E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
חג השבועות - תש"ע
רמב"ם
בענין נטע רבעי [גיליון]*
הרב בנימין אפרים ביטון
שליח כ"ק אדמו"ר - וונקובר ב.ק. קנדה

א. בגליון הקודם כתבנו לבאר שיטת הרמב"ם בהא דלכאו' צ"ע מהו הילפותא דקרא ד"יהי' כל פריו" (ויקרא יט, כד) דכתיב גבי נטע רבעי, דלכאורה מותר הוא, וכתבנו ליישב דהרמב"ם דריש לי' לעניין דאין פודין נטע רבעי כשהוא בוסר, ואע"ג דיש דין נטע רבעי בבוסר [ביינו איסור הערלה שבנט"ר כמבואר יסודי הדברים בזה בס' 'אפיקי מים' למו"ר הגר"י קלמנסון שליט"א ח"ד בדיני נט"ר סי' ס"א בשיטת הירושלמי ובר"מ שם], מ"מ קמ"ל קרא דפרי אתה פודה ואין אתה פודה בוסר, ויסוד שיטת הרמב"ם הוא מהירושלמי פ"ה דערלה ה"ה [שנבאר ב'אפיקי מים' שם].

האומנם דלכאורה יש להקשות על המבואר בפנים דברמב"ם פ"ט מהל' מע"ש ה"ב כתב: "הרוצה לפדות נט"ר פודה כמע"ש ואם פדהו לעצמו מוסיף חומש ואין פודין אותו עד שיגיע לעונת המעשרות שנאמר להוסיף לכם תבואתו וכו'", הרי להדיא דהרמב"ם כבר יליף לי' לדין זה דאין פודין נט"ר עד שיגיע לעונת המעשרות מקרא דלהוסיף לכם תבואתו [ומקורו מתו"כ קדושים ספ"ה כמ"ש המפרשים], ונכלל בזה לכאורה גם בוסר דאע"פ דהוה פרי לענין ערלה אינו פרי לענין מעשרות [וכמפורש ברמב"ם פ"ב מהל' מע"ש ה"ג ובכ"מ [וראה 'אפיקי מים' סי' ס"ד מש"כ בביאור שיטת הרמב"ם בזה בארוכה, ושם דמהך ילפותא דלהוסיף לכן תבואתו למדים דאין פודין איסור הערלה שבנט"ר עיי"ש], וא"כ צ"ע למה לי' להרמב"ם ב' ילפותות להא דאין פודין נט"ר [היינו דין איסור ערלה שבנט"ר] בבוסר מלהוסיף לכם תבואתו ומפריו קדש הלולים, ושוב הדרא קושיא לדוכתא דא"כ נמצא דקרא דפריו בנט"ר מיותר הוא.

אכן נראה לומר הביאור בזה עפמש"כ ב'אפיקי מים' סי' ס"ב בביאור דעת הסמ"ג מ"ע קל"ז והקרית ספר לפ"ט מהל' מע"ש דהביאו הני ב' דרשות דאין פודין נט"ר עד שיגיע לעונת המעשרות מקרא דלהוסיף לכם תבואתו שבתו"כ והא דאסור לפדותו כשהוא בוסר מקרא דפריו וגו' שבירושלמי, ותמה דהני ב' דרשות למה לי', וביאר דהני ב' דרשות הם ב' דינים נפרדים ותרוויהו צריכי, חדא בבוסר שהוא פרי לערלה ולנט"ר ויש כאן מה לפדות ומ"מ גלי קרא דפריו אסור לפדותו, והב' בלא הגיע למצב של פרי עדיין דאין כאן חלות נט"ר ולכן אין כאן פדיון ולמדים זה מקרא דלהוסיף לכם תבואתו [והא דבעינן לימוד מיוחד ע"ז, ראה הערה ב' שם וש"נ], ועיי"ש שביאר עפ"ז גם דקדוק הלשון ד"אסור" לפדותו ו"אין" פודין אותו.

ועפ"ז י"ל כמו"כ בדעת הרמב"ם דס"ל דבעינן ב' דרשות לענין דאין פודין דנט"ר קודם שהגיע לעונת המעשרות, ואזיל בזה לשיטתי' דס"ל דבוסר הוה פרי לענין ערלה וכמוש"נ, ולכן הוא דתרוויהו צריכי הא' בבוסר שהוא פרי ויש כאן מה לפדות וגלי קרא דפריו דאסור לפדותו, והב' בלא הגיע למצב של פרי דבזה קאי דברי הרמב"ם בפ"ט מהל' מע"ש הב' שהביא הך קרא דלהוסיף לכם תבואתו ודקדק בלשונו ד"אין פודין אותו וכו'" כלשון התו"כ, והיינו דאין כאן פדיון כלל כיון דאין חלות דנט"ר [משא"כ בבוסר "אסור" לפדותו] וכמוש"נ ב'אפיקי מים' בביאור דברי הסמ"ג והקרית ספר.

[ולהמבואר בדברינו וב'אפיקי מים' סי' ס"ד נמצא דלדעת הרמב"ם איכא ג' ילפותות בהא דאין פודין נט"ר קודם שהגיע לעונת המעשרות וכולהו צריכי, הא' בלא הגיע עדיין למצב פרי דאין פודין דין איסור הערלה שבנט"ר וילפינן לה מקרא ד"להוסיף לכם תבואתו", והב' בבוסר דהוה פרי לענין ערלה ולנט"ר דאסור לפדות דין הערלה שבנט"ר קודם שהגיע לעונת המעשרות וילפינן לה מ"פריו קדש הלולים", והג' דאין פודין דין הקדושה שבנט"ר קודם שהגיע לעונת המעשרות וילפינן לה מגז"ש דקדש קדש ממעשר שני [וכמוש"נ ב'אפיקי מים' סי' ס"ד עיי"ש].

ולפי"ז יש להעיר עמש"כ ב'אפיקי מים' שם דלדעת הרמב"ם איכא רק ב' ילפותות [מקרא דלהוסיף לכם תבואתו ומגז"ש דקדש קדש], ולגבי דין הערלה שבנט"ר כתב בפשטות דבזה חל דין איסור הערלה שבנט"ר גם קודם שהגיע לעונת המעשרות ויש מה לפדות אלא דלמדים מלהוסיף לכם תבואתו דאין לפדותו עיי"ש [ולכאורה כוונתו בזה הוא לדין בוסר שהגיע לכלל פרי לענין ערלה וחל שפיר דין איסור הערלה שבנט"ר אלא שאסור לפדותו].

אבל לכאורה צ"ע דהרי דברי הרמב"ם בפ"ט מהל' מע"ש ה"ב מקורם מתו"כ שם וכמ"ש המפרשים, והרי התו"כ קאי על לא הגיע למצב פרי עדיין גם לעניין ערלה, וכמוש"נ ב'אפיקי מים' סי' ס"ב בביאור דברי הסמ"ג ודקדוק לשון התו"כ דאין פודין אותו וכו', דליכא חלות דנט"ר כלל, ולמדים זה מלהוסיף לכם תבואתו עיי"ש בארוכה.

ולכן י"ל דלהרמב"ם איכא ג' ילפותות, והך דינא דאסור לפדות דין איסור הערלה שבנט"ר בהגיע למצב של פרי לענין ערלה ילפינן לה מקרא דפריו וכמוש"נ].

והנה לדעת הר"ש וסייעתו דבוסר לא הוה כפרי גם לענין ערלה, נמצא דפי' דברי הברייתא שבירושלמי "פרי אתה פודה ואי אתה פודה בוסר ופגין" היינו לא רק שאין דין פדיון אלא דאין כאן איסור דנט"ר כלל ולכן אינם צריכים פדיון וממעטינן לי' מקרא דפריו שבנט"ר, וכפי' הפני משה לירושלמי שם, וכהני דמשנה ח' לערלה שם [וליכא שום חילוק בין בוסר לענקוקלות].

ולשיטה זו נמצא דאיכא רק לימוד אחד להא דאין פודין איסור הערלה שבנט"ר קודם עונת המעשרות, והיינו הקרא דלהוסיף לכם תבואתו שבתו"כ שם [שהרי מהך קרא דפריו שבנט"ר למדים שאין דין נט"ר כלל בבוסר ובהני דמשנה ח' כנ"ל], ואזלי לשיטתייהו דבוסר לא הוה כפרי וככל הני דמשנה ח' ושפיר סגי בלימוד אחד למצד שלא הגיע עדיין לעונת המעשרות [ואם תיקשי מדוע איצטריך לי' לימוד מיוחד להא דאין פודין קודם שהגיע לעונת המעשרות אי ליכא איסור דנט"ר כלל, ראה 'אפיקי מים' סי ס"ב הערה ב' שכבר עמד ע"ז וש"נ ואכ"מ].


*) לע"נ הרה"ת הרה"ח ר' יהושע דובראווסקי ע"ה

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות