בלקו"ש חכ"ט (משיחת כ"ב טבת תשמ"ה) עמ' 34 שי"ל דהמקור לדברי הרמב"ם (הל' רוצח ספ"ז "וחיי בעלי החכמה ומבקשי' בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין" - הוא בדברי הכתוב קהלת (ז, יב): "החכמה תחיה בעליה". (וראה שם בהערה 15 מספר החינוך ועוד). עיין שם.

והנה לכאורה מצינו מקור נוסף, דבב"ב (ט, ב ואילך) איתא: רבי יהושע בן לוי אומר כל הרגיל לעשות צדקה זוכה הויין לו בנים בעלי חכמה כו' בעלי חכמה - דכתיב (משלי ח, לה): ימצא חיים.

וברש"י שם (ד"ה ימצא חיים): וכתיב גבי חכמה כי מוצאי מצא חיים.

וראה גם איוב ד, כא: ימותו ולא בחכמה. [וראה גם תניא פי"ט]

אבל באמת בפסוק בקהלת ראי' גדולה יותר בלשון הפסוק ש"החכמה (עצמה) תחי' בעליה". ואינו רק כהוספה וכו'. וק"ל.