Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

ט'-י' כסלו - ש"פ וישב - תשס"ה

להורדת הקובץ

שונות

כתב אדמו"ר הזקן [גליון]

הרב אליעזר צבי זאב צירקינד

סופר סת"ם ורב דבהכ"נ חובבי תורה

בגליון תתפו [ע' 163] כתב הרב ט.ז. וז"ל בד"ה ובאותו ענין "שקיבלו הוראה מהרבי לכתיבת סתם בכתב המיוחס, והנני אומר באחריות מלאה כולם פרי דמיון ולהד"ם", עכ"ל.

והנה בגליון תשע"ג[ע' 56] הרב ט.ז. כותב בסיום דבריו, וז"ל "ובפשטות זה הטעם שאדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר נשי"ד לא הניחו תפילין בכתב זה", עכ"ל.

ובאתי בשאלתי מי גלה זאת לבני? יש בידי צילום של הפרשיות של התפילין דכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שהר' ישעי' הכהן מאטלין ע"ה מסר לי. והם כתב אדמו"ר הזקן המיוחס!! ור"י הנ"ל אמר לי שכ"ק אד"ש מסרם לו. והעיר עליהם שהם של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ועל דבר הפרשיות של כ"ק אדמו"ר נ"ע, מי ראה אותן?? רק ב' אנשים ראו אותם. אחד היה ר' ישעי' ע"ה! והוא לא הגיד לפי שהמשמשים במרום אינן מגלין נסתרות, והשני יל"ח לא הגיד לשום אדם.

והפלא הכי גדול, שיכולים אנשים לפלפל בענין שיש הרבה מכתבים מאג"ק דכ"ק אדמו"ר נ"ע ולא הזכירו אפילו אחד מהם. ולא עוד, שהם חופשים למקור וכו' וכו' ובהשו"ת צ"צ חאו"ח סי' י"ח ס"ו הוא כותב וז"ל: "אכן בסתם שלנו ראיתי הנון כפופה וכו'", עכ"ל. נמצא שיש בפירוש מנשיאותינו בדפוס כמה מהאותיות שנמצאים בסת"ם שלנו, והעיקר, הצ"צ סמך על ראיה בלבד לבסס ציור אותיות שלנו!! וכלשון הזה נמצא ג"כ באג"ק דכ"ק אדמו"ר נ"ע.

אציג פה כמה מהאגרות הנ"ל להראות איך האמת של הדבר בולט, ולא ע"י השערות.

ח"ה אגרת א'תי ז"ל: "איך האב זיך דערוואוסט ניט לאנג אז איר ווייסט די מלאכת הסופר סת"ם, וויל איך אייך מציע זיין. אז איר זאלט שרייבען צום מרכז לעניני חינוך - מל"ח - צו וואלט איר געקאנט שרייבען מזוזות (וואס מתמא שרייבט איר לויט דער דיעה פון אדמו"ר הזקן) וכו'", עכ"ל.

אגרת א'תת ז"ל "וכן כתיבת פרשיות, ואם יש לסדר תעשי' כזו שתהי' מהודרת, והאותיות הכתב יהיו כצורת זו שפסק אדמו"ר הזקן", עכ"ל.

חי"ד אגרת ה'מו ז"ל "במ"ש אודות תיקון הס"ת לכתוב כהוראת רבינו הזקן, נכון הדבר", עכ"ל.

ואחרון אחרון חביב!! בחט"ו אגרת ה'תרלה וז"ל "ב"ה ט"ו מנ"א תשי"ז, ברוקלין, שלום וברכה, במענה על מכתבו מער"ח מנ"א והקודמו, בו שואל שעומד הוא להזמין פרשיות לתפילין לבני משפחתו שהם ממוצא חסידי חב"ד (האותיות אלו הם ממש כבהמכתב) ומסתפק באיזה אופן יכתבו. ולפלא הספק בזה, כי הרי כלל ופס"ד הוא דבאתרי, (השייכים) דרב נהוג כרב, והקושיא ששואל כי לדעתו, הנהגה הנרצה בעיני הקב"ה היא שנוהגים בה רוב כלל ישראל, לפלא על קושיא זו, שהרי פשוט שגם רבינו הזקן רצה לתקן תפילין באופן שיהי' רצוי בעיני הקב"ה, ופשוט שבזמן רבינו הזקן היו הנוהגים באופנים שהורה פחות מאשר עתה שנתפשטה תורת החסידות בכו"כ חוגים ובכל זה ציווה לתקן דווקא באופן שהורה, והלואי כבר הי', עוזר דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הק', שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל, ע"ד המבואר מהרב המגיד (שהוא רבו של בעל ההפלאה, רבו של הר"ן אדלער רבו של החתם סופר), במעלת שער הי"ג הכולל כל הי"ב שערים עיין בהקדמת שער הכולל סידור", עכלהקוה"ט.

להעין נראה שאגרת הזאת נכתב גם להר' ט.ז.

יש הרבה אגרות על ענין זה ואני לא הצגתי רק הבולטות.

אחרי כל הנ"ל, אם יש אחד שמתעקש, שכיון שאין עכשיו מסורה איש מפי איש להציור של אותיות המיוחסות, ועל כן יש דעות שונות ומשונות בהציורים, מחמת שכל אחד רואה בהכוח הראיה שנותן לו, ולפיכך כדאי לבחור כתב שיש מסורה איש מפי איש וכו' וכו'.

על זה יש שתי תשובות, א' משום "ואל תטש תורת אמך וגו'" מחוייב למי שהוא מאנ"ש, שרצונו לא לבחור בהכתב של רבינו, לברר שיהיו האותיות שנפרטו בהצ"צ הנ"ל כתובים רק כמו שהוא הביא.

והב' כל מגמתו הוא לריק שהרי א"א למצוא כתב שאין בו מחלוקת, ובפרט בכתב האריז"ל כמו האלף דתפילין של ר"ת, ואות הט', ובעיקר אי אפשר במציאות שכתב האריז"ל שנכתב באותיות מרובעות כדרך שאנו בני אשכנז כותבים, יהיו לדעת כ"ק אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו שהרי הוא אמר שלדעת האריז"ל, הויוין של הע' והש' צריכים להיות ישרות, ואנו כותבים אותם מוטות, (נטוי) רק אחינו בני הספרדים כותבים אותם ישרות.

ובדרך אגב כדאי שיעיין הרב ט.ז. בהאג"ק דכ"ק אדמו"ר נ"ע, אגרת ב' תתכב. ויראה השו"ט של מוהרה"ח מוה"ר מנחם זאב שי' הלוי גרינגלס עם כ"ק אדמו"ר נ"ע.


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- "לעתיד לבוא מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו"   
- מחלוקת ר"י ור"ש לענין 'מזיקין' לע"ל   
לקוטי שיחות   
- 'מעשה אבות סימן לבנים' - במדרגת האבות   
- כ"ב שנה שלא קיים יעקב אבינו כיבוד או"א   
- גדר דין ביקור חולים   
- "יצאת צדיק עושה רושם"   
- "למועד אשוב אליך וגו'"   
- עבודתו של יעקב אבינו   
- בין אדם למקום או בין אדם לחבירו [גליון]   
נגלה   
- חשוד אממונא חשוד אשבועתא   
- ותנא תונא אאידך דר' חייא   
- בענין אין שליח לדבר עבירה [גליון]   
חסידות   
- נשמות ישראל עלו במחשבה   
- המשכה רוחנית ע"י אהבה רבה   
רמב"ם   
- בדין דבר שבקדושה   
- עיקר גדר מצות קריאת שמע   
הלכה ומנהג   
- הידור בגודל האתרוג   
- כיצד מברכים על האורז - שיטת אדמוה"ז [גליון]   
- כיצד מברכים על האורז - שיטת אדמוה"ז [גליון]   
- כיצד מברכים על האורז - שיטת אדמוה"ז [גליון]   
פשוטו של מקרא   
- "ויחלק עליהם לילה"   
- "טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום"   
- "וישב אברהם אל נעריו"   
- "נחשתי ויברכני ה' בגללך"   
שונות   
- גוון "ירוק" מהו?   
- מ"מ בשו"ע אדמוה"ז - מי כתבם?   
- כתב אדמו"ר הזקן [גליון]   
- כל פינות שאדם פונה לצד ימין [גליון]   
- כל פינות שאדם פונה לצד ימין [גליון]   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה