א. בשיחת י"ב תמוז תשי"ד (שי"ל לקראת י"ב תמוז השתא) סכ"א מבואר בנוגע להקדש שלא שייך ענין של ביטול, משום דכל היכא דאיתי' בבי גזא דרחמנא איתי' כו', עיי"ש בארוכה. ובהערה 83 מצויין לביאור הרגצ'ובי בזה בצפע"נ מהדו"ת נד, א (הועתק בצפע"נ כללי התורה והמצוות סכ"ח (ע' עד). צפע"נ עה"ת פ' צו ו, יא (ע' מו ואילך)), ושם כותב ע"ז: "כבר כתבתי במ"א שיטת רבינו כו'" ויל"ע ולחפש איפוא הוא המקום אחר, והאם שם הוא יותר באריכות, כי כאן הוא בקיצור מאד.

ב. בשיחת ש"פ נצו"י תשי"ג בתחלתה (שיחות קודש תשי"ג ע' 397): "אויך אין חסידות, איז הגם אז עפ"י רוב ווען מען רעדט וועגן דעם ענין פון תחלת מעשיך רעדט מען דאס אויף ר"ה, און עס איז ניט ניכר אין חסידות אז אויך איצטער איז עפעס געבליבן א ענין בכ"ה באלול, אבער אין איין ארט אין חסידות האב איך געפונען בפירוש אז כ"ה באלול איז אויך א ענין". עכלה"ק.

ויל"ע ולחפש איפוא הוא אותו ה"מקום אחד" בחסידות ששם מבואר שגם כ"ה באלול הוא ענין.

ג. בסד"ה וישלח יעקב דש"פ וישלח י"ד כסלו תשל"א (סה"מ תשל"א ע' 355. תורת מנחם – דרושי חתונה (שי"ל ז"ע) ע' קעז): "ומבואר בספרים שהר בגימטריא יון מדי בבל ואדום שהם הד' גלויות". ויל"ע ולחפש באיזה ספרים מובא גימטריא הנ"ל.