E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ראש השנה - תש"ס
גאולה ומשיח
חיוב מעקה בביהמ"ק השלישי
הת' מנחם מענדל רייצס
תות"ל - 770

יש לחקור, האם יהי' חיוב לעשות מעקה על גג ביהמ"ק השלישי, לפי אותן השיטות ש"יגלה ויבוא משמים":

כי הנה, בפסוק נאמר (תצא כב,ח) "כי תבנה בית חדש". ולכאו' יש ללמוד ממשמעות הלשון, דאיירי בבית שנבנה בידי אדם ("כי תבנה"); וא"כ, להשיטות שביהמ"ק השלישי בנוי בידי שמים, פטור ממעקה. - ולהעיר מספק הש"ס (מנחות סט,ב) בחטים שירדו בעבים ע"י נס (תוס' שם) האם נקראים "ממושבותיכם" או לא. ועד"ז יש לחקור בנדו"ד, האם ביהמ"ק שירד משמים - ויקבע למטה בארץ, אם הוי בכלל "כי תבנה".

ואע"פ שאין ראי' לדבר י"ל כעין זכר לדבר שפטור. דהנה, בלקו"ש (חכ"ד שיחה ב לפ' תצא) מבאר כ"ק אדמו"ר הטעם שההיכל חייב במעקה, אף שבתי כנסיות ובתי מדרשות פטורים. ומבאר, שבבנין ביהמ"ק השתתפו מממונם של כל ישראל, ולכן חייב במעקה. עיי"ש בארוכה.

ולכאו' קשה לביאור זה שבשיחה: הרי ביהמ"ק השלישי לא ישתתפו בו מממונם של ישראל, כי "יגלה ויבוא משמים"; ולמה כ"ק אדמו"ר אינו מעיר כלום בנדו"ז דביהמ"ק הג'? ומשמע קצת, שבביהמ"ק השלישי בלאו הכי לא שייך בו השקו"ט שבשיחה שם, כי אינו בכלל "כי תבנה" מעיקרא. ולכן כל הביאור שבשיחה מתייחס מלכתחילה רק לביהמ"ק הא' והב' שנבנו בידי אדם.

אבל לאידך י"ל, שגם ביהמ"ק הג' הוי שפיר בכלל "כי תבנה". וגם מה שמבואר בשיחה שחיוב המעקה הוא מצד השתתפות בנ"י בממון הבנין, י"ל ששייך לומר כעי"ז גם בבית הג' (ולכן כ"ק אדמו"ר אינו מתייחס לזה בפרטיות). והוא ע"פ המבואר בלקו"ש (חי"א ע' 98) "שביהמ"ק ירד משמים אבל הדלתות יעלו ויתגלו ויעמידום במקומם, והמעמיד הדלתות נחשב כאילו בנאו כולו". ודו"ק.

גאולה ומשיח
עונש לע"ל על חטאים שבזה"ז
הת' מנחם מענדל רייצס
תות"ל - 770

בתוס' (גיטין יח,א ד"ה הנהו) מקשה לפי הטעם שכותבים הזמן בגט משום "שמא יחפה על בת אחותו" (שתזנה ותתחייב מיתה בעדים והתראה, והוא יטעון שנתגרשה מכבר, ולכן כותבים זמן בגט) - א"כ, מדוע כותבים זמן גם בזה"ז, שאין במציאות חיוב מיתה בידי בי"ד וכו'? ומתרץ (בא' התי'), "מהרה יבנה בית המקדש".

ובהשקפה ראשונה נראה הכוונה בזה, שאף שעכשיו אין חיוב מיתה, הרי מהרה יבנה המקדש ואז יצטרכו להמית גם את אלו שנתחייבו בזה"ז, ולשם כך צריך לכתוב הזמן בגט גם בזה"ז, כדי לדעת מתי נתגרשה ואם חייבת מיתה.

אמנם לפ"ז צ"ע, ע"פ המבואר בשיחת ו' תשרי תשמ"א - בארוכה (עיי"ש), שלא שייך התראה אמיתית בזמן הזה, כי כיון שנמצאים במצב בו כל המושג של ביהמ"ק וחיוב מיתה נראים כדברים רחוקים ומופשטים, והאדם המותרה אינו חש ומרגיש באמת ש"אט-אט" נבנה ביהמ"ק ואכן הולכים כפשוטו להמית אותו וכו'. - ולפ"ז, אי אפשר להיות חיוב מיתה לע"ל על חטא שהי' בזה"ז, שהרי חסרה התראה.

(ודוחק לומר שמדובר כאן ביחידי סגולה שכן חשים זאת באמת, ואצלם יכולה להיות התראה אמיתית - עי' בהשיחה שם).

ולכן י"ל הפשט באו"א, שאה"נ ואא"פ להעניש על חטאים בזה"ז, ומצד זמן הגלות גופא א"צ כלל לכתוב זמן בגט; אבל, "מהרה יבנה בית המקדש" ואז כן יצטרכו לכתוב הזמן בגט, ואם בזה"ג לא יצטרכו לכתוב - הרי גם כשיבנה ביהמ"ק יאמרו שאין צורך וכו'. - וע"ד גזירות חז"ל נוספות כגון דא, ראה סוכה מא,א - ועוד - "מאי טעמא, מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד" וכו'. - ולכן תיקנו לכתוב הזמן גם בזה"ז. וק"ל*.


*) וראה לקו"ש חכ"ד שופטים (ב) הערה 41. וראה בס' דברות משה שם הערה כה, שכבר העיר מזה דהוה התראת ספק. המערכת