל' י"ט. (ודאין הלכה כר' שמעון שזורי לפירוש הכסף משנה שם).

[12]) לא הובא שם "אפי' חזרו ונימוחו" וכן לא הובא בשאר הפוסקים!

[13]) משנה א'. (ראה שו"ת דברי נחמי' או"ח ל' א').

[14]) חולין ק"ו. הובא בשו"ע שם סעי' ה'.

[15]) סוף אות י'. ראה באר היטב שם ס"ק ז'.

[16]) פ"ה דעדיות מ"ו, טושו"ע שם סעי' ט. ושם: "וגם בא לידי עניות (שבת ס"ב) ונעקר מן העולם (סוטה ד' ע"ב).

[17]) ראה באר היטב שם ס"ק י"ב.

[18]) ים של שלמה חולין פ"ח סי"ח.

[19]) שם ס"ק ט'.

[20]) שם ס"ק י"א.

[21]) ראה כנה"ג שם בהגהת ב"י. וברדב"ז דלעיל ד"ה שוב ראיתי שכתב.

[22]) משנה היא בפ"ז דמס' מקואות, יש מעלין את המקוה .. אר"ע הי' ר' ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה, והעידו אנשי מידבא משמו שהי' אומר להם צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחילה, ריב"ן אומר אבן הברד הרי הוא כמים, ע"כ.

[23]) ס"ק י"ג.

[24]) צוקר העשוי ככובע (ט"ז סי' תס"ז ס"ח, שו"ע אדה"ז שם סעי' י"ט).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות